הצונאמי הביא שלום

כשהצונאמי שטף את אזור אצ'ה שבאינדונזיה לפני עשור בדיוק, הוא לא רק הרג עשרות אלפי בני אדם, אלא גם פתח דף חדש עבור המחוז מוכה המלחמה והעוני וסלל את הדרך לשלום.

עוד חדשות בעולם :

• 32 נהרגו במפולת בוץ: 'סבא שלי נקבר בחיים'
• הציע נישואים עם מנוף - ופירק את הבית
• ב'דמוקרטיה' של ארדואן רודפים את התקשורת
• קם מהקרשים: רומני שוקל לרוץ שוב - נגד בוש
  

המחוז האינדונזי שנמצא בקצהו הצפוני של האי סומטרה לא היה ערוך כשהאסון היכה בו. במידה רבה הוא היה הרוס גם כך, שקוע בעוני וכמעט נטול תשתיות מתפקדות אחרי שלושה עשורים של לחימה שלא נתנה לו שקט.

סירות במחוז אצ'ה, החודש(צילום: AFP)

(צילום: AFP)

שעות הפנאי באזור החוף המשוקם(צילום: AFP)

מיד אחרי הצונאמי, שנגרם כתוצאה מרעש אדמה אדיר בים מול חופי סומטרה ב-26 בדצמבר 2004, כל שהגיע מאצ'ה זו דממה מקפיאת דם. רק כמה ימים אחר כך התבררו ממדי ההרס שם: כמעט 170 אלף בני אדם נהרגו בארכיפלג, רובם הגדול באצ'ה. בלי שום תחרות, היה זה מספר ההרוגים הגבוה ביותר למדינה אחת. יותר מ-220 אלף בני אדם נהרגו במדינות שלחופי האוקיינוס ההודי, וגם תאילנד וסרי לנקה נפגעו קשות.

האסון הוביל אז לקמפיין סיוע עולמי אדיר ממדים ולמאמצי שיקום שהוכתרו בהצלחה באצ'ה. אבל לא פחות חשוב מהשיקום הפיזי של המחוז, הצונאמי סוף סוף הוביל את המורדים ואת הממשלה המרכזית בג'קרטה לחתום על הסכם שלום המחזיק מעמד עד עתה.

(צילום: AFP)

"ברור שהצונאמי האיץ את תהליך השלום", אומרת סידני ג'ונס, מנהלת מכון המחקר Institute for Policy Analysis of Conflict (IPAC) בג'קרטה. "הסיכויים לחזור למלחמה קטנים מאוד, מאוד, מאוד".

הסיכויים לשלום נראו טובים מבעבר עוד לפני הצונאמי: הממשלה החדשה של אינדונזיה נראתה נחושה יותר לפתור את הסכסוך והיו גם סימנים לכך שהמורדים הולכים ומתעייפים. אבל אין ספק שאסון הטבע הוא שנתן את הדחיפה הסופית.

במסגרת ההסכם בין "התנועה לשחרור אצ'ה" לבין הממשלה בג'קרטה, שנחתם בהלסינקי באוגוסט 2005, המורדים הסכימו לוותר על דרישתם לעצמאות בתמורה לאוטונומיה רחבה יותר. המורדים הניחו את נשקם וג'קרטה הסיגה את כל חייליה שאינם תושבי האזור, כמו גם את כלי הנשק שלה ואת אנשי המשטרה של באצ'ה. היא גם נתנה חנינה למורדים ולאסירים פוליטיים.

אחרי עשור של שיקום מנזקי הצונאמי ותשע שנים של שלום, אצ'ה השתנתה. בירת המחוז בנדה אצ'ה היא עיר אינדונזית נעימה ובינונית בגודלה, שרק צלקות מעטות נותרו בה מאז האסון. אף שתושבים רבים עדיין חיים בה בעוני, יש סימנים לכך שהמצב הכלכלי שם משתפר במקביל לשנים של יציבות ולהצטרפותם של המורדים לזרם המרכזי של הפוליטיקה.

כך זה נראה לפני עשור(צילום: גטי אימג')

וכך זה נראה היום(צילום: AFP)

המושלים במחוז אצ'ה נבחרים כעת ישירות על-ידי התושבים. הן המושל הנוכחי, זאיני עבדאללה, והן קודמו אירוואנדי יוסוף, החזיקו בעבר בעמדות בכירות בתנועת המורדים.

"לא היה לנו חופש וחיינו בפחד במהלך הסכסוך", אומר רידוואן, נהג ריקשה בכפר הדייגים מאולבוח, שנמצא באחד האזורים שהוכו באופן הקשה ביותר באסון הצונאמי. "זה נורא לומר שהצונאמי היה ברכה במסווה, אבל כנראה שכך זה היה", אומר רידוואן, בן 56.

למרות זאת, אין ספק שנותרו בעיות. המורדים לשעבר הקימו מפלגה משלהם ושומרים בחוזקה על השלטון, ומבקריהם מאשימים אותם כי הם פועלים הרבה יותר למען עצמם מאשר לאזרח הפשוט. "עברנו 10 שנים עם ממשל גרוע למדי באצ'ה", אומרת ג'ונס, ומצביעה על בעיות במערכת החינוך, העלייה בשיעור התמותה של תינוקות והתרחבות בעיית הסמים.

הריסות במחוז אצ'ה אחרי אסון הצונאמי ב-2004(צילום: גטי אימג')

גם אלימות עדיין קיימת בין מפלגות פוליטיות שהוקמו כחלק מהסכם השלום, וכמה בני אדם נהרגו בהתקפות בבחירות בשנה שעברה. המבקרים מצביעים גם על התחזקות חוקי השריעה במחוז השמרני, האזור היחידי באינדונזיה שהותר לו להחיל את ההלכה האיסלאמית. בספטמבר הועבר חוק שלפיו ניתן להעניש ב-100 מלקות בגין יחסי מין חד מיניים.

בדו"ח שפרסם בשנה שעברה ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל", נכתב גם כי רבים מתושבי אצ'ה לא קיבלו את הסיום שלו ציפו אחרי

שנים של מלחמה: ההבטחות להקים בית משפט לענייני הפרת זכויות אדם וכן ועדת פיוס לא קוימו.

אף שהתוכנית לשילוב מחדש סייעה לרבים מהמורדים לשעבר, אחרים לא הצליחו לנצל אותה וקבוצה קטנה של מורדים כל כך מאוכזבת - עד שהיא רוצה להמשיך להילחם בשלטונות. יחד עם זאת, מקרים של אלימות חמורה הם נדירים כעת, מה שמאפשר למקומיים לראות את חצי הכוס המלא: הצונאמי לקח מהם חיים, אבל לפחות - וזו נחמה פורתא כמובן - נתן חיים לאחרים. המלחמה נגמרה.