אב תבע מזונות וטען: האם מתעלמת מהילדים

סכסוך משפחתי קשה על גבם של הילדים: הגבר טען שהאישה לא מעוניינת לפגוש את הבן והבת, אבל בביהמ"ש הצטיירה תמונה קשה של הסתה נגדה

עו"ד ורוניקה ברומברגפורסם: 11.12.14 , 23:23

אב שקיבל משמורת על ילדיו תבע מזונות מהאם בטענה שהיא מתעלמת מהם. אלא שבפני בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן הצטיירה תמונה קשה של ילדים כעוסים שמסרבים בתוקף להתראות עם אמם, ככל הנראה כתוצאה מהסתה קשה של אביהם. השופטת שפרה גליק קבעה שבשל הניכור שמגלים הילדים, אין לחייב את האם לשלם מזונות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בין ההורים הפרודים התנהל סכסוך משמורת קשה על שני ילדיהם הקטינים. לפי תסקיר שירותי הרווחה שנערך בעניינם נוצר נתק קשה בין הילדים לאמם, ככל הנראה כתוצאה מהסתה.

משפחה בהפרעה

בגלל ריב בין ההורים: ילדים הוכרזו "נזקקים"

עו"ד מינה קלמן חדד

בית המשפט בנצרת נדהם מהעוינות בין גבר ואישה "נורמטיבים לכאורה", וקבע שהם מהווים סכנה לילדים. אפשרות: הילדים יילקחו מחזקתם

בגלל ריב בין ההורים: ילדים הוכרזו "נזקקים"

ביולי 2012 קבע בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב שהילדים יהיו במשמורתו של האב, בכפוף להסדרי ראייה עם האם. כמו כן, חויבה האם לשלם את מחצית הוצאותיהם הרפואיות של הילדים וכן תשלומים נוספים עבור צורכיהם עד לגבול של 950 שקל.

אלא שבפועל, הקשר בין האם לילדיה ניתק לחלוטין והניסיונות לקיים את הסדרי הראייה לא צלחו. הילדים סירבו להתראות עם האם ומשכך היא לא נשאה בהוצאותיהם. בתגובה הגיש האב בשם הילדים תביעת מזונות נגד האם: הוא טען שהיא סירבה להתראות עם הילדים או ליצור עמם קשר, ודרש שתחויב לשלם להם 7,406 שקל בחודש.

האם הציגה מצב שונה: לטענתה ילדיה הוסתו קשות ואינם מעוניינים להתראות עמה. היא הוסיפה שהאב סיכל את הסדרי הראייה פעם אחר פעם ולמעשה עודד את הנתק. לדבריה, המפגשים הספורים שכן קוימו עם הילדים לוו בהתנהגות אלימה מצדם והטחת עלבונות של ממש.

האם הוסיפה כי האב לא הוכיח שהוא זקוק לעזרתה בתשלום המזונות, לא הוכיח את הצרכים האמיתיים של הילדים, ובחר לגור בדירה מפוארת תמורת שכירות לא הגיונית של 8,500 שקל, שאינה מתאימה למצבו הכלכלי.

השופטת גליק, שלבה נכמר למראה המשפחה השסועה, קבעה כי בנסיבות שבהן הילדים מתנכרים לאמם ומסרבים להתראות עמה, אין היא צריכה לשלם את מזונותיהם. היא הוסיפה שממילא, גם אם האם הייתה צריכה לשאת במזונות כלשהם, היה זה במזונות בתה בת ה-16 בלבד. מזונות הילד הצעיר יותר מוטלים כולם על שכם האב לפי הדין העברי.

בנוסף, ולאחר שהשופטת בחנה את מצבה הכלכלי של האם, היא הגיעה למסקנה כי אם תיאלץ לשלם את מזונות בתה – לא תוכל להתקיים בכבוד. לכן היא ביטלה את חיובה בהשתתפות הוצאותיהם, למעט מחצית מהוצאותיהם הרפואיות החריגות (אלו שאינן מכוסות על ידי קופת חולים), ובד בבד דחתה את תביעת המזונות של האב.

השופטת הודיעה כי לא תחייב את האב בהוצאות כדי לא להעמיק את הקרע במשפחה עוד יותר.