אסור לנו להתרגל / הבלוג של צביקה נעים
אלופת הסיבוב? מסתבר שקריית שמונה לא מספיק מעניינת וחשובה כדי שישדרו אותה. הפועל ב"ש? כנראה שמדובר בשעמומון שמעניין דרומים בלבד. הקיבעון הזה של לשדר אוטומטית כמעט תמיד את "הגדולות" הוא רעה חולה שאנחנו כבר מקבלים כמובנת מאליה. היכן המינהלת וההתאחדות?
נו, ראיתם את הגול היפהפה של דויד מנגה? ענק, הא? רגע, איפה ראיתם? בתוכנית הסיכום הלילית? או אולי בתקצירים באינטרנט, על ריבוע מסך קטנטן עם פרסומות קופצות, תוך כדי כתיבת טוקבק "ברק בכר המלך!!!"? מצטער, אבל אין לי בעיה להיות פופוליסט ולהכריז ששער כזה אני רוצה לראות בשידור ישיר, לשמוע את השדר משתנק בזמן אמת ולצרוח לחבר בסלון: "בוא'נה, יא דפוק. מצאת לך זמן לקום להביא פיסטוקים".
אבל מסתבר שקריית-שמונה - אלופת הסיבוב, למי שפספס - היא לא מספיק מעניינת וחשובה כדי שישדרו אותה. מספיק תקצירים. כולנו אוהבים לאהוב את קריית-שמונה, אבל לשדר ולסקר כמו שצריך? עזבו אותי באמש'כם.
גם הפועל באר-שבע היא כנראה שעמומון שמעניין דרומים בלבד, אחרת אי אפשר להבין למה המשחק שלה מול בני סכנין לא שודר בלייב (ועוד לא אמרנו מילה על סכנין, קבוצה שמעניינת רק כשהיא פוגשת את בית"ר). הקיבעון הזה של לשדר אוטומטית כמעט תמיד את "הגדולות" ועל הדרך אולי מרוויחות הקבוצות שפוגשות אותן הוא רעה חולה שאנחנו כבר מקבלים כמובנת מאליה, גזירת גורל בלתי נמנעת. תשכחו מזה, אסור לנו להתרגל.
טוב, אני כבר מכיר את הטיעון הכלכלי ואת העובדה שבעלי זכויות השידור מחפשים את המשחקים שיביאו הכי הרבה רייטינג. מעבר לשאלה איך מפגש בין הפועל ת"א הסמרטוטית לבין מכבי פ"ת מושך יותר רייטינג מאשר ברדה, בוזגלו ואוגו מול מוגרבי גדיר וריאן, אני טוען שאת הכדורגל אי אפשר לבחון רק דרך הפריזמה הכלכלית. המשחק הזה כל כך נפלא ופופולארי כי הוא הרבה יותר גדול מסך הרייטינג שמביאות הקבוצות הגדולות. הכדורגל מספר לנו סיפור, עם דמויות מפה ומשם וגם כאלה שלעולם לא נפגוש אלמלא 90 הדקות האלה על הדשא.
הסיפור של קריית-שמונה הוא חשוב מדי מכדי להיבחן רק דרך כמות הקהל המועטה
שמגיעה למשחקיה. החוויה הבאר-שבעית סביב המועדון, שמנסה להחזיר עטרה ליושנה, היא משמעותית הרבה יותר מכמה אנשים הזמינו את הערוץ בתשלום. וגם סכנין מייצגת מגזר שלם שהכדורגל מאפשר לנו להכיר אותו מזווית בה אנו לא ממש מורגלים.
נכון, צ'רלטון זה עסק פרטי והם פה כדי לעשות כמה שיותר כסף. אני, את הציפיות שלי משתדל שלא לתלות באנשי עסקים ולכן הקריאה שלי מופנית למי שאחראים על הכדורגל – בין אם זו המינהלת, שעדיין לא הובילה אף מהלך משמעותי, או ההתאחדות שאמורה לראות את האינטרס הרחב יותר ולייצג אותו בכל דיון או משא ומתן. לחץ מכיוון שני הגופים הללו יחד עם הד ציבורי ותקשורת יותר אכפתית ומיליטנטית יעזרו לכך שאת הגול הנפלא הבא של מנגה ודומיו נראה בשידור חי (ואף אחד לא יקום להביא פיסטוקים).
הצביעו בן-בסט
ובאווירת הימים האחרונים, נסיים בשאלת סקר: מה מגוחך יותר?
1. הפרצוף העגום שעוטה על עצמו עדן בן בסט בכל פעם שהוא על הספסל.
2. כתבי החצר שדשים בנושא באמפתיה של אחות רחמנייה.
3. הפרשן אבי נמני שטורח להזכיר פעם אחר פעם את שמו של בן-בסט בשידור ושוכח לעדכן שהוא הסוכן שלו.
לפנייה לכתב/ת 
