ציפורן חודרנית ושפשפת: דברים קטנים שיהרסו לכם את החופשה

תכננתם את החופשה במשך שבועות ארוכים, חסכתם, ציפיתם ואז זה קורה: מכת מצרים תקפה אתכם, והטריפה את הדעת. חבטות, חבלות, שריטות, פצעונים. הם אמנם לא יסכנו את חייכם, תודה לאל, אבל יכולים לשגע ואפילו להרוס חלק מהכיף לו ציפיתם כל כך.

ציפורן חודרנית

מה קורה שם: גם המכה הזו באה בהפתעה, ונוטה לחזור שוב ושוב: כאבים עזים באצבע הרגל, נפיחות, אודם וסבל רב. ציפורן חודרנית נגרמת כאשר הציפורן, לרוב בבוהן, חודרת דרך העור והרקמות הרכות שתחתיה. במרבית הפעמים הציפורן חודרת בשל עיגול של פינות הציפורן, במקרים אחרים צורת ציפורן מעוותת גורמת לחדירת שולי הציפורן לתוך העור. ללא טיפול מתפתח במקום זיהום המגביר את הכאב, הנפיחות והאודם וגורם להפרשת מוגלה ועליית חום.

(צילום: shutterstock)

מה עושים: הדרך הטובה ביותר היא מניעה על ידי גזירת הציפורן ישרה, ללא עיגול קצוותיה. אם בכל זאת חדרה הציפורן אל תוך העור ולא ניתן לגזור את החלק המעוות - נעלו סנדל כדי למנוע לחץ על הציפורן החודרנית, והשרו את הרגל במים פושרים עם סבון למשך כ-20 דקות מספר פעמים ביום. בעבר, הפתרון לציפורן החודרנית היה באמצעות ניתוח בלבד, אולם כיום ניתן לטפל בציפורן חודרנית באמצעות משחה הממסה את הציפורן כליל. בתוך כך, אם התפתח זיהום מקומי, ימליץ הרופא על טיפול אנטיביוטי.

נשיכת לשון

מה קורה שם: את הרגע האיום הזה כולנו זוכרים: תוך כדי עונג הבליסה, הלסתות שלכם עושות כבשלהן והלשון, אותה לשון שמפליאה בקואורדינציית הנשיקה הצרפתית, פתאום מאבדת סינכרוניזציה וננשכת בחוזקה. מדובר בכאבי תופת שיימשכו עוד דקות ארוכות שירגישו כנצח נצחים. במרבית הפעמים מדובר בחתך שטחי בלשון, אחד האיברים השריריים הגדולים בגוף אך הרגישים מכולם. בשל ריבוי כלי דם, ייתכן דימום קל מאיזור החתך בלשון. אולם במקרים קשים החתך עמוק יותר וגורם לדימום שאינו פוסק מאליו.

(צילום: shutterstock)

מה עושים: לאחר הנשיכה בדקו אם ישנו דימום מאזור החתך. אם כן, טלו פד גזה אם יש, ואם אין - ממחטת טישיו נקיה ולחצו במשך עשר דקות בחוזקה על החתך, בשתי ידיים, כשהאגודלים מתחת ללשון והאצבעות המורות מעל החבישה. אם החבישה מאדימה, קרי הדימום נמשך, יש לפנות לחדר מיון לבדיקת רופא פה ולסת שישקול לבצע תפירה במקום.

במקרים קלים בהם הדימום נפסק, שטפו את הפה במים קרירים. במהלך 48 השעות הבאות הקפידו להימנע מאכילה ושתיית מוצרים חמים. העדיפו מזונות רכים וקרירים כמו יוגורט, גלידה וכו'. לאחר הארוחה שטפו את הפה במים, ואם יש ברשותכם - גם במי פה המכילים חומר חיטוי. כדי להתגבר על הכאב, תוכלו למרוח על האיזור ג'ל לשיכוך כאבים המכיל חומר אילחוש (כמו טיג'ל) שמשמש בדרך כלל להרגעת תינוקות בתקופת צמיחת שיניים. תוכלו גם להיעזר במשככי כאבים (נורופן כל שמונה שעות ואקמול כל ארבע שעות).

