מעשנים סמים באישור? לא ברור אם מותר לכם לנהוג

לבית משפט לתעבורה מגיעים שני נהגים שנאשמים בנהיגה בשכרות, לאחר שבדיקת דם שנערכה להם עקבות של שימוש בסם מסוג קנאביס. בשני המקרים, השימוש בסם נעשה ברישיון של משרד הבריאות, שכן שני הנהגים סובלים מבעיות רפואיות חמורות ומשתמשים בסם לשיכוך כאבים. גם הנסיבות בשני המקרים דומות ובכל זאת, תוצאת ההליכים המשפטיים הפוכה: האחד מסתיים בזיכוי, האחר בהרשעה – והנהג צפוי לאבד רישיונו לתקופה ארוכה.

מעשנים ונוהגים? המדינה לא יודעת מה לעשות איתכם(צילום: shutterstock)

איך זה יכול לקרות?

התוצאה הבלתי סבירה של ההליכים המשפטיים נובעת מגרירת רגליים של משרדי הממשלה, שגורמת לעיכוב מתמשך בקידום תיקוני חקיקה. תיקונים העשויים להקל על קרוב ל-20 אלף מורשים להשתמש בקנאביס רפואי. זאת, למרות שכבר באוגוסט 2012 ביקש בית המשפט העליון ממשרד הבריאות לקדם תקנות שיקבעו את פרק הזמן המינימאלי בין שימוש בקנאביס ונהיגה. כיום קיימות אמנם הנחיות קליניות הקובעות כי יש להמתין שש שעות, אלא שלתביעה המשטרתית נתון שיקול דעת נרחב באשר להגשת כתבי אישום נגד נהגים שבדמם נמצאו תוצרי חילוף חומרים של קנאביס..

מבחינת החוק היבש, אין כל הבחנה כיום בין מציאת סם ומציאת שרידי סם, והעונש שיוטל על מי שבדמו נמצא רק "תוצר חילוף חומרים בלתי-פעיל", עשוי להיות זהה לעונש שיוטל על מי שבדמו נמצא הסם עצמו. בעניין זה חשוב לציין כי בדמם של משתמשים קבועים - למשל, חולים שעל-פי הרישיון שקיבלו יכולים לצרוך קנאביס באופן קבוע ותדיר - נמצאות רמות גבוהות יחסית של תוצרי הסם גם זמן רב לאחר צריכת הסם וכאשר השפעתו פגה.

סיכום של המצב הקיים אפשר למצוא בדברים שאמרה ח"כ תמר זנדברג, בישיבה שערכה ועדת הכלכלה לפני כשבועיים: "מדובר על אנשים שמדינת ישראל - אחרי תלאות ובירוקרטיה מאוד-מאוד קשה - סוף-סוף הכירה בעובדה שהאנשים האלה נוטלים קנאביס רפואי לצרכים רפואיים, כתרופה. האנשים האלה לעולם לא יהיו שלא תחת השפעה... לכן נשאלת השאלה האם אנחנו הופכים אנשים שמטופלים בתרופה לפי הגדרות משרד הבריאות לעבריינים כל הזמן, מאה אחוז מהזמן... המשמעות היא שאסור להם לנהוג, ובעצם רישיון הנהיגה כביכול ניטל מהם".

"אסור להם לנהוג"

קנאביס, שבשימושיו הרפואיים מסייע לחולים במחלות סופניות וכרוניות, פוגם בכישורי הנהיגה, ועל כך יסכימו גם מי שתומכים בלגליזציה (הפיכת הסם לחוקי). אולם, לצד מחקרים שמצביעים על עלייה בשיעור המעורבות בתאונות של מי שצורכים קנאביס, אפשר למצוא גם מחקרים שטוענים שהשפעתו על נהגים פחותה מהשפעתו של אלכוהול.

למשל, לדברי ח"כ משה פייגלין,שהתבטא בנושא בוועדת הכלכלה בפברואר האחרון, אפשר אף למצוא דוגמאות לכך שצריכת קנאביס - בעקבות הפיכת צריכתו לחוקית - הפחיתה את מספר התאונות באותם מקומות שבם הונהגה לגליזציה. אלא שגם מי שדוחה את העמדה שמבטא ח"כ פייגלין אינו יכול להתעלם מהצורך להסדיר את השימוש בקנאביס רפואי, ובפרט את השפעת השימוש על הרגלי הנהיגה של חולים.

