דור השפע: באיזה גיל מומלץ לתת דמי כיס?
דווקא עבור "דור השפע", שמוקף באינספור משחקים, בגדים וכמובן שמתנות, דמי הכיס הם פתרון מוצלח ללימוד אחריות כלכלית - כשעושים זאת נכון. פרופ' עמוס רולידר ואפרת מונשרי גורן מסבירים באיזה גיל כדאי להתחיל ומדוע לא מומלץ להעניש על ידי מניעת דמי הכיס
חנוכה בפתח ודמי חנוכה, שאנו נוהגים לתת לילדים, הם הזדמנות מצויינת לדבר על כסף, דמי כיס והתנהלות כלכלית נכונה. במדינות שונות בעולם מלמדים חשיבה כלכלית בגילאי בית הספר, אך בארץ לא קיימות תוכניות ארציות של משרד החינוך בנושא, למרות שיש מספר התארגנויות של עמותות המרצות על התנהלות כלכלית לילדים.
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>
הכתבות האחרונות של עמוס ואפרת בערוץ הורים :
"אתה לא תדבר אליי ככה!"; להתמודד עם ילד חוצפן
בעיות שינה וריכוז: הנזק שגורם הטאבלט לפעוטות
"אמא, אל תלכי": להפוך את הפרידה בגן לקלה יותר
"אבל אני עייף": להתארגן בבוקר - בלי צעקות
למה חשוב לדבר בגיל צעיר על כסף?
בעולמנו העשיר בפיתויים ובקניות, ישנה חשיבות גדולה ללמד ילדים לנהל תקציב, לתכנן תקציב, להתאפק ולקנות בהתאם למה שיש לנו, ולא רק לפי מה שאנחנו רוצים. זה לא פשוט בעיקר כי השפע גדול והפיתוי נמצא בכל מקום. תפקיד ההורים ללמד ילדים לאחריות, אבל כמו שהבנתם אנחנו חושבים שזו משימה מורכבת בעולמנו הצרכני.
אז איך עושים את זה?
דמי כיס הם דרך טובה להרגיל ילדים להתנהל נכון עם תקציב וללמוד לקנות לפי סדר עדיפויות וצרכים,
ולא רק לפי מה שרוצים. לנתינת דמי כיס מטרה נוספת, והיא למנוע ריבים וויכוחים בבית. הילד מקבל סכום כסף וקונה עימו, מבלי לדרוש מההורה או להתווכח על כל קנייה.
תפקיד ההורה בתהליך נתינת דמי הכיס הוא לנתב את הילד ולדעת לכוון אותו, לשאול שאלות שיובילו אותו להחלטה הנבונה ולהבנה מה נחוץ לו וכיצד כדאי לחלק את התקציב.
מתי מומלץ להתחיל בנתינת דמי כיס?
גילאי שלוש עד חמש: ניתן להתחיל ללמד ילדים מיומנויות כלכליות בפעולות פשוטות כמו נתינת כסף לקיוסק או סכום כסף קטן. הילד הצעיר יכול לבחור דבר אחד לרכישה מתוך כמה פריטים.
גיל שש: ניתן לתת לילדים לנהל באמצעות דמי כיס סכומים קטנים.
גילאי תשע-עשר: ניתן להתחיל לבסס מתן דמי כיס כפרקטיקה קבועה בבית. בגיל הזה יכול הילד להשוות מחירים, לחלק תקציב ולחסוך סכומים קטנים בכל שבוע.
גילאי תיכון: אפשר להמליץ להם לעבוד בבייביסיטר או בכל פעילות אחרת שיכולה להגדיל את התקציב שלהם.
איך מתחילים במתן דמי כיס?
1. מדברים וחושבים
לפני שמתחילים כדאי להגדיר מהם הצרכים של הילד ולמה דמי הכיס ישמשו אותו. ככל שהילד קטן יותר דמי הכיס ישמשו לדברים קטנים, אבל כשהוא גדול יותר ניתן לחשוב כהורים מה אתם מצפים שהילד יעשה עימם: יקנה מתנות לחברים? ישתמש בהם לבילוי?
