לחיות עם HIV ולשמור על הבריאות: 9 כללים

אבחנה של HIV היא ללא ספק אירוע המשנה את החיים. יחד עם זאת, אנשים החיים עם HIV נהנים היום מתוחלת חיים ארוכה יותר מאי פעם: תוחלת החיים הממוצעת הצפויה לנשא המתגלה בשנות העשרים לחייו, עם ערכי CD4 גבוהים יחסית של סביב ה-400, נמוכה אך במעט, אם בכלל, מזו של האוכלוסייה הכללית.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

בהתאם, אוכלוסיית האנשים החיים עם HIV הולכת ומזדקנת: הסטטיסטיקה מלמדת, כי כבר בשנה הבאה, מחצית מהנשאים בארה"ב יהיו מעל לגיל 50.

תהליך זה של הוביל לשינוי מהותי בדפוסי התחלואה והתמותה של אנשים החיים עם HIV: אלה הולכים ומתרחקים מהדפוסים שאפיינו את המחלה בראשית דרכה, אז נפוצו זיהומים אופורטוניסטיים ותמותה מאיידס מתקדם, ונעשים דומים יותר ויותר לאלה של האוכלוסייה הכללית.

שיעורי התחלואה במחלות לב וכלי דם, התחלואה המטאבולית (שומני דם, סוכרת), כמו גם הופעתן של ממאירויות שאינן אופייניות לזיהום ב-HIV דווקא נמצאים בעלייה. בסקירה זו אנסה לגעת במספר נקודות שיש בהן כדי לשפר את איכות החיים לאורך זמן ולהימנע מתחלואה.

 עוד על HIV

השלבים לשמירה על חיים בריאים

יש  צורך במעקב מסודר במרפאת HIV. לא לחינם המרפאות בארץ הן "הוליסטיות", בהיותן מושתתות על צוות רב תחומי, הכולל רופאים, אחיות, עובדות סוציאליות, פסיכולוגים ודיאטנים.

חשוב שלכל מטופל יהיה רופא שהוא בוטח בו ברמה האישית והמקצועית, וחש נוח איתו בניהול הבריאות שלו. כדי לנצל היטב את הביקור במרפאה, כדאי להכין מראש רשימת שאלות, כדי לא לשכוח (וכן, גם על מה שקראתם באינטרנט או בפייסבוק).

חשוב שתשתפו את הרופא בתופעות הלוואי, במידע אודות תרופות אחרות שאתם לוקחים במקביל, ובמצב הבריאות הכללי – הפיזי והנפשי כאחד. וודאו שאתם מבינים היטב את מה שנאמר לכם ע"י הצוות, שנוטה לדבר במהירות ובז'רגון מקצועי, ואל תתביישו לשאול שוב.

 אנו יודעים כיום, כי HIV איננה רק מחלה הפוגעת במערכת החיסון. המדובר במחלה דלקתית של ממש: ההדבקה בוירוס מלווה ביצירת מצב דלקתי פעיל, הכרוך בפגיעה באברי מטרה: לב וכלי דם, הכליות, העצם, מערכת העצבים ועוד.

מידת הפגיעה באברי המטרה קשורה הן בשכפול הנגיף, הן ברמת נמוכה של CD4, והן בגורמי סיכון "מסורתיים" – גיל, עישון, רמת הכולסטרול, סוכרת, עודף משקל והיעדר פעילות גופנית.

גורמי סיכון אלה נמצאים ביתר בקרב אוכלוסיית הנשאים: יותר מהם מעשנים, והיארעות יתר ל"ד, כולסטרול גבוה וסוכרת בקרב הנשאים גבוהה יותר. בהתאם, שיעור התחלואה במחלות לב וכלי דם באנשים החיים עם HIV גבוה פי 2 לפחות מאשר באוכלוסייה הכללית.