שריר נתפס בלילה

מה קורה שם: אין כמעט מי שלא נתקף בכאבי תופת, כששריר השוק שלו נתפס באמצע הלילה. לתופעה הזו, שנקראת ‭,Night Cramps‬ לא תמיד יש הסבר, ולכן היא נקראת בשפה הרפואית 'אידיופאתית‭) '‬כלומר - בעלת מקור לא ברור‭.(‬

(צילום: shutterstock)

מה עושים: אנשים בריאים יכולים לבצע מתיחות של שריר התאומים לפני השינה ועיסוי השריר בעת ההתכווצות. את המתיחות מבצעים כך: עומדים במרחק של 60 עד 90 ס"מ מהקיר, מותירים את העקבים שטוחים על הרצפה, מתכופפים מעט קדימה ונשענים על הקיר. עכשיו תורגש מתיחתו של שריר השוק. כך או כך, עווית השריר תחלוף בתוך כעשר דקות. משככי כאבים לרוב לא מועילים בזמן ההתקף, כיוון שהשפעתם מתחילה רק בתוך חצי שעה מרגע הבליעה. אם העווית מתרחשת בתדירות גבוהה, פנו לרופא שעשוי להפנות אתכם לבדיקת דם או להמליץ על שינוי בתרופות שאתם נוטלים. במקרה קיצוני עשוי הרופא להמליץ על טיפול בתרופה קינין, שהיא היחידה שהוכחה כיעילה.

חבטה בזרת הרגל

מה קורה שם: כשהאצבע הקטנה ברגל נחבטת בחפץ כלשהו, בדרך כלל בדלת או ברגל של שולחן בלי משים, הכאב טס במהירות שיא למוח והוא עז ביותר.

(צילום: shutterstock)

מה עושים: ניתן בהחלט לשכך באופן מיידי את הכאב העז באותן דקות ראשונות. הסוד טמון בכך שבמערכת העצבים קיימים מסלולים נפרדים לעצבים התחושתיים ולעצבי הכאב. הפעלה של מערכת אחת מחלישה מעט מפעולתה של מערכת אחרת. לכן, אחרי החבטה העזה מה שתצטרכו לעשות הוא לדגדג מעט את הרגל. כך תופעל מיד מערכת הסיבים התחושתיים, שתחליש מעט את תחושת הכאב. בהמשך הניחו קומפרסים קרים על האצבע החבולה כדי למנוע התפתחות שטף דם פנימי. אם הכאב לא חלף בתוך כמה שעות, פנו לרופא שיבדוק אם זה שבר.

כווית שיזוף

מה קורה שם: ישראל קפצה לראש רשימת המדינות בשיעור סרטן העור. כן, ברור היום שהשיזוף אינו בריא. רגע לפני שאתם צורבים את עצמכם, כדאי לזכור שהשמש מגבירה את הסיכון לא רק למלנומה, אלא גם לכוויה. מדובר בצרה צרורה: אודם, צריבה, כאב עז וגרד בלתי פוסק שיגרום לכם לטפס על הקירות במשך כמה ימים טובים.

(צילום: shutterstock)

מה עושים: כווית שמש גורמת ברוב הפעמים לכוויה קלה כל עוד היא בשטח של פחות מ-10% משטח הגוף. כוויה על פני שטח גדול יותר, או כוויה עמוקה - דורשת בדיקת רופא. הסכנה המרכזית בכוויה היא זיהום, לכן הטיפול משלב קירור והרגעה ומשחה המכילה חומר אנטיביוטי. עדיף להשתמש במשחה על בסיס מים או ג'ל, המסייעת לקירור והרטבת אזור הכוויה. ניתן למרוח גם ג'ל הנמכר ללא מרשם רופא - הוא מקרר את המקום למשך מספר דקות וכולל גם אלוורה בעל אפקט מרגיע. משחת סילברול נמכרת תחת מרשם רופא, ומכילה חומר אנטיביוטי ואנטי-פטרייתי ובמקביל מקררת את המקום. סילברול מותרת לשימוש מעל גיל חודשיים ואסורה לשימוש בעור הפנים והצוואר, וברגישות ל-G6PD. לתופעת הגרד, המופיעה לרוב יומיים לאחר הכוויה, ניתן להיעזר בתרופות אנטיהיסטמיניות דוגמת פניסטיל, לורטדין, זילרג'י ואחרים.

הרפס של שפתיים

מה קורה שם: הרפס השפתיים, שנגרם ברובו על ידי נגיף הרפס סימפלקס סוג ‭,1‬ מתפשט לרוב באמצעות מגע בנשיקה או במין אוראלי. במרבית המקרים נותר הנגיף רדום בעור, אך עם ההתפרצות מופיעות שלפוחיות, לרוב בקבוצה, על רקע עור אדום. השלפוחיות מכאיבות, אך חולפות אחרי כשבוע. אחרי ההדבקה הראשונית נודד הווירוס לתאי העצב בעור, שם הוא נשאר במצב רדום עד להתפרצות הבאה, שנגרמת לרוב בעקבות חום, לחץ, מחזור חודשי וחשיפה לשמש. ההתקף עלול לחזור אחת לכמה שבועות, חודשים או שנים.

