תומר נפטר, ואישה שלא הכיר תהיה אם ילדו
פסיקה נדירה: תומר פאלק נפטר ממחלת הסרטן בגיל 29 ולא השאיר אחריו צוואה. הוריו מצאו אישה ויחד הם קיבלו לראשונה אישור מבית משפט להשתמש בזרעו - אף שלא הוכיחו שרצה בכך. ל-ynet הם סיפרו על הדרך והתקווה לחיים חדשים: "אין יצירה טובה מזו"
"עשינו כל מה שאנו יכולים, זו היצירה הכי גדולה בעולם". כך מסכם אביו של תומר פאלק את המסע המיוחד ליצירת חיים חדשים מזרע בנו שנפטר מסרטן. בית המשפט העניק לו ולאשתו בצעד יוצא דופן להפוך לסבא וסבתא, בעזרה אישה שתומר כלל לא הכיר.
תומר פאלק נפטר כשהיה בן 29, ולפני שהחל את טיפולי הכימותרפיה שמר מנת זרע של עצמו בלא שהשאיר אחריו צוואה. הוריו של פאלק ומ', אישה שאביו של תומר הכיר במקום עבודתו, פנו לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בבקשה להתיר להם להשתמש בזרעו. ההחלטה שקיבל השופט דניאל טפרברג נותנת פתח ותקווה למשפחות נוספות שנמצאות במצב דומה.
בעבר נקבע בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות כי גבר שייצור הזרע שלו או הזרע עצמו עלולים להיפגע כתוצאה מטיפולים במחלה ממארת, רשאי לשמור אותו בבנק הזרע, לשימושו לאחר שיחלים. עוד נקבע כי מנות הזרע יושמדו אלא אם אלמנתו ביקשה לעשות בהם שימוש. בשנת 2003 יצאו הנחיות מסודרות של היועץ המשפטי לממשלה שקבעו כי רק בת זוג של הנפטר תוכל לעשות שימוש בזרעו. בנוסף נקבע כי אם לא הייתה לו בת זוג, לא ניתן יהיה לייחס לו רצון משוער להביא צאצאים לעולם.
בעקבות ההנחיות הללו ניתנו כמה פסקי דין שהתירו שימוש בזרעו של נפטר רק על ידי מי שהייתה בת זוגו. בשנת 2008 ניתן לראשונה פסק דין שהתיר שימוש בזרע של נפטר שלא על ידי בת זוגו, אולם הוריו נדרשו להוכיח שאכן זה היה רצונו האחרון. פסק הדין הזה יושם בשני פסקי דין נוספים שבהם בית המשפט ניהל הליך של הוכחות, כדי לבדוק שאכן רצונו של הנפטר היה להעמיד צאצאים לאחר מותו.
בפסק הדין הנוכחי, בית המשפט התיר לראשונה לעשות שימוש בזרע של נפטר מבלי לבדוק מה היה רצונו המשוער, ומבלי שהיה קשר בין הנפטר לאם המיועדת. טרם הפסיקה ביקש השופט תסקיר של עובדת סוציאלית מלשכת הרווחה כדי לבדוק את הקשר בין מ' להוריו של תומר. בעקבות התסקיר החיובי החליט השופט טפרברג להיעתר לבקשת ההורים ומ'. "אין מניעה חוקית כי האם המיועדת תוכל לקבל את זרעו של הנפטר מעת שמשפחתו נתנה הסכמתה לכך", פסק השופט, שנתן את ברכתו להוריו של תומר ולאם המיועדת ואיחל להם הצלחה. יש לציין שבתיק זה לא התנהל דיון הוכחות.
"לא משנה שחורה, לבנה - רצינו אימא טובה"
פאלק חלה בסרטן בגיל 25, עבר סדרת הקרנות ונסע למזרח הרחוק, אבל שנתיים לאחר מכן המחלה חזרה והוא שב ארצה. ביום הולדתו ה-27 החל פאלק בטיפולי כימותרפיה, והוריו מספרים כי "באותו בוקר נכנסה רופאה צעירה לחדרו, ולפני שהחל את הטיפולים שאלה אותו אם הוא רוצה ילדים ותומר ענה לה שכן. הרופאה אמרה לו בתגובה כי בבוקר לפני הטיפול הראשון יעשה מה שצריך. תומר רצה הרבה ילדים", מספרת אמו, "אבל המחלה הייתה קטלנית. הוא נפטר ביוני 2007. ביקשנו לתרום את קרניות עיניו והן הושתלו אצל שתי נשים".
במשך ארבע שנים ניסו הוריו של תומר, בסיוע עורכת דין, למצוא אישה שתתאים להם וביחד יוכלו להביא ילד מזרעו של תומר. "יש לנו את הזרע שתומר השאיר כי הוא רצה ילדים, ומזה יהיו ילדים. לאט-לאט נפתחתי בתהליך, הצלחתי לדבר עם אנשים וביקשתי שיפרסמו את הרצון שלנו למצוא אימא לילד. פרסמתי בפייסבוק ולא היה אכפת לנו מי תהיה האימא - שחורה, לבנה, צהובה או לסבית - פשוט רצינו אימא טובה". עורכת הדין ששכרו לא הצליחה לסייע להם, והוריו של תומר החלו לחפש אימא בכוחות עצמם.