 יש דרכים לצמצם את הסיכון הזה: לא ניתן להפריז בחשיבות הפסקת העישון. קיימות היום שיטות המסייעות להפסקת עישון שהצלחתן הוכחה (תרופות, סדנאות ועוד)- אולם כל אלה תלויות כמובן במוטיבציה של המטופל להפסיק לעשן.

יש לבצע מעקב קבוע אחר לחץ הדם במרפאה, כמו גם אחר ערכי הסוכר, כדי לאבחן ולטפל מוקדם כשצריך. בהתאם, נדרש גם מעקב אחר שומני הדם, שערכים חריגים שלהם יכולים להוביל לשינוי בטיפול התרופתי כנגד הוירוס או להוספת טיפול מכוון להפחתתם – וככל הנראה בסף נמוך יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.

להקפיד עח מדידת לחץ דם באופן שוטף(צילום: shutterstock)

אימוץ עקרונות אורח חיים בריא הוא החלטה נבונה לגבי אנשים החיים עם HIV לפחות כפי שהיא נכונה עבור האוכלוסייה הכללית. אין תחליף להקפדה על תזונה בריאה ומאוזנת ועל פעילות גופנית סדירה.

תוספי מזון, ויטמינים ומינרלים למיניהם הינם ככלל מיותרים, ואף עלולים להיות כרוכים בתגובות בין תרופתיות. לעתים הם אף יכולים לגרום לנזק - להפרעה בתפקודי הכבד או הכליות. אם בכל זאת החלטתם לקחת כאלה, חשוב שתיידעו את הרופא שלכם.

 אנשים החיים עם HIV סובלים משכיחות גבוהה יותר של ירידה בצפיפות העצם. עלייה בשכיחות השברים מתחילה כבר באמצע שנות הארבעים. גורמי סיכון נוספים לשברים כוללים סוכרת, שימוש בסמים, CD4 נמוך מ-200 וזיהום צולב בצהבת C.

בדיקת צפיפות העצם לנשאי HIV נכללת בסל הבריאות מגיל 50 ומעלה. כאשר מודגמת פגיעה מהותית בצפיפות העצם ניתן לעצור אותה באמצעות שינוי הטיפול התרופתי כנגד הוירוס, מתן תוספי סידן, ויטאמיןD וכן באמצעות טיפול מכוון לאוסטיאופורוזיס.

הזיהום ב-HIV עלול לגרום לפגיעה ביכולת הקוגניטיבית (פגיעה בכושר הריכוז, בזיכרון, ביכולת לפתור בעיות). רוב הפגיעות הינן תת-קליניות, עדינות מאד ומופיעות לאט. רובן המכריע אינו משפיע על חיי היום יום, וניתן לאבחנה רק באמצעות מבחנים נוירו-פסיכולוגיים מיוחדים.

דמנציה מאיידס מתקדם הפכה לנחלתו הכמעט בלעדית של העידן של טרם הטיפול התרופתי כנגד הנגיף. יש לציין כי על אף שלא נמצא קשר ברור בין רמות CD4 או בין העומס הויראלי לבין הסיכון לפגיעה הנוירוקוגניטיבית, הרי שנמצא כן קשר בין תחלואת לב וכלי הדם, כמו גם בין עוצמתו של התהליך הדלקתי המלווה את הזיהום ב-HIV, לבין פגיעה זו.

אנו עדים היום למחקר אינטנסיבי העוסק במציאת סמנים בנוזל השדרה ומאפיינים טיפוסיים בהדמיית המוח היכולים להעיד על פגיעה מוקדמת. על אף שטיפול כנגד הוירוס הינו חשוב ביותר, אין בכוחו למנוע לחלוטין את התופעה. עד אשר יהיה בידנו פיתרון, חשוב בעיקר לטפל בגורמי הסיכון "המסורתיים" (ל"ד, סוכרת, עישון, שומני הדם וכו').

