2 דולר ביום. ניצול מחפיר של קוטפות הכותנה
מכות חום, הכשות נחש, חשיפה לחומרי הדברה, חתכים בידיים, שכר נמוך ביותר - והטרדות מיניות. בעלי הקרקעות בפקיסטן מנצלים לרעה את העובדות שלהם עד שכמה מהן התאגדו השנה ודרשו לשפר זכויותיהן. זה הצליח?
עוד חדשות בעולם:
ויליאם חשף: הנסיך ג'ורג' אוהב לשחק באייפד
המפגינים בהונג קונג מפונים: "אנחנו נחזור"
שומרת הסף: הסנאטורית שחשפה את ה-CIA
התעלול הרס פלא ארכיאולוגי: גרינפיס התנצל
בשנה שעברה, חאטון ו-40 נשים נוספות שהתקשו להאכיל ולהלביש את הילדים שלהן עשו דבר כמעט בלתי מתקבל על הדעת עבור נשים עניות שעובדות באזורים הכפריים של פקיסטן - הן פתחו בשביתה. ההימור שלהן השתלם.
חאטון, בת 35, סיפרה שבשנה החולפת היא כמעט והכפילה את שכרה, וכיום היא מביאה הביתה מדי יום 3.5 דולרים - אך רוב הקוטפות בארצה לא מקבלות את הסכום הזה. סיפורה התפרסם במדינה על ידי פעילים למען זכויות עובדים שמבקשים לעודד נשים כפריות להתאגד וליצור כוח עבודה מאורגן.
התאגדו וסירבו לקבל משכורות נמוכות
נשים אנאלפביתיות כמו חאטון מהוות את חלק הארי של קרוב לחצי מיליון קוטפי כותנה בפקיסטן, מגדלת הכותנה הרביעית בגודלה בעולם אחרי סין, הודו וארצות הברית. אולם, תנאי העבודה שלהן מחפירים ברוב המקרים.חאטון מתגוררת בכפר מיראן פור שנמצא במרחק של 225 קילומטרים צפונית לעיר קראצ'י. לדבריה, היא עבדה במשך שעות רבות בשדות במחוז סינד בדרום-מזרח פקיסטן תמורת שכר נמוך ביותר. "לפני שהתחלנו במיקוח הקולקטיבי שלנו, לא הרווחנו שום דבר מהעבודה שלנו", אמרה חאטון בשעה שקטפה שורות של כותנה לבנה ורכה בשעת אחר צהריים חמה ליד הכפר מיראן פור. "החלטנו באופן קולקטיבי לסרב לעבוד עבור משכורות נמוכות", היא סיפרה בגאווה.
פקיסטן היא אחת המדינות הבודדות באסיה שבה ירד שכרם של העובדים בענף החקלאות בעשר השנים האחרונות, בשעה שבמדינות רבות אחרות נרשמה דווקא עלייה. כך עולה מנתוני "המכון לפיתוח מעבר לים" (ODI) שמושבו בבריטניה.
לפי ה-ODI, המשכורות באזורים הכפריים רושמות עלייה ברחבי אסיה, במידה מסוימת בגלל האטה בגידול אוכלוסין, עלייה בתפוקה החקלאית ומעבר של מהגרים לערים. אך פקיסטן היא יוצאת מן הכלל. שיבושים תכופים באספקת החשמל משתקים מפעלים. התפוקה החקלאית קופאת על שמריה ובעלי הקרקעות צוברים יותר ויותר כוח.
74% מהנשים העובדות בגיל 15
לשכר בענף החקלאות בפקיסטן יש השפעה גדולה על נשים וכנגזרת מכך על משפחותיהן. לפי "ארגון העבודה הבינלאומי", סוכנות של האו"ם שמתמקדת בנושאים של יחסי עבודה, כ-74 אחוזים מהנשים העובדות הן בגיל 15 והן מועסקות בחקלאות.