החוק קובע לכאורה כי כל נהג שמשתמש בקנאביס - גם למטרות רפואיות - הוא בגדר "שיכור", וזאת גם אם חלף זמן בין צריכת הסם והנהיגה. כך תיאר את המצב ד"ר שלמה אלמוג, חבר בוועדה שעוסקת בהסדרת השימוש בקנאביס רפואי, בישיבת ועדת הכלכלה לפני כשבועיים: "כל האנשים שמשתמשים בקנאביס רפואי, בגלל שהם מפרישים לאורך כל הימים... תוצרי חילוף חומרים של קנאביס וזה נמצא בדם, זה נמצא בגוף, על-פי החוק היבש האנשים האלה נתונים תחת השפעה... לכן אסור להם לנהוג... אני חוזר בי. לא נוהגים תחת השפעה. הם שיכורים".

אלא שהמציאות "בשטח" רחוקה מלהיות ברורה וחד-משמעית. לפני כעשרה חודשים פנתה ח"כ זנדברג לשרי התחבורה והבריאות בעניין הנהיגה של חולים שמשתמשים בקנאביס, והתשובות שקיבלה היו סותרות. שר התחבורה הבהיר כי "על-פי הנחיות מנכ"ל משרד הבריאות, לא מדווחים על נהגים משתמשי קנאביס. ההנחיה בנושא שש השעות (המתנה בין צריכה ונהיגה, ש.ה) לא שונתה".

אולם, שרת הבריאות אמרה כי "כפי שהובהר לי בתקופה מסוימת בעבר, ובטעות, מסרו גורמי רפואה למטופלים כי מותר להם לנהוג בחלוף שש שעות ממועד השימוש. הדיווח הנ"ל אינו עולה עם הוראות פקודת התעבורה, האוסרת על נהיגה בעת שימוש או כאשר תוצרי הפירוק של הסם מצויים בגוף". ואם שרי הממשלה אינם מצליחים להגיע למסקנה ברורה, אין כל סיבה לצפות שאזרחים מן השורה יבינו מה בעצם אומר החוק או איך הוא אמור להדריך את התנהגותם.

"תקנות בשלבי התקנה"

במשרדי הממשלה הבינו כבר לפני תקופה ארוכה שיש להבחין בין מי שבדמם נמצאים רק שרידי סם מסוג קנאביס, ומי שבדמם נמצא הסם עצמו או סמים קשים אחרים. ואכן, רפורמת ענישה שמנסה משרד התחבורה לקדם כבר מאז 2011 צפויה להקל משמעותית את עונשם של נהגים שבדמם נמצאו רק שרידי סם: במקום פסילת רישיון לתקופה של שנתיים לפחות, ייקבע עונש מינימום של חצי שנת פסילה.

אולם, הקלת העונש אינה פותרת את הבעיה של חולים שעושים שימוש קבוע בסם, שכן גם אם תאושר רפורמת הענישה, הם צפויים לספוג עונש שיגביל את חופש התנועה שלהם. "העובדה שאדם נוטל קנאביס באופן חוקי או באופן לא חוקי לא משנה את האופן שהקנאביס משפיע על גופו", הסבירה לחברי ועדת הכלכלה עו"ד חווה ראובני, סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה. "לכן, העובדה שהקנאביס ניתן ברישיון לא יכולה כשלעצמה לומר שזה מפסיק להיות עבירה לנהוג תחת השפעה".

כיצד אפשר לפתור את הבעיה עבור חולים שזקוקים גם לסם וגם לרישיון הנהיגה? "יש לשרת הבריאות סמכות לפתור את הבעיה הזאת", הסבירה עו"ד ראובני בוועדת הכלכלה לפני כשבועיים. "הסמכות לקבוע בתקנות שסם מסוכן יהיה סם שמותר לנהוג איתו בגוף, והתנאים לכך היא סמכות שמסורה לשרת הבריאות. לצערי, לא נעשה בה (בסמכות) שימוש לגבי שום סם כבר שבע או שמונה שנים".

דווקא בחודש הקרוב אמורים היו חולים שמשתמשים בקנאביס רפואי לזכות בתקווה לשינוי: ועדה שמונתה לבחון את השימוש בסם אמורה להגיש את מסקנותיה בקרוב, וצפויה להמליץ על תיקוני חקיקה שעשויים להקל על חייהם של חלק מהחולים. אלא שפיזור הכנסת וההכנות לקראת הבחירות במרץ 2015 צפויים לדחות לתקופה ארוכה כל שינוי.

כדאי רק לזכור שגם בעבר כבר הבטיחו במשרדי הממשלה להסדיר את המצב, אך בפועל לא קרה דבר. בדיון שנערך בבית המשפט העליון באוגוסט 2012 בעניינו של נהג שהורשע בנהיגה בשכרות לאחר שנמצא כי השתמש בקנאביס רפואי, הבטיחו בפרקליטות כי "תקנות להסדרת הנושא נמצאות בשלבי התקנה". למרבה הצער, גם יותר משנתיים לאחר מכן נראה שהסדרת הנושא רחוקה מיישום.