אין שיקום, אין פירוז: עזה נערכת לסבב הבא
ההריסות עדיין שולטות בנוף הרצועה, האבטלה נוסקת וכספי השיקום המובטחים ממאנים להגיע, אך חמאס מתמקד בשיפוץ המנהרות ובשיפור יכולותיו - בדרכו להסלמה הבאה
שלושה חודשים לאחר מבצע "צוק איתן", ורצועת עזה עדיין מלקקת את פצעיה. עשרות אלפי תושבים שבתיהם הושמדו או ניזוקו קשות בלחימה שוהים במתקני סוכנות אונר"א, ואחרים משוכנים באוהלים בעיצומו של החורף. השיקום מתנהל בעצלתיים, ו-1.7 מיליון האזרחים משלמים את מחיר קרבות האגו בין פתח לחמאס, חשים על בשרם במחסור ו"מחזיקים" בשיעור אבטלה מתסכל של 45%.
הכסף שהובטח בוועידה הבינלאומית בקהיר - יותר מחמישה מיליארד דולר - קיים רק על הנייר. ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה יצא לפני כמה שבועות לסבב ביקורים במדינות המפרץ כדי לוודא שההבטחות לסיוע יתורגמו למעשים, אך לפי שעה הסכום שהועבר זניח.
אם לא די בכך, פתח וחמאס מחליפות מהלומות מילוליות שרק מעכבות את השיקום. אבו מאזן האשים את חמאס כי העיכוב נובע מסירוב הארגון להעביר את השליטה במעברים לידי אנשי המשמר הנשיאותי הכפופים לו, למרות הבטחתו.
בחמאס ערים היטב לאווירת הנכאים הציבורית, ואף שאין חשש להתפרצות מרי חברתי נגד הארגון, מנהיגיו מפנים אצבע מאשימה לשני הגורמים שאותם הם יכולים לתקוף: ישראל והרשות הפלסטינית. כך, למשל, מאיימים בכירים בחמאס כמעט מדי יום כי המשך המצב הנוכחי יוביל לפיצוץ שישראל תישא באחריות לו. סבב הסלמה חדש עשוי, מבחינת הארגון, להטות את הלחץ האזרחי שוב לעבר ישראל ולהשיב את סוגיית עזה לסדר היום הבינלאומי, לאחר שבועות של דעיכה.
מנגנון השיקום, בשיתוף ישראל ובניהול האו"ם, החל לפעול ביתר שאת בסוף נובמבר, אך אי-העברת הכספים הובילה לפער גדול בין הפעילות לנדרש בשטח. בנוסף, "נתפס" חמאס כמה פעמים בגביית מיסוי על המלט שנכנס לרצועה, ורק איומים להפסקת העברתו בלמו את הטלת המס.
על פי דו"ח מצרי, חמאס משקיע כ-140 מיליון דולר בשנה לחפירת מנהרות. 12 אלף עובדים מועסקים כחופרים, והם עובדים בידיהם בלבד, מחשש לרעש קדיחה שיחשוף את הפעילות. עלות כל מנהרה בגזרת רפיח, לדוגמה, מוערכת בכ-100 אלף דולר, והעבודה עליה מושלמת תוך חודשים ארוכים, לעתים אף שנים.
במקביל, חמאס שיקם את ייצור מערך הרקטות שלו, שנפגע במהלך המבצע אך לא הושמד לחלוטין. כמה ניסויים בשיגור לעבר הים נערכים מדי שבוע, ומוסא אבו מרזוק הודה בפומבי בפעילות והדגיש כי הסכם הרגיעה מול ישראל אינו כולל איסור על ניסויים.
כדי להוכיח שיכולותיה לא נפגעו, קיימה הזרוע הצבאית השבוע מפגן ראווה שבו הוצג ארסנל הנשק שלה, לרבות רקטת R-160, בעלת טווח של כ-150 ק"מ, ששוגרה במהלך המבצע האחרון ונפלה בפאתי חיפה. הרקטה אגב, קרויה על שמו של מנהיג חמאס עבד אל-עזיז רנטיסי, שחוסל על ידי ישראל ב-2004. בנוסף, הוצגה לראשונה בפומבי יחידת הקומנדו הימי שחדרה לחוף זיקים במהלך המבצע. שיאו של המפגן היה מטס ראווה של המל"ט מסוג "אבאביל", שתויג כקריאת תיגר על ישראל.
המצעד החריג נועד להפגין כוח בפני אוכלוסיית עזה ולהוכיח לה שחודשי הלחימה לא הצליחו לשבור את חוסנו ואת יכולותיו של חמאס. בנוסף, הוא נועד לאותת לישראל ולעולם הערבי כי הארגון מסוגל להתמודד עם סבב הסלמה משמעותי נוסף וקרוב, אם דרישותיו לא יתקבלו. כך, יצאו מנהיגי חמאס - אלו שנרמז כי יצטרכו לנהל את חייהם מתוך בונקרים - במופגן לציבור, והצהירו מילולית כבר בתום הלחימה כי הם אינם חוששים מחידושה. שקלול מאפיינים אלה מעמיד באור מגוחך את הקריאות לפירוז הרצועה.
לפנייה לכתב/ת 
