ארוחות ושחיתות: מה אכלו הדיקטטורים?

אם אי פעם תהיתם מה עבר במרוצת השנים בצלחת של הרודנים האכזריים ביותר במאה ה-20, ספר מתכונים חדש חושף את הארוחות המועדפות עליהם. "סעודות של דיקטטורים" מתואר על ידי המחברות, ויקטוריה קלארק ומליסה סקוט, כ"בליל של היסטוריה, אלבום תמונות וספר מתכונים".

עוד חדשות בעולם:

ראש ה-CIA מתגונן: "טעינו אבל הצלנו חיים"

תיעוד: נערות בקניה נמכרות לנישואים

זוועת הטיהור: כך נפטרת צפון קוריאה מנכים

בהקדמה כותבות השתיים: "אנחנו מאוד מקוות שהספר הזה ישעשע את הקוראים, אך גם יכיר להם כמה מאכלים אקזוטיים ויזכיר להם כמה דק יכול להיות הקו שמפריד בין אדם למפלצת". בהמשך נכתב על התפריט והרגלי האכילה של הדיקטטורים. הנה כמה מהם, כפי שפורסמו השבוע בבריטניה.

יוזף סטאלין - משחקי שתייה ואוכל גרוזיני

ארוחות הערב בחברתו של הרודן הקומוניסטי מזכירות בילוי של סטודנטים: משחקי שתייה, מלחמות אוכל, שירה וריקודים. אך בזמן שהסטודנטים רק מבלים, המסיבות של סטאלין סיפקו הזדמנות נוספת עבורו להפעיל את כוחו, להשפיל אנשים ולחשוף את החולשות שלהם.

סעודות הערב נמשכו בדרך כלל שש שעות. חוץ מהרבה אלכוהול, היה שם גם אוכל: המטבח הושפע משורשיו הגיאורגיים של סטאלין, והיה גדוש בשום, אגוזי מלך, שזיפים ורימונים.

סטאלין ומנה מועדפת: סציבי, מאכל עוף ברוטב מרק אגוזים וכוסברה קר

השירה והריקודים במשתים של סטאלין לא היו רק ביטוי לשמחה, אלא חובה שנאכפה בקפדנות על ידי סטאלין. הרודן הנהיג משחקי שתייה, שהאהוב עליו נקרא "נחש את הטמפרטורה". השתיים כתבו כי השתייה המרובה גרמה לאורחיו להפוך לשוטים חסרי שליטה עצמית ויכולת לעמוד. 

אדולף היטלר - אספרגוס, סלטים וגם יונה

קלארק וסקוט חושפות כי למרות שלצורר הנאצי הייתה יותר חמלה לבעלי חיים מאשר לבני אדם, הוא לא היה צמחוני מסור במיוחד. ביותר מפעם אחת תועד כי היטלר אכל יונה וכבד. השפית הבריטית, דיון לוקאס, עבדה במלון המבורג בתחילת שנות ה-30 ומאשרת את חיבתו של היטלר לבשר הציפור.

"אני לא מתכוונת לקלקל לכם את התיאבון לגוזל ממולא, אבל עשוי לעניין אתכם שזו הייתה המנה האהובה על היטלר כשסעד במלון בתדירות גבוהה", כתבה בספר ב-1964. מחשש שיורעל היו להיטלר 15 טועמים שיוודאו שהארוחות שמגיעות לפיו בטוחות.

חטא גם באכילת בשר של ציפורים

"רק אחרי פרק זמן של 45 דקות שבו אף טועם לא צנח מטה ומת הייתה מגיעה המנה לשולחן של היטלר", כותבות השתיים. אחת הטועמות, מרגיט וולף, סיפרה על התפריט הצימחוני של היטלר: "היה אספרגוס בעונה, רוטב הולנדז, מרקי ירקות עם כופתאות סולת קטנות, פלפלים אדומים קלויים, אורז, סלטים ותבשילי ירקות".

בניטו מוסוליני - בוז למטבח הצרפתי

אם לדיקטטור האיטלקי הייתה הזדמנות לשלוט בעולם כולו, כנראה שלכולם היה בצלחת אוכל איטלקי. בספר כותבות קלארק וסקוט כי מוסוליני אמר פעם כי "המטבח הצרפתי חסר ערך, והאיטלקי הוא הטוב מכולם".

אבל בניטו לא התכוון לפיצה או לפסטה, אלא לאוכל דל שומן. העריצות של מוסוליני הייתה יכולה להסתיים עוד לפני 1945, אם לא היה עושה שינוי דרסטי בתזונה שלו.

