האיפוק של סער חסך מהליכוד קרב דמים
גדעון סער יכול היה לתת פייט רציני לנתניהו בליכוד, אבל אם היה מנצח היה עומד בראש מפלגה מוכה, חבולה ומרוסקת. החלטתו הבוגרת עוד תשתלם לו בעתיד. וגם: הבחירות עוד לא התחילו, הבלאגן במטה כחלון דווקא כן
אז מה קרה לגדעון סער? הפיתוי להתמודד היה גדול. גורמים חזקים בקרב פעילי השטח פנו לסער, ובימים האחרונים אף הגיעו לביתו כמה וכמה פעמים בניסיון לשכנע אותו להתמודד. הם הבטיחו לו הבטחות, והראו לו שמות. זה, ועוד כמה דברים: החולשה הגוברת והולכת במעמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לצד לחצים בלתי אפשריים מצד אותם פעילים וסדרה של סקרים מנצנצים ומבטיחים הביאו גם את סער אל אותה נקודה שאליה הגיעו לא מעט פוליטיקאים פורשים לפניו - לשקול התמודדות בתנאים כמעט חסרי סיכוי.
גם אם הבחירות בליכוד היו נותרות במועד המקורי, ולא שבוע מוקדם יותר - כפי שנקבע אתמול - הסיכויים של סער לנצח היו נשארים פחות או יותר אותו הדבר. לא זו הסיבה המרכזית להחלטתו של סער לא להתמודד לראשות הליכוד. הסיבה האמיתית אחרת - סער הבין שהתמודדות שלו כעת מול נתניהו תפרק את הליכוד, ובעצם תפגע גם בו.
התמודדות בין סער לנתניהו הייתה הופכת ליצרית, אלימה, מלאת האשמות וגידופים. סער היה נאלץ לחשוף, מול המצלמות, מה הוא באמת חושב על נתניהו ותפקודו, למשל במערכה מול חמאס בקיץ. ההאשמות הללו היו מספקות חומר נפץ בידי המפלגות היריבות לליכוד. כך, אם סער היה מנצח את נתניהו, הוא היה מקבל מפלגה מרוסקת וחבולה, שלא ניתן היה לשקם עד הבחירות.
הצבעת חברי מרכז הליכוד בעד נתניהו הקדימה את הפריימריז וקיצרה את הלבטים של סער. גם הם הבינו שהצבעה נגד נתניהו, בנקודת הזמן הזו, פירושה כאוס בליכוד. בהצבעתם למען יו"ר הליכוד אתמול הצילו חברי המרכז את התנועה מעימות חזיתי חריף בין מי שמכהן כיום כראש ממשלה, ובין הנסיך הבכיר של התנועה, הילד האהוב והיורש הכמעט ודאי אחרי עידן נתניהו.
האיפוק של סער, הגלום בהחלטה שלא להתמודד כרגע, נתפס על ידי הליכודניקים - גם אלה שלחצו עליו להתמודד - כצעד אחראי, ובעיקר כצעד ששם את טובת הליכוד לפני טובתו האישית. במוקדם או במאוחר סער ינחת על כס יו"ר הליכוד. ייתכן שזה יקרה עוד שלושה חודשים, אם נתניהו יפסיד את הבחירות ויעזוב, או עוד כמה שנים.
כולנו בלאגן
המרוץ עוד לא ממש החל, והקמפיין עוד לא ממש יצא לדרך, אך המבוכות כבר מתחילות להצטבר. אמש הועלה לעמוד הפייסבוק של משה כחלון לוגו חביב של מפלגת "כולנו". באמצע, בצבע שחור, הוצב תרשים פשוט של אדם מבוגר. מסביבו הועמדו אנשים אחרים, צבועים בצבע לבן. הרשת געשה מיד. אף אחד לא הבין מה פשר הלוגו, ומדוע הרמיזות הגזעניות.
רק היום נזכרו במטה כחלון להיפטר מן התמונה. זה לא שלנו, זו הסתה, נאמר שם. זה לא אנחנו העלינו לרשת, יש חפרפרת ועוד מיני תירוצים אחרים. כך או אחרת, אם כבר בשלב זה כחלון ואנשיו לא מצליחים לבצע פעולה פשוטה כמו השקת לוגו באופן מדויק, מה יקרה כשהעסק יסתבך? כאשר כוכבי הרשימה יריבו? כשהסקרים לא יחמיאו? הקמפיין של כחלון זקוק למבוגר אחראי.