לספור עד עשר: מדוע לא לרוץ לבית המשפט
הרגיזו אתכם, רימו, העליבו או תיחמנו. יש לכם את כל הסיבות שבעולם, לרוץ לבית המשפט ולתבוע. אך לצד הדחף להגיש תביעה, יש גם טענות חזקות לא פחות מדוע כדאי לחשוב פעמיים לפני כן. דווקא אבינועם מגן, עו"ד המתפרנס מתביעות, מגלה בטור מיוחד מתי לא כדאי לתבוע. חלק ראשון בסדרה
סוף השנה האזרחית הוא זמן טוב לחשבון נפש משפטי. אם בראש השנה העברי אנו בוחנים את מעשינו וחוזרים בתשובה, בואו נקדיש את סוף השנה האזרחית כדי להחליט אם לתבוע את מי שפגעו בנו, או לנקות שולחן, לוותר ולזרום הלאה. אז מתי עדיף לא לתבוע?
לטורים נוספים של אבינועם מגן :
- מותר לאנשי שיווק לצלצל אלי? מדריך לספאם
- סוף עידן מדבקות המחירים: טוב או רע לצרכן
- המדינה אינה עונה? כך תקבלו שירות
כשמחפשים רק צדק
במקרים רבים, תובעים מאמינים או לפחות משכנעים את עצמם כי זה לא האגו, העלבון או סכום הכסף הקטן שמגיע להם, אלא ה "עקרון". לא במקרה תובעים אלו יעדיפו את הביטוי העברי "עקרון" על פני הביטוי הלועזי "פרינציפ" שנשמע ילדותי וקטנוני משהו.
בחלק מן המקרים מתברר מיד שאין מדובר בעקרונות גדולים, אלא באינטרסים קטנים. לא בדאגה לציבור, אלא באנשים המבינים כי התביעה שלהם חסרת ערך, עד כדי כך שללא הצגתה כחלק מ "תופעה" תביעתם תתגלה כקטנונית ובלתי רצינית. כך, פתאום כולם דואגים לכלל הציבור, אינם מעוניינים בכלל בפיצוי, מוכנים לתרום את הכסף שיקבלו, וממש להקריב את עצמם למען שיפור פני החברה, וסליחה על הציניות.
כדאי לברר, באמצעות התייעצות עם חבר טוב ,שלא מפחד לומר לכם את האמת ישר בפנים, האם הסיפור שלכם נשמע רציני או קטנוני. היו בטוחים, כי בית המשפט, יזהה תוך 60 שניות אם מדובר בתופעה רחבה או בבעיה אישית קטנה. להזכירכם, בית המשפט, עושה משפט, ולאו דווקא עושה צדק. יתכן מאוד שאתם צודקים ובכל זאת תפסידו במשפט.
דוגמא: דו"ח חניה - עד לבית המשפט העליון. לצד האהדה שניתן לרכוש לאזרחים אשר אינם נרתעים מלנהל מאבק עקרוני "נגד המערכת" ונגד הזרם, הרי שלעיתים המאבק העקרוני אינו אלא מסווה לעניין האישי. כך למשל, נהג אשר התרעם על כך שקיבל קנס בגין חניה במקום אסור, ניהל מאבק "עקרוני" נגד הדו"ח, נגד התמרור ונגד עיריית תל אביב.
הנהג לא קיבל עליו את הדין גם לאחר דיון בבית משפט שלום ובבית משפט מחוזי, והגיע עד לבית המשפט העליון בנסיון לתקן את העולם או אולי רק לבטל את דו"ח 600 השקלים שנרשם לו? שופט בית המשפט העליון, אורי שהם, דחה את בקשתו של הנהג לבחינה נוספת של הפרשה, גם בבית המשפט העליון וקבע |נראה כי הטענות המועלות בבקשה נוגעות לעניינו הפרטי של המבקש - ולו בלבד."
"כשיש לכם חמאה על הראש, אל תצאו לשמש"
לא תאמינו כמה תביעות הסתיימו בכך שהתובע קילל את היום בו הוא החליט לתבוע. הגשת כתב תביעה היא רק תחילת ההליך. אתם בוודאי קוראים את כתב התביעה שכתבתם בעצמכם או שעורך דינכם כתב עבורכם, מתמוגגים ומשתכנעים לחלוטין בצדקתכם המלאה. אכן, קל לנו מאוד לשכנע את עצמנו. זמן קצר לאחר מכן, תקבלו את כתב ההגנה, אותו הרבה פחות נעים לקרוא.
לעיתים לכתב ההגנה מצטרף גם תביעה שכנגד ולפתע אתם כבר לא רק תובעים אלא גם נתבעים. אל תשלו את עצמכם כי כתב התביעה שלכם יישאר ללא תשובה הולמת, ואל תזלזלו בתבונת היריב. בדקו את עצמכם היטב, זכרו כי ההליך המשפט הוא פומבי (בדרך כלל) וכי מה שייקבע בפסק הדין עשוי לעניין את כל מי שיקיש את שמכם בגוגל, גם אם זה הבוס שלכם, המראיין שצריך להחליט אם לקבל אתכם לעבודה, או ההורים של השידוך לילד.
דוגמא: ראש המועצה המתחזה ותביעת לשון הרע. באחד המקרים, ראש מועצה מקומית הגיש תביעת לשון הרע נגד תושב אשר האשים אותו בפרסום קורות חיים שקריים לפני הבחירות. אותו תושב פרסם כי ראש המועצה שיקר כשכתב שהיה מג"ד בצה"ל, בכיר ביחידה מטכ"לית מובחרת ואף דיפלומט בשירות החוץ הישראלי.