העוגה האיטלקית האהובה על משפחת מוסוליני: צ'יאמבלונה

כמה שנים לפני מותו אובחן מוסוליני כבעל כבד מוגדל, רמת סוכר מוגברת בדם ומעי גס מעוות. התוצאה הייתה "דיאטה מתוקנת שכללה ארנב ועוף וחוללה שינוי מדהים". אחד המאכלים האהובים עליו היה שום קצוץ גס בתיבול שמן זית ולימון, שלדעתו שמר על פעילות לב תקינה.

סדאם חוסיין - דייג אוהב דגים וממתקים

השליט העיראקי אהב לדוג ולאחר מכן לאכול את שעלה בחכתו. הספר חושף כי לסדאם היה תיאבון מוגבר, והוא אהב לאכול בכל שעות היום מזון טרי ככל שאפשר. "הוא היה מעיר את צוות המטבח שלו בחמש או שש בבוקר כדי שיבשלו בגריל כמה דגים שהוא תפס עכשיו", נכתב בספר.

דג על האש, רצוי שעלה בחכתו

גישתו הקשוחה של סדאם נחשפה גם כאשר אכל. "פעם, כשלעס זיתים, הוא אמר לראש המודיעין שהוא יורק את החרצנים כמו שיום אחד יירק את הישראלים מארצם", כותבות השתיים. בנוסף הייתה לסדאם חולשה למתוקים, רצוי מתוצרת מערבית: לאורחיו הציע את ממתקי Quality Street, ובסתר נשנש את חטיפי השוקולד "באונטי" ו"מארס".

קים ג'ונג-איל  - אכל גם דגים חיים

ספר המתכונים חושף כיצד השליט הצפון קוריאני המנוח היה אנין טעם כשם שהיה אכזרי. "מאות מאזרחיו חסרי המזל גויסו לפרויקט של שימור בריאותו ומרצו באמצעות הקפדה על התזונה שלו. צבא קטן של נשים הועסק כדי לראות שכל גרגר אורז שנכנס לצלחת שלו אחיד בגודלו, בצורתו ובצבעו.

אחת האהבות הגדולות של קים ג'ונג איל: מרק סנפירי כריש

"את האוכל היו צריכים לבשל על אש רק עם בולי עץ מפסגת הר ליד גבול סין", נכתב בספר. קים אהב סושי ופעם דווח כי הוא "נהנה כל כך מדגים נאים וטריים שהוא יכול היה גם לאכול דג שעדיין היה משתנק ושזנבו עדיין זז". עדויות נוספות על אכזריותו מראות שהיו לו "לובסטרים חיים שהוטסו לרכבת שלו בזמן שהיא חצתה את סיביר בדרכה למוסקבה, וכי היה אוכל שגדל למענו בלבד, בזמן שהצפון קוריאנים מורעבים".

מועמר קדאפי - צרות במערכת העיכול

לרודן הלובי, שהיה שחצן לא פחות משהיה אכזרי, היה נשק סודי שיבטיח לו חיוך לבנבן ונוצץ: חלב נאקות. אך מבדיקה של קלארק וסקוט עולה כי לטיפול היופי הזה היו תופעות לוואי מצערות. חלב הגמלים שקדאפי אהב לשתות אמנם שיפר פלאים את הלובן של החיוך שלו, אך עשה שמות במערכת העיכול שלו. הוא סבל מגזים בלתי נשלטים.

בביקור באוהל שלו ב-2004 ייעצו לטוני בלייר, אז ראש ממשלת בריטניה, שלא לקבל את כוס חלב הגמלים כדי לא לסבול מבעיה דומה. הרודן הלובי לא התנגד גם לבשרו של הגמל, ואהב לאכול אותו עם קוסקוס כמקובל בלוב. בנוסף אהב את המטבח האיטלקי.

אידי אמין - Mr. Jaffa

כשנשאל פעם על השמועות שהוא קניבל, השיב שליט אוגנדה לשעבר: "אני לא אוהב בשר אדם, הוא מלוח לי מדי". מה הוא כן אכל? לפי קלארק וסקוט - תפוזים, והמון. השתיים כותבות כי לעיתים היה אוכל אמין עד 40 תפוזים ביום, בין השאר כדי לחזק את האון הגברי. הן מציינות כי בכך הוא הרוויח ביושר את הכינוי Mr. Jaffa - על שם התפוזים תוצרת ישראל.

המאכלים האהובים עליו היו עז צלוי, מניהוט מצוי (הצמח הטרופי "קסאווה") ולחם דוחן. כשהוגלה לסעודיה ניתן היה למצוא אותו בשדה התעופה הבינלאומי בג'דה, מחכה למאכלים הללו ששלחו לו קרוביו מאוגנדה.