(צילום: shutterstock)

מה עושים: עדיין לא קיימת תרופה שמחסלת את הווירוס, אך ניתן להקל את התסמינים באמצעות מריחת קרם אציקלוויר חמש פעמים ביממה למשך חמישה ימים והימנעות מחשיפה לשמש. את הנפיחות אפשר להקל באמצעות חבישה של קומפרסים קרים. אם נוצר זיהום נוסף על השלפוחיות - יש צורך בטיפול אנטיביוטי.

כאב צד אחרי ריצה

מה קורה שם: כאב עז תוקף את אחד מצידי הבטן כמה דקות אחרי ריצה. בעבר נטען שמדובר בהגדלה של הכבד או הטחול, היום סבורים שהכאב נגרם בשל מתיחת רצועות שמחברות את שריר הסרעפת, אותו שריר שמצוי מתחת לריאות שלנו ומפעיל אותן. זה מתרחש כך: רגל ימין נוחתת על הקרקע, מה שגורם לכבד שמצוי בצד ימין של הבטן לצנוח מעט כלפי מטה. במקביל, גורמת הנשיפה לסרעפת לעלות כלפי מעלה. התוצאה: מתיחה חוזרת ונשנית של רצועות הסרעפת שגורמת לעווית.

(צילום: shutterstock)

מה עושים: מנוחה תעלים את הכאב בתוך כמה דקות. בעת הפעילות הגופנית הקפידו על מאמץ עולה בהדרגה, שימנע עומס מיידי ופתאומי על השרירים ועל הרצועות. תוכלו למנוע או להקל את הכאב באמצעות מתיחות: הרימו את הזרוע הימנית כלפי מעלה והישענו לעבר זרוע שמאל למשך 30 שניות. שחררו את הידיים וחזרו על הפעולה בצד השני. כאמצעי מניעה, תוכלו להתאמן בנשימות עמוקות שיפחיתו את הרפיית שריר הסרעפת - שיטה אחת היא לשכב כשספר עב כרס על בטנכם ולבצע נשימות בטניות כמה דקות מדי יום. השתדלו להימנע מארוחה כשעתיים לפני אימון, שכן ארוחה דשנה ממש עלולה להגביר את ההתכווצות בשל הפעלת לחץ רב על הרצועות. גם התייבשות עלולה להגביר את הופעתן של התכווצויות שרירים, לכן הקפידו לשתות כמות מספיקה של נוזלים.

שיהוקים

מה קורה שם: תיאוריות רבות נסובו סביב הצורך בשיהוק. אחת מהן גורסת שאותה תנועה מהירה של הסרעפת נועדה לשחרר גוש מזון גדול שנתקע בוושט ולא נע כלפי מטה לעבר הקיבה. בדיקות אולטרסאונד בעוברים הראו שגם הם משהקים, ומשערים שאצלם נועד השיהוק לאמן את מערכת הנשימה לקראת הלידה. גורמים רבים מעוררים את רפלקס השיהוק: שתיית משקאות קרים מדי, אכילת מזון חם מדי או חריף, צחוק ממושך, הפרעות במלחים בדם, צריכת אלכוהול, שיעול ממושך, מחלות סרטן ומחלות של מערכת העצבים.

(צילום: shutterstock)

מה עושים: תרופות הסבתא לשיהוק ממליצות על עצירת הנשימה לכמה שניות, הנחת סוכר מתחת ללשון או הפתעה מבהילה של המשהק. כך או כך, השיהוק יחלוף בתוך כמה דקות. אם השיהוק ממושך, ייתכן שמדובר בבעיה רפואית שדורשת פנייה לרופא. קיימות תרופות שמפסיקות שיהוק.

אף מדמם

מה קורה שם: דימום מהאף, ששכיח בעיקר אצל ילדים, נגרם לרוב על ידי פציעה של כלי דם בעקבות חיטוט, חבלה, בעיות בקרישת דם או שינויים חדים במזג האוויר.

