בתחתית המערב: מיליון ו-600 אלף ישראלים חיים בעוני
דו"ח העוני של הביטוח הלאומי: אף שחל שיפור, ישראל מובילה במדדי העוני בהשוואה בינלאומית. עלייה בשיעור העוני של משפחות שבהן שני מפרנסים. מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי נגד מדיניות נתניהו ולפיד: קיצוץ הקצבאות - טעות שדרדרה עובדים אל מתחת לקו העוני
בישראל חיו בשנת 2013 יותר ממיליון ו-600 אלף עניים. שיעורי העוני ירדו אמנם באחוזים ספורים, אבל ישראל עדיין מובילה בשיעורי העוני והפערים החברתיים בהשוואה למדינות המערב. כך עולה מדו"ח המוסד לביטוח לאומי שפורסם היום (ג') בנוגע לשנה שעברה.
הגורמים שהשפיעו במיוחד על היחלצות מעוני היו עלייה בשכר העובדים ושינוי שיטת המדידה של ההכנסות מעבודה. גם השפעתו החלקית של הקיצוץ בקצבאות הילדים באה לידי ביטוי בדו"ח, כיוון שהוא בוצע באמצע השנה. מהנתונים עולה ששיעורי העוני בקרב משפחות עם שני מפרנסים ושל משפחות שראשיהן לא עובדים - עלו. בנוסף, פחת הסיוע שמעבירה המדינה לחילוץ מעוני.
שיעור המשפחות החיות בעוני ירד מ-19.4% ב-2012 ל-18.6% ב-2013. שיעור הילדים העניים ירד מ-33.7% ב-2012 ל-30.8% ב-2013. במספרים זה נראה כך: ב-2013 חיו בעוני 432,600 משפחות, 1,658,200 נפשות, מהן 756,900 ילדים, זאת בהשוואה ל-439,500 משפחות, 1,754,700 נפשות ו-817,200 ילדים ב-2012.
ביטוח לאומי הזהיר מעלייה בשיעורי העוני
עם ההחלטה על הקיצוץ בקצבאות שהובילו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד בתקציב 2013, הזהירו בביטוח הלאומי כי הצעד שהתווסף להעלאת המע"מ יביא לעלייה חדה בשיעורי העוני ולהכנסתם של עוד כ-90 אלף איש למעגל העוני. היום מסבירים עורכי הדו"ח כי ההשפעה המלאה של הקיצוץ טרם נמדדה משום שהוא נכנס לתוקף רק באוגוסט 2013, כך שהשקלול של השפעתו התייחס רק לחמישה חודשים.
העוני בישראל - סדרת כתבות על מוקדי התופעה בארץ:
החוקרים מירי אנדבלד, נתנאלה ברקלי, ד"ר דניאל גוטליב ואורן הלר בחנו מצב שבו היה ניתן למדוד את השפעת הקיצוץ במשך שנה שלמה מול המצב שבו הקצבה לא הייתה מקוצצת בכלל. הסימולציה לימדה על עלייה בשיעור העוני של 0.4 אחוז לגבי משפחות, 0.8 אחוז לגבי נפשות ו-1.4 אחוז לגבי ילדים, ועלייה קטנה בפער ההכנסות הממוצע.
מיהו עני
בתקופה שנסקרה רמת החיים במונחים של הכנסה כספית חציונית פנויה לנפש, היא עלתה במונחים ריאליים ב-4.4%, וכך גם קו העוני, המוגדר כמחצית מההכנסה החציונית. השכר החציוני מגלם רמת שכר אשר מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה.
קווי העוני למשפחות בגדלים שונים מוכיחים כי יחיד עם הכנסה הנמוכה מ-2,989 שקל ייחשב עני. כך גם זוג עם הכנסה נמוכה מ-4,783 שקל לחודש. משפחה בת חמש נפשות נזקקה ב-2013 להכנסה של כ-9,000 שקל לחודש על מנת שלא תיחשב ענייה.
שיפור בשכרם של העניים
על פי הביטוח הלאומי, הסיבה העיקרית לירידה בממדי העוני הייתה שיפור בשכרם של בעלי הכנסות נמוכות, וכן לנוכח גידול בשיעור התעסוקה. גידול זה, מסבירים חוקרי הביטוח הלאומי, האפיל על השפעת העלייה בעוני עקב הקיצוץ בקצבאות הילדים.
הגידול בתעסוקה כפי שהוא משתקף בנתוני סקר הוצאות משקי בית 2013 היה חד, בפרט בקרב האוכלוסיות המודרות בדרך כלל משוק העבודה. כן נרשמה בשנים האחרונות עלייה בשכר הריאלי בקרב עובדים עניים, שהצטברה ל-2% עד 2.5%.
עוד עולה מהדו"ח כי בעקבות התערבות המדינה באמצעות הקצבאות והמיסוי הישיר חולצו מעוני 34% מהמשפחות, 23% מהנפשות וכ-13% מהילדים. ב-2013 פחתה תרומת הקצבאות לחילוץ מעוני בהשוואה ל-2012 בשל הגידול בהכנסה הכלכלית (ההכנסה לפני תשלום מסים וחלוקת קצבאות) מחד והקיצוץ בקצבאות הילדים מאידך.
שיעורי עוני גבוהים במגזר הערבי
שיעורי העוני במגזר הערבי נותרו גבוהים מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה. עם זאת שיעורי העוני של משפחות ערביות ירדו מ-54.3% ב-2012 ל-47.4% ב-2013. ירידה זו, מסבירים החוקרים, התרחשה על אף הקיצוץ בקצבאות הילדים באוכלוסייה שמאופיינת באחוז ניכר של משפחות גדולות. הירידה התרחשה כתוצאה מעלייה בתעסוקה, במיוחד בקרב נשים. עם זאת, גם השנה לא כללו את האוכלוסייה הבדואית בדרום בסקר, בשל קשיים לפקוד אותה.
