נבואה שמגשימה את עצמה
שמינית הגמר סיפקה שלושה משחקים גדולים, אבל דווקא האטרקטיבי שבהם (סיטי-ברצלונה) מסתמן כהכי פחות צמוד. וקבלו את האלטרנטיבה לקלאסיקו - "קאש-יקו". אורי קופר על הגרלת ליגת האלופות
זה היה שלשום, והיום סיטי באמת קיבלה את ברצלונה, מה שהופך את הדברים של נוויל לאפילו יותר מעניינים. על הנייר רבים יגידו שהמפגש הזה, שחזור אותו שלב מהעונה שעברה, הוא המעניין ביותר בשמינית הגמר. אולי זה נכון, אבל הוא לא הצמוד ביותר. ממש לא.
טורה, שספג עונש של שלושה משחקים בחוץ בעקבות הכרטיס האדום מול צסק"א מוסקבה, יחמיץ את המשחק הראשון מול בארסה ובעצם חוסך למנואל פלגריני כאב ראש מסוים בנושא הזה, אבל סיטי, למרות על הכלים ההתקפיים שיש לה, חסרה עוצמה להתמודדות מול המרכז של ברצלונה, מה שהופך את בארסה לפייבוריטית ברורה. לא סתם אפילו סוכניות ההימורים מיהרו מיד לעדכן את היחסים שלהן מיד אחרי ההגרלה וקבעו שאחרי ריאל מדריד ובאיירן מינכן ברצלונה היא הקבוצה בעלת הסיכויים הטובים ביותר להמשיך לרבע הגמר.
להזכירכם, בשנה שעברה זה נגמר מהר מאוד עם 0:2 של ברצלונה במנצ'סטר במשחק הראשון. אין כאן כוונה לומר, חלילה, שברצלונה בשלב הבא או משהו כזה, או שהיא קיבלה הגרלה נוחה. ממש לא. מדובר במשחק גדול בין שתיים משש הקבוצות החזקות בעולם כרגע. אבל כן אפשר לומר שבצמד המפגשים הזה יותר נוח לסמן פייבוריטית מאשר בשני המפגשים הגדולים האחרים: צ'לסי מול פריז סן-ז'רמן ודורטמונד נגד יובנטוס.
כמו נוויל, גם ז'וזה מוריניו הראה כישורי נבואה. בשבת מוריניו אמר שהוא מעוניין לקבל את פריז סן ז'רמן, וכך יצא. גם פה מדובר בשחזור של העונה שעברה אז, ברבע הגמר, צ'לסי הצליחה להתקדם רק בזכות שער חוץ. המשחק הזה כבר זכה לכינוי "אל קאש-יקו" – מלשון "קאש", מזומן, ובהטייה לקלאסיקו. שתי קבוצות שהכסף הגדול הפך אותן בין לילה לאימפריות. הכסף הישן של רומן אברמוביץ' מול הכסף החדש של נאסר אל-חליפי.
לצ'לסי יש יתרון מול הצרפתים. בסופו של יום היא התחזקה מהעונה שעברה, אבל לא מדובר ביתרון גדול. רק נזכיר שעד לפני עשרה ימים שתי הקבוצות היו היחידות בליגות הבכירות באירופה שלא הפסידו באף מסגרת. זה השתנה מאז. יהיה מעניין לראות גם את הנוכחות הברזילאית במשחק. דויד לואיז שעבר הקיץ מלונדון לפריז ובעצם שינה את המאזן הברזילאי הכמותי בין הקבוצות. לסן-ז'רמן יש חמישה שחקני נבחרת ברזיל ולצ'לסי ארבעה.
הברזילאים הם אינם הפיקנטריה היחידה שסידרה ההגרלה. לצערנו לא לואיס סוארס לא יוכל לשחזר את הנשיכה על ג'ורג'יו קייליני (טוב, אולי ברבע הגמר), אבל מדהים איך קארל-היינץ רידלה, שהבקיע צמד בגמר ליגת האלופות 1997, הוא זה שהוציא את השמות של מתמודדות הגמר ההוא, יובנטוס ודורטמונד. זה המשחק הצמוד ביותר בשמינית הגמר.
ארסן ונגר קיבל את מונאקו, הקבוצה בה עשה לעצמו שם לראשונה כמאמן. ונגר הוא המאמן שרשם את מספר המשחקים הגדול ביותר בהיסטוריה של שתי הקבוצות. אף אחד לא אימן יותר משחקים ממנו בארסנל, ואף אחד לא אימן גם יותר משחקים ממנו במונאקו.
עוד ידובר רבות על הפיקנטריות האלה, ואחרות, גם על הסיכויים של כל קבוצה. יש הרבה זמן. ליגת האלופות נכנסת לתרדמת החורף שלה, חודשיים ללא משחקים. כששלב שמינית הגמר, שבעצמו לוקח יותר מחודש, יסתיים, כבר תהיה פה כנסת חדשה. בזמן שנמתין אנחנו לפחות יכולים להתנחם בכך שלמרות שהמשחקים בין בארסה לסיטי ובין יובה לדורטמונד ישוחקו באותו יום (איזו חלמאות של אופ"א) הם לפחות לא אלה שנופלים על יום הבחירות (ארסנל נגד מונאקו, לברקוזן מול אתלטיקו). אתם יודעים איזה קשה זה לזפזפ בין ארבע הקבוצות האלה ובין כל המדגמים השונים?
לפנייה לכתב/ת 