(צילום: index open)

מה עושים: בניגוד לאמונה הרווחת, אין להטות את הראש אחורה ולבלוע את הדם. יש ללחוץ על צידי האף מעל הנחיריים למשך כעשר דקות, כשהראש מוטה מעט קדימה. עם הפסקת הדימום מומלץ לגשת לרופא אף־אוזן־גרון לבירור סיבת הדימום ולטיפול בכלי הדם הפגוע באף.

אוזן סתומה

מה קורה שם: האוזניים שלנו מפרישות ללא הרף צרומן, אותה שעווה חומה שמפריש העור המרפד את תעלת השמע החיצונית. השעווה נועדה להגן על תעלת השמע מפני מים, גופים זרים וזיהומים. אלא שעם הזמן נוטה השעווה הזו להצטבר, לצבור נוזלים, שמפו ותאי עור והתוצאה היא אוזן חסומה, פעמים רבות - רק בצד אחד. כך, הופכת השמיעה מסטריאו ל"מונו", מה שיכול להטריף אתכם.

עקיצת יתוש

מה קורה שם: הגוף נלחם בחומר שהחדירה היתושה, ומפריש את החומר היסטמין שגורם להרחבת כלי דם. ההרחבה הזו גורמת לאדמומיות ולזליגה של נוזל מתוך כלי הדם סביב אזור העקיצה. בתוך כך גורם ההיסטמין לגירוי של סיבי עצב בעור, ומכאן תחושת הכאב והגרד המטריד. אלא שכל גירוד נוסף גורם לשחרור של כמויות נוספות של היסטמין, לנפיחות גדולה יותר ולמעשה להחרפת הגירוי. הגירוד גם עלול לפצוע את העור ולגרום לזיהום של אזור העקיצה.

(צילום: shuttertstock)

מה עושים: נסו לקרר את המקום, מה שיסייע לכיווץ כלי הדם ולהפחתת הגירוי. טיפול בתרופות מפחיתות אלרגיה (דוגמת פניסטיל) עשוי להפחית את האדמומיות והגירוי. שיטה נוספת היא הנחת פד טבול במים חמים אך לא רותחים על אזור העקיצה. חימום אזור העקיצה יגרום לשחרור כל ההיסטמין בבת אחת, וימנע את הגירוד למשך כעשר שעות. במקרה של גירוד מתמשך, עשוי הרופא להמליץ על מריחת משחה שמכילה סטרואידים. אם האזור הזדהם, לא יהיה מנוס מטיפול אנטיביוטי. אם אזור הגירוי לא מדמם או מפריש, יש שממליצים למרוח משחת שיניים או אצטון כדי להפסיק את הגירוד. השיטות האלה לא הוכחו מדעית.

כווייה בחך

מה קורה שם: הכווייה הזו, שמוכרת גם בשם ‭,Pizza burn‬ אכן נגרמת לרוב על ידי מאכלים שמכילים גבינה מבעבעת, רוטב או תפוחי אדמה לוהטים. גם אם המאכל התקרר, הרי שהתכולה הפנימית נותרת לוהטת למשך דקות ארוכות. כך הנגיסה חושפת את רירית הפה לחום של מאות מעלות. האזור שבו נגרמה הכווייה עלול להתנתק מהחיך העליון, ולהשאיר פיסת רירית תלויה. במקום גם עלולים להיווצר נגעים שדומים לשלפוחיות. האזור נותר רגיש מאוד למשך שבוע עד עשרה ימים והוא בסיכון לזיהומים, כך שבמקרה של כווייה חמורה יש צורך בביקורת אצל רופא השיניים.

(צילום: shutterstock)

מה עושים: היזהרו מבישול במיקרוגל שמעלה את הטמפרטורה במרכז המזון. אצל תינוקות ופעוטות - בדקו על גב כף ידכם עד כמה המזון חם. אם נכוויתם, הצמידו למקום קוביית קרח. במשך שבוע שטפו את הפה עם תמיסת חיטוי או מי מלח למניעת זיהום. במקרה של כווייה נרחבת, מתפשטת, מדממת, מפרישה או שלא מחלימה בתוך כמה ימים - פנו לבדיקה אצל רופא השיניים.

שפשפת

מה קורה שם: התופעה הזו, שהופכת למנת חלקם היומיומית של כבדי משקל, חיילים וספורטאים, מופיעה לרוב בחלק העליון של הירכיים בעקבות חדירת חיידקים ופטריות, השוכנים דרך קבע על העור, לתוכו. כן, שפשפת היא למעשה תגובת גירוי של העור לזיהום. מדובר בדלקת מקומית שסימנייה הם גרד, עקצוץ, צריבה ואדמומיות.

