תיק האונס נסגר - והמתלוננת התאבדה

שלוש שנים וחצי לאחר שהתלוננה במשטרה וטענה כי אביה אנס אותה, שמה ורד לב קץ לחייה בפורטוגל. "אין ספק שהעובדה שלא הוגש כתב אישום נגד אבא שלה תרם להרגשה שלה", סיפרה עורכת הדין רלי גוטמן מהפרקליטות שטיפלה בתלונה שהגישה לב. "היא הרגישה מובסת, מושפלת, שאין יותר תכלית לחייה שהיא לא מסוגלת להביא את מי שלטענה אשם - לדין". לטענת גוטמן, "המערכת המשפטית זנחה אותה".

ורד לב(צילום: מתוך הפייסבוק)

ב-2010 טענה לב כי נאנסה על ידי אביה מאז שהייתה בת 3 וחצי. "הוא אנס אותי, זה היה כואב. בהתחלה הוא היה מביא יין וסיגריות ועושה מזה הפקה שלמה", סיפרה אז בראיון לחדשות 10. לב התראיינה בפנים גלויות ואף יצאה למאבק מתוקשר שכלל שביתת רעב מול הכנסת שנמשכה כשבועיים, ובה הביעה את מחאתה הפרטית והציבורית בשמם של קורבנות אונס וגילוי עריות, על ההתיישנות שחלה על עבריינים שביצעו עבירות מין.

לב סיפרה כי לאחר שאימא שלה גילתה את מה שעשה אביה, היא גירשה אותו מבית המשפחה, אך לאחר מכן הסכימה שהוא ישוב הביתה. "ייחלתי לעצמי למות", סיפרה אז לב, "ציירתי לעצמי קבר". מאז שהוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד האב, בגין התיישנות, חלה הידרדרות במצבה הנפשי של לב.

עו"ד רלי גוטמן, שטיפלה בתיק נגד האב מטעם הפרקליטות, שמעה הבוקר את הבשורה הקשה על כך שלב שמה קץ לחייה. "בסופו של דבר הגענו ליום העצוב הזה", אמרה הבוקר. "שמעתי שהארון שלה הגיע היום לארץ וההלוויה תהיה היום". על הסוף הטראגי פורסם בצהריים בגלי צה"ל.

עו"ד גוטמן מציינת כי המליצה להגיש כתב אישום נגד האב של לב, אולם מאחר שחלפו 10 שנים צריך אישור מיוחד מטעם היועץ המשפטי לממשלה. "היועץ האציל את סמכותו למשנה לפרקליט המדינה, שהיה אמור לתת את ההיתר והוא לא התקבל", אומרת עו"ד גוטמן. "זו תעודת עניות לפרקליטות. זנחו אותה והפנו לה עורף, לא רק המשפחה אלא גם המערכת המשפטית".

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "אנו כואבים את מותה של המתלוננת בטרם עת. תיק זה, עניינו תלונה על עבירות מין שבוצעו במשפחה, אשר נסגר תחילה מחמת התיישנות. בהמשך, ולנוכח טענת הנפגעת כי שגתה בתיאור הזמנים, ביקשה הפרקליטות מהמשטרה להמשיך ולחקור בתלונה, על פי גרסתה הנוספת. בשל חלוף למעלה מעשר שנים ממועד ביצוע העבירות, הועברה בהתאם לחוק בקשה לאישור כתב האישום למשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) דאז- מר יהושע למברגר.

"חומר הראיות שנאסף נבחן על ידו, ואף התקיימה ישיבה בלשכתו, אליה הוזמנה באת כוחה של המתלוננת ז"ל שהעלתה אף היא את טענותיה. לאחר מכן, ועל מנת למצות האפשרות לבסס תשתית ראייתית מספקת, התבקשה המשטרה לבצע השלמת חקירה נוספת, שנייה במספר. בסופו של יום, סבר המשנה לפרקליט המדינה כי חומר הראיות שנאסף אינו מבסס סיכוי סביר להרשעה כנדרש, במישור הראייתי, לצורך הגשת כתב אישום. עוד הוסבר למתלוננת כי חלוף הזמן אינו מהווה מכשול כשלעצמו, אלא שבמקרה זה הייתה לו משמעות ראייתית. כך, לא אותרו עדים ומסמכים, שיתמכו בתלונה, על אף שהדברים נבחנו באופן יסודי ומדוקדק.

"יובהר כי על החלטתו של המשנה הוגש על ידי ב"כ המתלוננת ז"ל ערר, אשר נדחה אף הוא על ידי פרקליט המדינה דאז – מר משה לדור. הנימוקים לדחייה הוסברו בפרטנות במספר הזדמנויות בכתב ובעל פה למתלוננת ובאי כוחה".

עו"ד תמי אולמן, שייצגה את אביה של לב ואת שאר בני המשפחה, אמרה בתגובה כי "בזמנו הפרקליטות בדקה את הטענות וראתה שאין בהן ממש. אי אפשר לתלות התאבדות לאחר שנים שבהן מיודעת הבחורה כי התיק נסגר - בסגירתו. בכל מקרה מדובר במשפחה אומללה ואין ספק שההורים רצו אך ורק בטובתה".

קווי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: 1202 לנשים, 1203 לגברים.