דו"ח שפרסם השנה "הפורום הכלכלי העולמי" דירג את פקיסטן כמדינה הכי גרועה בעולם מבחינת שוויון מגדרי אחרי תימן.
נשים פקיסטניות רבות מועסקות באופן לא רשמי, מקבלות שכר נמוך מאוד ואינן מקבלות הגנה סוציאלית וזכויות בסיסיות. ארגון ODI מסר כי אם בשנת 2007 עמד שכרן היומי של העובדות בחקלאות על 1.68 דולר, הרי שב-2012 הוא ירד ל-1.46 דולר.
אחת התלונות הרווחות של קוטפות הכותנה הפקיסטניות היא שבעלי הקרקעות מנסים לפעמים לקחת מהן כסף שמגיע להן משום שאינן יודעות לקרוא ניירות. ויש גם בוסים שמטרידים מינית את העובדות שלהם. מכות חום, הכשות נחש, חשיפה לחומרי הדברה וחתכים בידיים בשל קטיפת הכותנה בידיים חשופות הן בעיות נוספות שטומנת בחובה עבודתן של קוטפות הכותנה הפקיסטניות.
עושים חשבון: הילדים בשירות האימהות
חאטון ונשים נוספות אחרות החלו להביא את הילדים שלהן, בגילי בית ספר, לעבודה לבדוק ספרי חשבונות ולקשור קשרים בקצה הסארי הצבעוני שלהן כדי לספור את מספר הימים שעבדו בשדות.
"אף שאינן יכולות לקרוא מספרים, הן יכולות לומר שעבדו יום אחד על כל קשר בלבוש המסורתי שלהן", אמר ג'אווד חוסיין, ראש "קרן קהילת סינד", שפועל לשיפור התנאים הסוציו-אקונומיים של קהילות כפריות ומעביר ל-2,600 נשים הכשרה במיקוח ובזכויות עובדים.
מוחמד עלי טאלפור, מנהל "ועדת הכותנה המרכזית הפקיסטנית" הממשלתית, אמר שבעלי הקרקעות מגלים הבנה לבעיות העובדים שלהם, אולם הזהיר שתשלום משכורות גבוהות יוציא את חוות הכותנה בפקיסטן משוק העבודה. "המחירים הנמוכים של הכותנה מקשים מאוד על מגדלי הכותנה, שמתקשים לכסות את ההוצאות שלהם", אמר טאלפור.
הביקוש לכותנה בירידה
מחירי הכותנה הגלובליים צנחו הקיץ לשפל של חמש שנים בעקבות הביקוש הנמוך מצד סין, שפע של כותנה בשווקים ועלייה גדולה בפופולריות של סיבים מעשי ידי אדם.
פקיסטן מייצרת 13 מיליון צרורות כותנה בשנה מתוך סך עולמי של 119 מיליון. השנה כבר רכשה הממשלה הפקיסטנית מיליון צרורות בניסיון להעלות את המחיר.
חוסיין אמר ש"קרן קהילת סינד" מדברת עם בעלי קרקעות קטנות ומכשירה עובדים לקרוא מחירי שוק כדי להבטיח שיהיה משא ומתן ולא עימות. לדבריו, בעלי קרקעות גדולות לא מוכנים בדרך כלל לשאת ולתת על משכורות, ואין חקיקה שמגנה על העובדים הפשוטים בענף החקלאות.
קארים אוללה מחזיק בבעלותו שדה כותנה קטן ליד הכפר מיראן פור. הוא הסכים השנה לשלם לקוטפות הכותנה שעובדות אצלו שלושה דולרים ליום, אך הוסיף שלא יוכל להעלות עוד את שכרן עד שמחירי הכותנה לא יעלו. "אנחנו משלמים משכורות בהתאם למחיר שבו נמכרת הכותנה. רק אם המחיר שלה יעלה אוכל לשלם יותר לקוטפים", הוא אמר. "חוץ מזה, אני חקלאי קטן. אלה בעלי הקרקעות הגדולים שמחזיקים במאות אייקרים שקובעים את המחיר".