בין אמירות למעשים: התיאום הביטחוני הופסק?
מותו של השר הפלסטיני בעימות עם חיילים הביא גורמים בפתח להצטרף לקריאות חמאס להפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל, אבל בפועל עוד מוקדם לדאוג. אז מה עומד מאחורי ההצהרות? כמו בישראל, בחירות
רג'וב הוא איש פוליטי שבנה את כוחו כמפקד הביטחון המסכל הפלסטיני בגדה. הוא בעצמו עסק בתיאום ביטחוני מול ישראל ומבין היטב את החשיבות שלה לפלסטינים, כמו גם לישראל. עם זאת, רג'וב מתכונן כעת לכינוסה הקרוב של הוועידה השביעית של פתח בחודש הבא, שבו תיקבע ההנהגה הפלסטינית ביום שאחרי אבו מאזן, והוא רואה את עצמו מועמד ריאלי לרשת את הראיס. את הצהרותיו האחרונות ניתן לפרש בסך הכול כניסיון להתחבב על קהל שומעיו.
הציבור הפלסטיני זועם ומתוסכל. הוא זועם על ישראל ומתוסכל מהיעדר תגובה ממשית של הרשות הפלסטינית. לכן אותו ציבור רואה בתיאום הביטחוני סוג של שיתוף פעולה של ההנהגה ברמאללה עם ישראל, וקשה לו לקבל זאת - קל וחומר כששר פלסטיני מוצא את מותו במהלך הפגנה עממית נגד הכיבוש הישראלי, גם אם מדובר בהתקף לב.
עריקאת עצמו, שכאמור יישר היום קו עם רג'וב, הצהיר דברים כמעט זהים במהלך תדרוך שקיים לכתבים בבית לחם מוקדם יותר השבוע - עוד לפני התקרית שבה מת השר זיאד אבו עין. היום הוא איים כי בפגישה מחר יוגדרו מחדש היחסים של הרשות הפלסטינית מול ישראל ובתוך כך תישקל גם הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל. הפלסטינים עתידים גם לדון בהצטרפות לבית הדין הבינלאומי בהאג ולאמנות ז'נבה, ובסוגיית הפנייה למועצת הביטחון של האו"ם לגבי הגדרת לוח זמנים לנסיגה ישראלית מהגדה המערבית.
"אני וכל מי שאני מכיר מתנגדים לתיאום הביטחוני", הצהיר היום ראיד שוואמרה מהכפר א-ראם בזמן הלווייתו של אבו עין. "הרשות הפלסטינית מסייעת לישראל בהרבה דברים, ואנחנו פשוטי העם הפלסטיני רואים רק דבר אחד שישראל עושה: הרג, הריסות בתים, מעצרים, מצור על עזה וסיכון למסגד אל-אקצה. אז למה שנתמוך בתיאום הביטחוני? אנחנו לא רוצים את זה". לדבריו, אם יוחלט להמשיך את התיאום הביטחוני, הרשות הפלסטינית תהיה בבעיה מבחינת האופן שבו היא נתפשת ברחוב.
מהו בעצם התיאום הביטחוני?
צמד המילים שהפך לסמל לשיתוף הפעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית, גם בתקופות שהעיבה עליו מתיחות רבה, לא מתייחס בפועל רק לפן הצבאי אלא נוגע גם בהיבטים אזרחיים רבים כמו בריאות, איכות סביבה, מים וכדומה. לדוגמה, במסגרת הניסיון למנוע מחולי אבולה להיכנס לישראל ולגדה המערבית, נקטו הצדדים צעדים שונים וניסחו נהלים משותפים להתמודדות עם מצב שבו יזהו חולה או נשא של הנגיף.
לצד זאת, מתקיים גם התיאום בזירה הביטחונית. במסגרת הזו, חולקים מנגנוני הביטחון הפלסטיניים ושירותי הביטחון והמודיעין הישראליים מידע מודיעיני לגבי איומים שונים המשותפים לשני הצדדים, דוגמת מידע על חשודים פלסטינים בפעילות עוינת נגד ישראל. למשל, כך נעשה במצוד אחרי רוצחי שלושת הנערים הישראלים שנחטפו בחודש יוני. לעתים מדובר במעצר חוליות שמאיימות על הרשות, כמו תשתית חמאס שחשף השב"כ לפני כמה חודשים, אשר תכננה להתסיס את הגדה המערבית וכך להביא להפלתה של הממשלה הפלסטינית.
מובן מאליו שלא כל המידע שיש לישראל מועבר לפלסטינים ולהיפך. בראש ועדת התיאום העליונה (האזרחית והביטחונית) עומדים מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי, והשר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית, חוסיין א-שייח. במסגרת התיאום נערכים מפגשים בדרגים גבוהים, דוגמת ישיבות תדירות בין האלוף מרדכי לראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה. גם ראש השב"כ יורם כהן נפגש עם אבו מאזן מפעם לפעם, ובפגישות האלו דנים הצדדים בסוגיות שונות - מאיומים ביטחוניים ועד למנגנון השיקום של רצועת עזה.
הפסקת התיאום הביטחוני בין הצדדים, אם תקרה, תאלץ את כוחות הביטחון הישראליים לשנות את שיטות העבודה שלהם בגדה המערבית, אך אין זה אומר שהם לא יוכלו לפעול בשטח שנמצא בשליטה פלסטינית מלאה במקרה הצורך. מאידך, הפסקה של התיאום תקל על חמאס לבסס את מעמדו וכוחו בגדה המערבית, הן מבחינת התשתית האזרחית והן מהבחינה הצבאית - דבר שיערער את מעמדה של הרשות הפלסטינית. זו אחת הסיבות לכך שחמאס קורא חדשות לבקרים להפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל.
אולם העובדה שעתה מצטרפים אליו גם גורמים בפתח לא מעידה על התקרבות קצו של התיאום. מקור יודע דבר ברמאללה התייחס לסוגיה והבהיר בשיחה עם ynet כי היוזמה היא הצהרתית בלבד. "גם אם אבו מאזן יכריז מחר אל מול כולם שהוא מפסיק את התיאום הביטחוני - התיאום לא ייעצר. הוא יימשך, רק בצורה שקטה יותר ופחות הפגנתית", אמר. וכאמור, לפחות בינתיים אין שינוי - התיאום הביטחוני והאזרחי בין הרשות לישראל נמשך כסדרו.