הנהג שלנו ערבי

לקום בבוקר ולהחתים כרטיס ליום עבודה במסלול המכשולים. צעד ראשון: לפתוח את הרדיו ולהעריך סיכויים: מה מדד האלימות הצפוי? היה פיגוע? התנגשות בין יהודים לערבים? צפה פגיעה.

עוד בערוץ הדעות של ynet

בוחרים אם להישאר בישראל / נאור נרקיס

מי מאיתנו שנוסע במסלול למעלה אדומים - יהודי או ערבי צפוי ליידוי אבנים. כי האבן לא מחויבת לחוק הלאום, אבל כשעל תג השם שלך מופיע השם "נידאל" עליך לפקוח עין נוספת. האיום יכול להגיע מחייל שיעלה לאוטובוס ויסרב להראות כרטיס חוגר ויבטיח "לסגור איתך חשבון אחר כך". זה יכול להיות מטר של קללות של ה"שבאב" ממודיעין עלית וביתר, התלמידים שנשרו מהישיבות ורואים בך סדין אדום.

נידאל ג'ית, נהג אוטובוס, מספר על האיומים החדשים(צילום: כוח לעובדים)

עבור נהגי האוטובוסים בירושלים וסביבתה, הקונפליקט הוא לא רק נושא לשיחה במטבחון בעבודה, אלא הזירה שבה אתה מנווט קפסולה של 14 טונות, בשאיפה לחוף מבטחים. אם באירועי הסלמה קודמים היו מאבטחי הקניונים גיבורי השעה, כעת אפשר כבר לומר בוודאות - נהגי האוטובוס בחברות השונות הם הגיבורים האלמוניים של ההסלמה הנוכחית ולמרבה הצער, נכון לעכשיו - דמנו הפקר.

הנה כמה מילים על מכבסת המילים שנולדה בסבב האלימות הנוכחי: נתקלתם מן הסתם בידיעה על פגיעה קלה לנהג ונזק קל לאוטובוס - הנזק הזה עלול להסתיים ברסיסים בעיניו של הנהג. לפחות עשרה נהגים נפגעו במהלך נהיגה במזרח ירושלים מרסיסים. על "שיבושים בתחבורה הציבורית" גם שמעתם. ה"שיבושים" נובעים מחשש של כמה מחבריי להגיע לעבודה מחשש לחייהם. ולא בשל ה"אלימות החזיתית" של זריקות האבנים - מולה מסוגלים הנהגים עוד לתמרן - אלא "אלימות מן המושב האחורי", גילוי אלימות מצד נוסעים. גם כאן הסתיימו כמה מקרים בחדר המיון.

מיידי האבנים אינם מבחינים בין נהגים יהודים לערבים(צילום: אריה הרשקוביץ)

אוטובוס שניזוק מיידוי אבנים ליד צומת שוקת(צילום: הרצל יוסף)

חשוב שנזכור - כל מקרה כזה מציב את כלל הנוסעים באוטובוס בסכנה. דעת הנהג העוסקת בהגנה עצמית כבר איננה ממוקדת במאת האחוזים בנהיגה. גם הביטוי "סבב האלימות הנוכחי" או "הסלמה" מגוחך עבורנו - מסלול המכשולים הזה מלווה אותנו כבר למעלה מחצי שנה, עוד לפני חטיפתם המזעזעת של הנערים. במסגרת "המצב המתוח" הזה מרשים לעצמם נוסעים רבים לגמד את הנהג הערבי. יותר ויותר נוסעים דורשים לעצור את האוטובוס מחוץ לתחנות הקבועות. קביעות בנוסח "תראו תראו את הערבי הזה - מי אתה בכלל?" הן כבר חלק מהשיח היומי שלנו.

בנקודה הזו עולה כמובן השאלה, היכן הנהלות חברות האוטובוסים אל מול גילויי האלימות האלה? ניתן היה לצפות מההנהלות להרגעה ולהגנה. ביחס להרגעה, כך מתברר, אנחנו חלוקים עם הנהלות אגד וקווים. בדמיוני אני רואה בתחנות האוטובוס של חברת קווים הודעה לנוסעים המבקשת דווקא בימים אלה לשמור על איפוק ולכבד את הנהגים למען ביטחון הנסיעה. במקום זאת הודיעה החברה כי אותם "שיבושים בתחבורה הציבורית" נובעים משביתת עובדים. צודקים: בואו נסגור חשבון כפול - נחזק את השנאה לנהגים הערבים ונסית נגד ועד העובדים, ועד שכמובן לא יזם שביתה. נסו רק לחשוב איזה ציבור נוסעים יפגוש לדעתכם נהג שחרד לחייו לכשיחזור לעבוד?

ומתברר שעצם שיתוף הפעולה בוועד העובדים בין יהודים לערבים מטריד את ההנהלה. מדי פעם מדווחים לי חברים יהודים כי מנהלים אומרים להם "איך אתם מדבר איתם, משתף איתם פעולה, עם הפלסטינים האלה?". מה אמורים לחשוב על כך כמעט שליש מהעובדים בחברה, נהגים ערבים.

ועוד לא דיברנו על הגנה - לא אחת הצגנו, חבריי בקווים ועמיתנו ב"אגד תעבורה", הצעות להנהלות: מיגון חלקו הקדמי של האוטובוס הוא אופציה אחת. הצבת מצלמות באוטובוסים היא אופציה מתבקשת נוספת. התסריט שבו נהג מתעמת עם נערים חמומי מוח תוך כדי נסיעה איננו דמיוני. וכמובן אופציית המאבטחים. לאו דווקא כפיתרון קבע, אלא כאמצעי מרתיע בשכונות מסוימות, ולתקופות מסוימות.

הנהלות החברות ממהרות להתחמק בתואנה של חוסר תקציב, כאילו מדובר במותרות. יחד עם זאת, נכון כי אין לפטור את משרד התחבורה מאחריותו הכוללות. לכל הפחות בהפעלת חמ"לים בשכונות המועדות לפורענות. בתחילת החודש דנה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לראשונה בנושא המדאיג הזה. למשרד התחבורה ניתנה תקופה של שלושה חודשים להציג תוכנית. מה יעלה בגורלה של תוכנית שכזו עתה, כשהולכים לבחירות? לא ברור. בינתיים האיום על חיי הנהגים כתוב על הקיר, או על מושב האוטובוס.

נידאל ג'ית, חבר ועד הנהגים בחברת קווים, גר במזרח ירושלים ועובד במודיעין עלית

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il