את מ' (42) הכיר אביו של תומר במקום עבודתו. היא רצתה בעבר להרות ואף עברה טיפולים שבהם לקחה מבנק הזרע את הזרע. חברה משותפת של מ' ושל אביו של תומר הכירה ביניהם. לדברי האב, "החיבור היה מיידי, נוצר קליק. היא מאוד חכמה, אינטליגנטית ומלאת שמחת חיים. נכנסנו להליך מחודש עם עו"ד נעמה צורף, שמלווה אותנו עד היום, והיא שידרה לנו כל התקופה שזה יצליח".
הוריו של תומר אומרים כי אין בינם לבין מ' חוזה כתוב, שכן כל מטרתם היא להיות סבא וסבתא והם מקווים שיהיה ביניהם קשר טוב. "כל מה שמ' תחליט יהיה מקובל עלינו, היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה ולנסוע לאן שבא לה. המקום שלנו הוא כסבא וסבתא, וניתן לה יד חופשית בגידול הילד, אבל נשמח לקחת חלק".
אביו של תומר הוסיף: "מה שיקרה יקרה, יש סיכוי שהיא תיכנס להריון ויש סיכוי שלא, אבל מבחינתנו אנחנו יכולים להרגיש שעשינו כל מה שאנו יכולים. מה שאנחנו עושים זו היצירה הכי גדולה בעולם. אני עוסק באמנות ואני יודע מה זו יצירה, אני, אשתי, תומר ומ' - אין יצירה טובה יותר מזו".
"ראיתי תמונה של תומר והתאהבתי"
מ' גדלה במשפחה חד-הורית, ולדבריה "החיים בלי אבא הביאו אותי לכל מיני תובנות. הפכתי להיות שיפוטית מאוד כלפי נשים שילדו ילדים ללא בעל, באתי עם דעה מוצקה שמי שעושה את זה היא אגואיסטית ואנוכית. רק כשהגעתי לאוניברסיטה חל שינוי בתפיסת העולם שלי. הפכתי להיות שיפוטית פחות ומכילה יותר, אבל לא תיארתי לעצמי שיום אחד אגיע למקום הזה. הייתי במערכות יחסים ארוכות והיה לי ברור שאני אמצא את האחד. רציתי חמישה ילדים אבל הגעתי לגיל 38 ואמרתי לעצמי די – אני לא מחכה לו יותר ואני מתחילה לעבוד".
האופציה הראשונה שלה הייתה בנק הזרע או הורות משותפת. "המסקנה שלי הייתה שאם אין תמיכה משפחתית לגידול הילד, לא כדאי לעשות את זה, מבחינתי זה הפך לתנאי בסיסי". מ' החלה טיפולי הזרעות ולאחר מכן הפריות, ובעודה בתהליך, אחת מחברותיה לעבודה סיפרה לה על אביו של תומר. "נשביתי בקסמיו. בפגישה הראשונה אמו של תומר הוציאה תמונה שלו
מהטיול בדרום אמריקה ופשוט התאהבתי בו. ראיתי אדם שיכולתי להיות איתו. הבנתי מי הולכים להיות הסבא והסבתא של הילד שלי, ומהמקום שלי כאחת שגדלה בלי משפחה גדולה, אין דבר שישמח אותי יותר מלהביא ילד למקום מחבק ואוהב".
"כשנכנסתי לתהליך לא חשבתי שזה יהיה ארוך כל כך", הוסיפה מ'. "יש בי חשש. אני לא צעירה ועברתי כבר כמה טיפולים שנכשלו, אבל אני חולמת שהסיוט הזה יבוא לקצו. אני כבר בת 42 וחולמת על הרחבת המעגל, על שולחן גדול שנפתח בחגים ומשפחה גדולה. היה לי חלום שיהיה לי בית גדול וילדים, מתסכל שזה לא קרה, אז אולי עכשיו זה יצליח, אמן".
עו"ד נעמה צורף: "לשמחתי הגדולה בית המשפט קיבל את עמדתנו. כיוון שאין היום חקיקה ראשית שמסדירה את עניין תרומות הזרע ואת נושא ההולדה לאחר המוות, אז למשרד הבריאות אין סמכות לאסור את השימוש במנות הזרע או להתנות את השימוש בהן בתנאים כלשהם. טענתנו שמדובר בפטרונות יתר של משרד הבריאות התקבלה. זו סוגיה מורכבת שנוגעת להוויה האנושית, ואני גאה בבית המשפט שנקט גישה רגישה ואמיצה. מדובר בזכות גדולה עבורי לקחת חלק בהליך משפטי שיש בו כדי להעניק חיים".