ג'מייקה מתחת למים / "מחוץ לרדאר"
חשבתם שספורט בג'מייקה מסתכם בריצות קצרות? הכירו את אליה אטקינסון שהפכה השבוע לאלופת העולם השחורה הראשונה בהיסטוריה בשחייה
12 מדליות אספה ג'מייקה באולימפיאדת לונדון, כולן הגיעו מהריצות הקצרות. לא מדובר במשהו חריג עבור המדינה הקריבית, מאז החלה להשתתף במשחקים האולימפיים ב-1948 זכתה ג'מייקה ב-67 מדליות, למעט מדליית ארד אחת באופניים ב-1980, כל יתר המדליות הגיעו מהאתלטיקה, רובן המכריע מהספרינטים.
ג'מייקה היא מדינה שבחרה באופן מודע להשקיע את מירב משאביה בענף ספורט ספציפי בו היא מצטיינת. לא בכדי הריצות הקצרות זוכות לפופולאריות עצומה במדינה. כל ילד צעיר חולם להיות אוסיין בולט וכל ילדה שואפת להיות שלי-אן פרייז'ר. אליפות בתי הספר באתלטיקה, המכונה CHAMPS, נחשבת לאחד מאירועי הספורט הפופולאריים בג'מייקה, נערכת מול אצטדיון מלא ב-35,000 איש ומועברת בשידור חי בטלוויזיה.
למרות נתוני הפתיחה הללו, לא היה חסר הרבה כדי שבלונדון ג'מייקה תחגוג לראשונה מזה 22 שנים מדליה מחוץ לאתלטיקה. בגמר 100 מטרים
חזה שעורר הרבה הדים בעקבות ניצחונה של רותה מיילוטיטה, בת ה-15 דאז, סיימה רביעית, השחיינית הג'מייקנית, אליה אטקינסון שפיגרה ב-47 מאיות מהזמן של הזוכה במדליית הארד.
חרף האכזבה מהמדליה שהתפספסה, אטקינסון (26) זקפה לזכותה הישג כביר שכן זמן ההרשמה שלה לתחרות דירג אותה במקום ה-17 בלבד. בג'מייקה הביעו התלהבות רבה מההתעלות של אטקינסון, בטקס הענקת פרס ספורטאית השנה של המדינה היא נבחרה כסגנית ראשונה. אחד ממאמני האתלטיקה הג'מייקנים אף ציין כי ההתעלות של אטקינסון שהתחרתה בשבוע הראשון סיפקה השראה עבור נבחרת האתלטיקה הלאומית שהתחרתה בשבוע השני של המשחקים האולימפיים.
השבוע, קצת יותר משנתיים אחרי ההופעה המשכנעת בלונדון וקצת פחות משנתיים לפני אולימפיאדת ריו, טיפסה אטקינסון לנקודת שיא חדשה בקריירה שלה. באליפות העולם בבריכות קצרות שנערכה בדוחא סיימה אטקינסון ראשונה במשחה ל-100 מטרים חזה, כשהיא מקדימה את מיילוטיטה הפייבוריטית, משווה את שיא העולם שלה (1:02:36 דקות) והופכת לאישה השחורה הראשונה בהיסטוריה הזוכה באליפות עולם בשחייה.
התמונה של מבטה ההמום של אטקינסון רגע לאחר שגילתה שניצחה במשחה הפכה לוויראלית ומיתגה אותה ככוכבת הגדולה של האליפות בדוחא. הרשת החברתית הפופולארית "טאמבלר", אף הגדילה לעשות כשהציבה את תמונתה של אטקינסון ברקע של עמוד הכניסה לאתר. "אני פשוט לא רגילה לראות את השם שלי במקום הראשון", היא הסבירה לאחר מכן את פשר המבט המופתע.
בכלל אטקינסון הופתעה מכמות העניין העצומה שיצרה סביבה. "הגעתי ל-CNN!!!, זה כל כך מרגש!", היא צייצה בחשבון הטוויטר שלה.
אטקינסון עברה דרך ארוכה עד שנגעה בגג העולם. היא החלה לשחות כבר בגיל 4 בג'מייקה, ובגיל 10 קיבלה את ההחלטה שככל הנראה איפשרה לקריירה שלה לנסוק כשעברה להתאמן בפלורידה. שחייה לא נחשבת לענף פופולארי או מצליח במיוחד בג'מייקה ובהיעדר סביבה תחרותית, הסיכוי היחיד של אטקינסון לממש את הפוטנציאל העצום הגלום בה היה על ידי מעבר למעצמת שחייה כמו ארצות הברית.