חשוב גם לחשוב כהורים עבור מה אתם לא מרשים להשתמש בדמי הכיס. לדוגמה, האם קניית חטיפים עתירי צבעי מאכל בקיוסק ליד בית הספר הם משהו שיקנה בדמי הכיס?
2. קובעים סכום כסף
חשוב לקבוע מדיניות הורים בנושא וסכום כסף ריאלי שישמש את הילד. בקשו מהילד לחשוב מהו סכום הכסף לו הוא זקוק בשבוע ולאילו מטרות. גובה הסכום שיש לתת הוא פונקציה של גיל הילד, היכולת הכלכלית של המשפחה והציפיות של ההורים לגבי השאלה מה הוא צריך לקנות בכסף זה. חשוב שגם הילד יהיה שותף לתהליך ויחשוב מה הצרכים שלו. ביחד תוכלו לקבוע תקציב ריאלי.
3. עוזרים לילד לתכנן
אחרי שהוחלט התקציב והילד מודע לו אפשר לחשוב ביחד האם הוא מעוניין לחסוך ולמה ולתכנן את התקציב השבועי או החודשי. מומלץ לכנס ישיבה שבועית אשר במהלכה הילד ירשום את תכנון התקציב על גבי לוח תכנון הוצאות שבועי. זה הזמן שלכם להאיר ולהסביר, וכמובן לחשוב עם הילד על דברים נוספים שאולי הוא צריך ושכח.
הכל נשמע טוב "על הנייר" אבל בחיים האמתיים ישנם כאמור פיתויים ולא הכל מתוכנן. חשוב כהורים להתכונן לבעיות שיכולות לצוץ או לדרישות חדשות של הילד לקניות.
מה עושים אם דמי הכיס נגמרו במהלך השבוע?
הורים רבים נוטים להילחץ כשהילד דורש עוד כסף או מצהיר שנגמר לו הכסף. התחושה שהילד שלכם ירגיש שחסר לו משהו או שאולי לחברים שלו יש יותר, מניעה הורים רבים לתת עוד בכל פעם שהילד מבקש ובכך לפספס את המטרה.
לא מומלץ לקבל דרישות פתאומיות לסכומים נוספים, אלא לעודד את הילד להיות אחראי יותר בפעם הבאה. נתינה נוספת תעודד חוסר אחריות.
על ידי נתינת כסף בתגובה לבקשת הילדים תחזקו אצלם אימפולסיביות והתנהגות סחטנית. תגובה ונתינה לפי דרישה לא מלמדת את הילדים מיומנויות תכנון, כמו כמה כסף אני צריך או לאיזו מטרה. על ידי נתינה כתגובה לבקשה אתם מלמדים את הילדים לבצע מניפולציות כלפיכם, ובעיקר לא מחנכים.
האם להעניש באי מתן דמי כיס זה בסדר?
קל לעתים להתרגז או לכעוס על ציון בבית הספר ולהחליט להעניש דרך דמי הכיס, אך חשוב לא לעשות זאת. גם אם הילד חוצפן או תלמיד שאינו משקיע בלימודים, צריך לטפל בבעיה באופן נפרד ולא דרך הכסף.
והכי חשוב: אל תשכחו לפרגן ולעודד
אם הילד הצליח לחסוך ומתמודד בצורה אחראית עם הסכום שניתן לו, אל תשכחו לפרגן לו על כך. מדי פעם אפשר גם להעניק לו סכום נוסף כצ'ופר.
פרופ' עמוס רולידר הוא ראש המחלקה למדעי ההתנהגות המכללה האקדמית כנרת וראש מרכז רולידר לייעוץ והכוונה הורית. אפרת מונשרי גורן היא אמא לארבעה, יועצת להורים ויועצת אסטרטגית לשיווק הורי