8. מין בטוח

על אף שהסיכון להידבק ולהדביק ב-HIV נמוך ביותר תחת טיפול תרופתי יעיל ובנוכחות עומס ויראלי שהינו תחת סף הבדיקה, הרי שעדיין חשוב מאד להקפיד על מין בטוח. יש לזכור שקיימות עוד מחלות המועברות במין (כלמידיה, גונוריאה, סיפיליס, הפטיטיס, הרפס, פפילומה וכו').

נוכחותן של מחלות מין פעילות מעלה את הסיכון להדביק ב-HIV או לחילופין להידבק ב-HIV פעם נוספת, שייתכן ויהיה בעל מוטאציות הגורמות לעמידות לחלק מהתרופות.

סימנים של מחלות מין כוללים על פי רוב צריבה במתן שתן, הפרשה מאיבר המין, נפיחות בבלוטות הלימפה ותפרחות. לעתים מתבטאות מחלות מין גם כדלקות גרון, הפרשה מאזור פי הטבעת או שלשולים ממושכים.

מעבר לשימוש בקונדום, הרי שכדאי להימנע מקיום יחסי מין תחת השפעת אלכוהול וסמים, לשים לב לתסמינים ולהגיע לקבל טיפול, וכן לבצע בדיקות סקר תקופתיות. ניתן לבקש מרופא המשפחה לבצע בדיקות אלה בתדירות המשתנה בהתאם למספר הפרטנרים (החל מפעם בשלושה חודשים ועד לפעם בשנה).

9. שמירה על בריאות שוטפת

שמירה על בריאות לאורך זמן כוללת גם התחסנות כנגד מחלות שקיים כנגדן חיסון יעיל. בהקשר זה, כל האנשים החיים עם HIV צריכים להיות מחוסנים כנגד צהבות A ו-B, וכולם צריכים לקבל חיסון כנגד דלקת ריאות.

יצוין כי קיים גם חיסון משלים לדלקת ריאות, שניתן לרוכשו בנוסף לחיסון הנכלל בסל הבריאות. מומלץ כי כל האנשים החיים עם HIV יתחסנו מדי שנה כנגד שפעת, העלולה להיות מחלה קשה ומסובכת יותר באוכלוסייה זו (גם בנוכחות ספירות CD4 גבוהות).

החיסון כנגד נגיף הפפילומה נכלל בסל הבריאות לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים עד לגיל 26, אולם הולכות ומצטברות עדויות התומכות בכך שכדאי להתחסן בחיסון זה בכל גיל.

כל הנשאים צריכים לבצע תבחין תת עורי הבודק חשיפה לשחפת, היות שמתן טיפול מונע, במידה שהיתה חשיפה כזו בעבר, מפחית בשיעור ניכר את הסיכון לפתח שחפת פעילה במהלך החיים.

אמנם, אין באפשרותנו לרפא את המחלה באמצעות התרופות (בעיקר בשל הישרדות של הוירוס בתאים "רדומים", שנדבקים מוקדם וחיים זמן ממושך) – אנו עוסקים בדיכוי השכפול של הוירוס בדם.

אנו שואפים לדיכוי מקסימלי ומתמשך של העומס הוויראלי, וזאת על מנת לשמר את התפקוד של מערכת החיסון ולשפרו, לשפר את איכות החיים של האנשים החיים עם HIV באמצעות הפחתת תחלואה (מחלות לב וכלי דם, מחלות עצם, תפקוד קוגניטיבי וכו') ולמנוע המשך הדבקה.

יש בידינו היום היצע רחב של משלבי טיפול יעילים. הם נבדלים אלו מאלו בתגובות הבין תרופתיות, בפוטנציאל תופעות הלוואי,בתדירות הנטילה, במספר הכדורים ובגודלם. אנו שואפים להתאים את הטיפול באופן אישי למטופל, בכפוף לשיקולים רפואיים ובהתאם להעדפותיו ולשגרת יומו, כדי להעצים ככל שניתן את ההיענות לטיפול ולחתור להצלחה.

הכותב הוא מומחה למחלות זיהומיות בבי"ח בילינסון