בתיכון בפלורידה התבססה אטקינסון ככוכבת שחייה. כשהייתה רק בת 15 היא כבר ייצגה את ג'מייקה באולימפיאדת אתונה 2004. טבילת האש
האולימפית הראשונה שלה לא הייתה מוצלחת במיוחד והיא סיימה במקום 32 ב-100 מטרים חזה, המשחה החזק שלה, ו-44 ב-50 מטרים חופשי.
עם חזרתה מהאולימפיאדה, המשיכה אטקינסון בקריירת תיכונים מצוינת, בשנתה האחרונה בתיכון היא נבחרה לשחיינית השנה במדינת פלורידה ובאופן טבעי התקדמה ללימודים גבוהים באוניברסיטת טקסס שם זכתה באליפות ה-NCAA ב-200 מטרים חזה.
ייתכן וההתקדמות המרשימה של אטקינסון הצעירה, השפיעה גם על רשויות הספורט בג'מייקה שהחלו להשקיע יותר ויותר בענף השחייה. ב-2005 הושק פרויקט SwimJamaica שמטרתו לאפשר לכל ילד ג'מייקני את ההזדמנות ללמוד לשחות מתוך שאיפה לקדם את השחייה התחרותית במדינה.
"זה הישג של מדינה, של אומה, של גזע"
בניגוד ליריבתה הגדולה, רותה מיילוטיטה אשר כבר בגיל 15 כבשה את העולם, ההתקדמות של אטקינסון הייתה הרבה יותר איטית. באולימפיאדת בייג'ינג היא שוב הייתה רחוקה מאוד מהגמר וסיימה רק במקום ה-25 ב-200 מטרים חזה. הסבלנות הגדולה והדבקות במטרה השתלמו לה. מספר חודשים אחרי שסיימה רביעית בגמר אולימפי, זכתה אטקינסון בשתי מדליות כסף באליפות העולם בבריכות קצרות באיסטנבול. את האליפות הנוכחית בדוחא היא פתחה עם מדליית כסף ב-50 מטרים חזה ואז הגיע כאמור הדובדבן שבקצפת במרחק הכפול. אם תשמור על כושרה בשנתיים הקרובות, היא תגיע לריו כמועמדת לזכות במדליה האולימפית השנייה של ג'מייקה שאיננה מאתלטיקה.
במשך שנים נחשבה השחייה לענף לבן. היו וישנם עדיין שחיינים שחורים מצוינים כמו למשל קולן ג'ונס האמריקאי שזכה בארבע מדליות אולימפיות או אנית' בריגיטה ההולנדית שהייתה לשחיינית השחורה הראשונה ששברה שיא עולם. עם זאת מספרם של השחיינים השחורים המצטיינים הוא זעום ביחס לאתלטיקה הקלה, שם הם נהנים מדומיננטיות מובהקת בחלק לא מבוטל מהמקצועות.
רוב המחקרים מצביעים על סיבות סוציולוגיות ואקונומיות לשליטה הלבנה בבריכה. שחייה בניגוד לריצה היא ספורט יקר הדורש אימונים בבריכה באורך 50 מטרים, לא דבר שניתן למצוא בקלות במדינות נחשלות. ילד אפריקאי יכול לרוץ בגבהים במדינתו ולפתח מהירות וסיבולת-לב-ריאה
אבל יהיה לו קשה עד בלתי אפשרי לפתח מיומנויות שחייה רציניות בתנאים דלים.
בארצות הברית, בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, בבריכות ציבוריות רבות שררה מדיניות אפליה ושחורים לא הורשו להיכנס. בבריכות אחרות, בהן שחורים הורשו לכאורה לשחות, המשטרה אפשרה ולעיתים אף עודדה אנשים לבנים לסלקם באלימות. האפליה הזו הרחיקה את הקהילה השחורה מהבריכה וגרמה לריחוק תרבותי שלה מענף השחייה.
בשנים האחרונות חל שינוי מגמה מסוים. ההצלחה האחרונה של אטקינסון היא עוד סימן לגיוון הגזעי המבורך שהולך ומתפשט בענף השחייה. באולימפיאדה האחרונה, ייצגו את ארצות הברית, מעצמת השחייה החזקה בעולם, שלושה שחיינים שחורים. "אני מקווה שההישג שלי ישמש השראה עבור ספורטאים מענפים 'לא מסורתיים' במדינות שלהם. מבחינתי זה לא הישג רק שלי, אלא של מדינה, של אומה, של גזע", סיכמה אטקינסון.
לפנייה לכתב/ת 