הצבא ומשרד החוץ התבקשו על ידי בית המשפט לחשוף את פרטי השירות של התובע, מה שגילה כי האיש לא היה דיפלומט בשירות החוץ - אלא רק מאבטח אשר בין היתר טיפל בשק הדואר הדיפלומטי ואף מעולם לא היה מג"ד. משעה שדברים אלו נקבעו בפסק דין, הרי שטענותיו של תושב אחד הפכו לפתע להחלטה שיפוטית מחייבת. העיתונות כבר דאגה לפרסם זאת ברבים. אין ספק כי מחשבה נוספת לפני הגשת התביעה, היתה חוסכת מהתובע, ראש המועצה, את דימוי השקרן שדבק בו. בשורה התחתונה - שווה לחשוב פעמיים. גם שלוש.
כשהמחיר הנפשי הוא גבוה מדי
יש כאלו שהם כל כך רגישים ומצפים להם לילות שלמים ללא שינה לקראת המשפט הצפוי. להגשת תביעה יש גם מחיר רגשי ונפשי. גם כאשר עורך דין מקצועי, הרגיל להופיע בבית משפט, מייצג בעניין אישי שלו, הוא מתרגש יותר מהרגיל. קל וחומר כי בשעה שתובע שאינו איש מקצוע צריך לטעון בבית משפט, עליו להשקיע משאבים רגשים לקראת הדיון.
לא פעם, התביעה הקטנה שתובע מגיש, הופכת להיות מרכז עולמו, ולעיתים הוא "מעמיס עליה" משמעויות שכלל אינן קשורות לסכסוך. כך למשל יש הרואים בדיון המשפטי הזדמנות להוכיח את צדקתם, את יושרם האישי, ואת מעשיהם הרעים של יריבם. יש הרואים במשפט כאירוע בעל השפעה על עתידם ועל ביטחונם העצמי. כמובן שבית המשפט המקצועי רואה זאת בעיניים אחרות. מכיוון שההשקעה הרגשית כה גדולה, כדאי לחשוב, האם נושא המחלוקת, מצדיק לילה של נדודי שינה והפסד של ימי עבודה או של זמן איכות עם המשפחה.
כשבן / בת הזוג לא אתכם
כשצפוי מחיר משפחתי כבד ובעיקר כשמדובר בשכנים, ישנם שיקולים לא משפטיים שכדאי לקחת בחשבון. כאשר מדובר בסכסוכים בתוך המשפחה, (ואין הכוונה לסכסוך בין בני זוג במסגרת גירושין וכדומה) כדאי לשקול את ההשלכות הנובעות מהגשת התביעה. כך למשל, חוב כספי מקרוב משפחה, הוא בהחלט עילה לתביעה מבחינה משפטית, אולם הקרע המשפחתי הצפוי - אירועים משפחתיים בהם זה לא מדבר עם זה, הקושי לגבות את הפיצוי שייפסק בסופו של דבר - כל הללו מהווים שיקול לפני הגשת תביעה בתוך המשפחה.
התמיכה המשפטית חשובה גם בתביעות מחוץ למשפחה. תביעה משפטית כרוכה בהוצאות ובסיכונים כספיים העלולים להיות משולמים מהחשבון המשפחתי המשותף. תמיכת בן או בת הזוג הינם שיקול ראוי לפני החלטה על הגשת תביעה. ניסיוני האישי מלמד כי במקרים רבים, השאלה מה בן או בת הזוג יגידו משפיעה מאוד על החלטות של תובעים ונתבעים כשהם שוקלים הצעת פשרה בבית המשפט. כאשר בני הזוג נמצאים באולם ושומעים את כלל הטענות, הסיכוי להתפשר גבוה יותר. עם זאת, ישנם גם מקרים בהם בני הזוג דווקא מלבים את האש ונדמה כי התובע לוחש לעצמו "אני פה בגלל אשתי".
באשר לשכנים, טוב שכן קרוב מאח רחוק - תחשבו חמש פעמים לפני שאתם ממהרים לתבוע שכנים, משיקולים דומים לתביעות שהזכרנו בתוך המשפחה. אל תשלו את עצמכם כי התביעה נגד השכן תפתור לכם את הבעיה, שהרי אין ערוך ליכולתו של שכן רע להציק. תביעה נגד השכן שלכם ואף השגת צו מניעה נגדו היא בהחלט הליך משפטי פשוט זול ומהיר, אולם יש לשקול האם ההצלחה המשפטית תביא לכם מזור ושקט או שמא יהיה זה רק ניצחון בקרב ולא במלחמה. דווקא בסכסוכי שכנים כדאי להשקיע עוד יותר ולפעול בכל דרך כדי להשכין שלום.
כשמדובר בעיקר בעגמת נפש
עגמת נפש היא עניין סובייקטיבי אשר כמעט תמיד נתפס בעיני הנפגע באופן מופרז וקיצוני. אם כל תביעתכם היא בשל עוגמת נפש - כדאי לכם לחשוב פעמיים, אלא אם מדובר באירוע חריג וקיצוני במיוחד או בנזק בלתי ממוני שאילץ אתכם לקבל טיפול נפשי. גם כאשר תביעתכם איננה עוסקת רק בעגמת נפש, אל תפריזו בסכום שאתם תובעים עבור העלבון האכזבה או הכעס שנגרמו לכם. סכום מוגזם בגין עגמת נפש מחליש את תביעתכם, מציג אתכם כגוזמאים ותאבי בצע ואף גורם לעילה המרכזית שלכם להראות כחסרת עמוד שדרה. ואל תשכחו, לפעמים, כמעט תמיד, הסליחה משחררת, בריאה ומשתלמת.
הכותב הינו עורך-דין העוסק בהגנת הצרכן, לשעבר ראש הקליניקה לזכויות הצרכן בקריה האקדמית אונו
לפנייה לכתב/ת 