קוץ באצבע

מה קורה שם: המכה הזו בהחלט יכולה למנוע מכם להתרכז במטלות היום יום למשך שעות. בין אם מדובר בחוד של עיפרון, קוץ או קצה קיסם, כשהוא חודר לאצבע, הכאבים ותחושת העיקצוץ שנמשכים שנייה אחר שנייה - יכולים להטריף את הדעת.

מה עושים: אם ניתן להבחין בקצה הקוץ, לרוב באמצעות זכוכית מגדלת או משקפיים מגדילים המצויים אצל רופאי עור ורופאים כירורגיים, ניתן לעתים לשלוף את הקוץ באמצעות מלקחיים רפואיים עדינים. בשאר המקרים, הקוץ יפורק על ידי תאי דם לבנים בתוך מספר ימים ויסולק מן הגוף. עד אז תוכלו למרוח על איזור העקיצה משחת "אמלה" המכילה לידוקאין, חומר אילחוש מקומי. אם מופיעה במקום אדמומיות שהולכת ומתפשטת לכיוון כף היד, יש לפנות לרופא לשקילת תחילת טיפול אנטיביוטי.

חצ'קון באף או באוזן

מה קורה שם: מדהים איך חצ'קון אחד, במקום ספציפי אחד, יכול לחרב את השבוע. לא ברור איך הוא מוצא את דרכו דווקא לאפרכסת או לאף, אבל אין כמעט מישהו שלא חווה את הכאב של פצעון במקום שבו הכי לא הייתם מצפים שיצמח. כן, פצעון באף או בתנוך האוזן מכאיב, מטריד ומרגיז.

מדובר לרוב בשילוב של שגשוג בלוטת חלב יחד עם שגשוג חיידק שיושב על העור. התוצאה: תהליך דלקתי הגורם להופעת הפצעון. בשל ריבוי קולטנים לתחושת כאב, באף ובאוזן, הלחץ שיוצר הפצעון באיזור שכבת העור העליונה גורם לתרגום תחושת כאב על ידי הקולטנים.

(צילום: ahutterstock)

מה עושים: שטפו את האיזור בסבון ניקוי או חיטוי לעור. לאחר כרבע שעה מרחו משחה או תמיסה המכילה בנזואיל פראוקסיד, חומר המטפל בדלקת המקומית ומשמיד את החיידקים המצטברים בפצע המטריד. חזרו על הפעולה שלוש פעמים ביום. אם הפצעון עקשן ואינו במגמת נסיגה בתוך יומיים, פנו לרופא שירשום משחה אנטיביוטית ובמקרה הצורך ינקז את המוגלה שהצטברה במקום.

צוואר תפוס

מה קורה שם: שיחת אייפון עם הכתף, שינה עקומה, שחייה ומשחק טניס - אלו רק חלק מהגורמים השכיחים לצוואר תפוס, שמחייב אתכם למשך כמה ימים להתהלך כרובוט מבלי שאתם יכולים להניע את הראש לצדדים. צוואר תפוס נובע לרוב ממתיחת השריר "לבייטור סקפולה" המחבר את הצוואר לכתפיים (אם כי צוואר תפוס עלול להיגרם ממגוון בעיות רפואיות כרוניות אחרות, שכיחות פחות, בהן לא נעסוק הפעם).

(צילום: shutterstock)

מה עושים: הטיפול הטוב ביותר הוא מניעת מאמץ של שרירי הצוואר. כדי לקצר את משך ההחלמה, שאורך לרוב כיום-יומיים, תוכלו לחמם את המקום. שתי דרכים מומלצות הן לבצע עיסוי מקומי באמצעות משחה מחממת. דרך נוספת היא מקלחת חמה: תחת זרם מים חמים החזיקו את שורש כף היד של הצד התפוס, משכו אותה עם היד הנגדית הצידה וכופפו קלות את הראש לצד הנגדי למשך 20 שניות. המתיחה הזו אמורה ליצור אי נוחות קלה בלבד (אל תגיעו לכדי כאב והקפידו לבצע את התנועה בעדינות). חזרו על הפעולה לפי הצורך. פרט לטיפול המקומי, תוכלו להיעזר בתרופות לשיכוך כאבים כמו אקמול ונורופן. במקרה שאין הקלה בצוואר התפוס בתוך שלושה ימים, או שלתופעה מתלווים סימפטומים נוספים (כמו חום, כאבי גרון, קשיי בליעה, הקאות, סינוור מתאורה ועוד), יש לפנות לרופא המטפל.

• הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, וכתב הבריאות של ynet