יש גלים בעזה: מועדון גלישה בזכות תורם יהודי
בצל המלחמה, למרות הזיהום במים וללא כל תמיכה מחמאס - ברצועת עזה פועלת קבוצת גולשים מצומצמת שלא מפספסת הזדמנות לרדת לחוף. הם נעזרים בתרומות מארגון שהקים "אבי הגלישה" בישראל: "שאללה יברך אותו"
לא רק בישראל משמש ספורט הגלישה כמקום מפלט מקשיי היומיום. כתב סוכנות הידיעות AP בעזה יצא להכיר בחופי עזה את הפלסטינים שמנצלים את מזג האוויר הסוער כדי לתפוס גלים ו"לשכוח ממצוקת החיים בעזה". אבל יותר מאשר המצב הביטחוני ושלטון חמאס, את הקשיים מזכירים לגולשים דווקא גלי האשפה ששוטפים את החופים.
"אנחנו יוצאים לים עם חשש להידבק בזיהום. בעבר המים היו נקיים יותר", סיפר מוחמד אבו ג'יאב, אב לחמישה בן 41, על דאגתו המרכזית. מול החופים הסוערים של עזה, קילומטרים ספורים מהגולשים הישראלים באשקלון וצפונה, סיפר הפלסטיני איך נשאב לעולם הגלישה והקים עם חבריו את מועדון הגלישה של עזה.
בשנות ה-90 הוא יצא לחוף כחובבן עם גלשן מעץ שהרכיב בעצמו.
היום, במסגרת מועדון מסודר, הוא וחבריו משתמשים בגלשני מותגים שנתרמו להם מרחבי העולם. לסיפור הזה יש גם, איך לא, קשר ישראלי הדוק. בין התורמים למועדון העזתי גם הארגון "גולשים למען שלום", שאותו ייסד היהודי-אמריקני דוריאן "דוק" פסקוביץ - אגדת גלישה, שנחשב לאבי ענף הספורט בישראל, ונפטר בחודש שעבר. "שאללה יברך את נשמתו", ספד לו אבו ג'יאב.
לא רק הסגר מצד ישראל מקשה על המועדון הפלסטיני, גם שלטון הפנים של חמאס. בכתבה של AP צוין כי אחת הסיבות לכך שאבו ג'יאב לא השתתף עד כה בתחרות בינלאומית היא העובדה שענף הספורט לא זוכה לתמיכה רשמית מצד הרשויות ברצועה.
"אנחנו גולשים כבר 20 שנה, ומעולם לא פספסנו הזדמנות לתפוס גלים", סיכם הגולש הפלסטיני, "הספורט הזה זורם לנו בדם".