מורה: תלמידים זרקו חזיז, לא יצאתי מהבית

"אני מורה כבר 23 שנה ומעולם לא נחשפתי לאלימות כזאת קיצונית". ב', מורה מצפון הארץ, חוותה לפני כחצי שנה תקיפה מצד תלמידי כיתתה. לרגל "יום המורה" המצוין היום (ב') שחזרה ב' את הטראומה שחוותה: "שני תלמידים שלי זרקו חזיז לעבר דלת הבית שלי, מהפחד לא יצאתי מהבית". במקביל, סקר של ארגון המורים העל-יסודיים שהגיע לידי ynet מצביע כי כמחצית מהמורים דיווחו שתלמידים נקטו אלימות כלפי אלה המלמדים אותם.

מעמד המורה, שנשחק בשנים האחרונות, הוביל לשורה של תקיפות מילוליות ופיזיות כלפי מורים. אחת לכמה שבועות מפרסמים ארגון המורים והסתדרות המורים הודעה על השבתת לימודים בעקבות תקיפות מורים. כמה יזמים חברתיים מציינים היום את "יום המורה" מתוך כוונה להודות למחנכים את ילדי ישראל, אולם במערכת החינוך יודעים שהמחווה לא תצליח לשקם את תחושתם הקשה של מורים רבים במדינה.

"פחדתי לצאת מהבית". המורה ב'

הסקר, העוסק באלימות כלפי מורים, גילה כי בשנה החולפת חלה עלייה של חמישה אחוזים בתחום לעומת השנה שקדמה לה. עוד עלה בסקר כי 85% מהמורים העידו שספגו אלימות מילולית בצורות שונות: התחצפות (36.5%), קללות או תנועת יד מגונה (26%), לעג או השפלה (10%), איומים בעל פה או באמצעות מכתבים (7.8%), השמצות בעיתונים (1.8%), והערות בעלות אופי מיני (1.8%).

במסגרת הסקר נשאלו המורים גם בנוגע לגילויי אלימות מצד הוריהם של התלמידים, וגם בנושא זה עולה תמונה מדאיגה. כ-30% מהמורים השיבו כי הם או חבריהם נתקלו בניבולי פה או בקללות מצד הורים, כ-17% ספגו איומים על חייהם או איומים לפגוע במשרתם, 10% נתקלו בלעג או בהשפלה ו-4% העידו כי הם או חבריהם נפגעו פיזית מהורי תלמידים.

"סיטואציה חריגה ומבהילה" 

האלימות שספגה המורה ב' מהצפון לא פורסמה, וכעת היא מדברת על המקרה לראשונה. "בליל שישי התקיימה מסיבת יום הולדת לאחד מילדי היישוב שבו אני מתגוררת, ואחרי שהצעירים סיימו את המסיבה הם החליטו שהם צועדים לכיוון הבית שלי. כששני התלמידים שהשליכו חזיז לדלת הבית ראו שאני לא יוצאת מהבית, הם החליטו לזרוק חזיז נוסף. הסיטואציה הייתה חריגה ומבהילה".

במשך שלושה שבועות נאלצה ב' ללמד את התלמידים, שבשום שלב לא הביעו חרטה על מעשיהם. בית הספר הרחיק אותם לאחר מכן לצמיתות. "ההורים שלהם התנגדו לכך והגישו ערר, אבל ועדה שהקים משרד החינוך החליטה לאחרונה כי התלמידים לא ישובו לבית הספר הזה", ציינה ב'.

על ההתמודדות עם התקיפה סיפרה ב' כי "הקושי היה עצום, המקרה הזה השפיע עליי מאוד וערער את התחושות שלי כמחנכת. הבנתי שהכישלון הוא לא שלי, אלא של המערכת. עד היום, ילדים שנוהגים באלימות כלפי מורים לא ממש משלמים את המחיר. מנהל המוסד בדרך כלל לא רוצה להתעסק עם זה ומי שנאלץ לשלם את המחיר זה המורה, שעובר ללמד במוסד אחר". ב' דווקא קיבלה גיבוי מלא מהמוסד שבו היא מלמדת וממשרד החינוך. "מורה חייב לדעת שיש לו גיבוי, אין סיבה שמורים יהיו בחזית".

"הורים מוותרים על הסמכות ההורית" 

למרות הטראומה שחוותה, ב' מספרת כי לא עלה בדעתה לעזוב את מערכת החינוך. לדבריה, "מה שאני עושה חשוב הרבה יותר. אני רוצה לשמור על התמימות הזאת, על המחשבה שמדובר

במקרה חד-פעמי. מעמד המורה נשחק לא בגללנו, אלא בגלל שהורים מוותרים על הסמכות ההורית שלהם ולא מיישרים קו עם בית הספר".

יו"ר ארגון המורים, רן ארז, אמר בהתייחסותו לנתונים כי "עבורנו לא מדובר ביום חג. גילויי האלימות כלפי מורים הולכים וגדלים, והמערכת לא מצליחה להתמודד עם זה. המורים נמצאים בשדה קרב, במקום להתמקד במטרה לשמה הם הגיעו למערכת - חינוך. הפתרונות הם הקטנת מספר התלמידים בכיתות, פיתוח בתי ספר טכנולוגיים עבור תלמידים שלא יכולים להשיג תעודת בגרות והופכים מתוסכלים, והכנסת שיעורים של רטוריקה למערכת החינוך כדי שלא נפתור בעיות עם האגרוף, אלא בעזרת שיח".