שיעור העוני של משפחות הקשישים ירד בכמחצית האחוז מ-2012 והתקרב לרמתו בשנים שקדמו לה. במוסד לביטוח לאומי ציינו כי ייתכן שיש קשר למגמת העלייה בשיעורי התעסוקה של קשישים. גם כאן תרומת תשלומי ההעברה והמסים הישירים לחילוץ מעוני אצל הקשישים ירדה מכ-55% ב-2012 לכ-53% ב-2013.
יותר עניים במשפחות עם שני מפרנסים
בצד הירידה בפרמטרים השונים של שיעורי העוני, ממדי העוני של משפחות עם ראש משק בית בגיל העבודה שאינן מצליחות להשתלב בשוק העבודה הוחרפו: שיעור העוני שלהם עלה מ-66.1% ל-72.9%, וחומרת העוני - מדד המבטא את מרחק ההכנסה שלהן מקו העוני - הייתה ב-2013 יותר מפי 12 מזו של משפחות עובדות.
שיעור העוני של משפחות עובדות, כאלה שיש בהן לפחות מפרנס אחד, ירד מ-13.8% ב-2012 ל-12.5% ב-2013, זאת בעיקר בשל הצטרפות של מפרנס שני במשפחה. במשפחות העובדות שיש בהן מפרנס אחד בלבד ירד שיעור העוני מ-24.9% ב-2012 ל-24.1% ב-2013. לעומת זאת שיעור העוני של המשפחות עם שני מפרנסים המשיך לעלות גם ב-2013, מ-5.5% ל-5.7%.
האי-שוויון בהכנסה הפנויה בכלל האוכלוסייה ירד השנה בשיעור של 3.6%, בערך פי שניים מהממוצע בעשור האחרון. השינויים נמדדים לפי מדד ג'יני לאי-שוויון שנע בין 0 (שוויון מלא) ל-1 (אי-שוויון מוחלט).
הירידה בשיעורי העוני והאי-שוויון בהכנסות ב-2013 שיפרה אמנם את מצבה של ישראל בהשוואה בינלאומית. עם זאת, היא עדיין מובילה בשיעורי העוני והפערים החברתיים בהשוואה למדינות ה-OECD. כך ניצבת ישראל (18%) במקום השלישי מהסוף, בין ארה"ב למכסיקו בשיעור העוני בקרב נפשות, ושיעור ממוצע מדינות ה-OECD הוא 11.1%. בשיעור העוני בקרב ילדים ממוקמת ישראל במקום השלישי אחרי טורקיה ומכסיקו. בתחום האי-שוויון השתפר מצבה של ישראל, ועל פי נתוני 2012 היא ניצבת רביעית בין פורטוגל לארצות הברית.
"קצבאות לעובדים היו מצילות מעוני"
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, בירך על מגמת הירידה בעוני אך מתח ביקורת במסיבת העיתונאים על החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד לקצץ בקצבאות הילדים בשנה שעברה. לדבריו, "רמת העוני בישראל עדיין גבוהה ביותר ודורשת התייחסות וטיפול בקצבאות, במיוחד לאוכלוסיות שיכולות התעסוקה שלהן מוגבלות". הוא הוסיף כי הביטוח הלאומי ימשיך במאמצים לשפר את מיצוי הזכויות בקרב המבוטחים.
"עלינו להביא בחשבון שצריך לעשות שימוש גם בקצבאות", אמר פרופ' מור יוסף, "רואים משפחה עם ארבעה ילדים ששני בני זוג עובדים ומשתכרים שכר מינימום ומוגדרים כעניים - אם היו מקבלים קצבת ילדים משמעותית יותר הם לא היו מתחת לקו העוני. יש מקום לקצבאות גם בהוצאה מעוני וגם בשמירה על רמת הכנסה גבוהה. חשוב לזכור שהאידיאל הוא לא להיות מילימטר מעל הקו, זה לא היעד. אנו רוצים שלאנשים תהיה רווחה כלכלית ולכן יש להעלות את קצבאות הילדים. הן לא מונעות עבודה אלא רק מעניקות למשפחות רצפה שממנה ניתן לעלות".
הנתונים עוררו זעם בקרב סיעות האופוזיציה בכנסת. יו"ר ש"ס אריה דרעי מסר: "נתניהו, לפיד ובנט הביאו את מדינת ישראל לתחתית. הנתונים המזעזעים על מצב העוני הם בושה וחרפה לממשלה היוצאת, ותוצאה ישירה של ישיבת ש"ס באופוזיציה. בישראל צריכה לקום ממשלה שתעבוד למען האזרחים ולא נגדם". הוא התחייב: "לא נשב בממשלה שלא תקיים את שני תנאי הברזל שלנו, ביטול המע"מ על מוצרי יסוד והעלאת שכר המינימום ל-30 שקל לשעה".
ח"כ אראל מרגלית (העבודה) התריע אף הוא: "דו"ח העוני מכה בנו שוב עם האמת המרה של השלכות יוקר המחיה. יש יותר ויותר משפחות שבהן זוג הורים עובדים לא מצליחים להתקיים ולגדל את ילדיהם בכבוד. על החרפה הזו חתום נתניהו".
לטענת ח"כ איציק מולי מהעבודה, "הדו"ח החמור הזה מהווה כתב אישום חמור של 800 אלף ילדים רעבים בישראל מול ראש הממשלה שהפקיר אותם. זהו אות קלון למדיניות נתניהו שמדבר על סייבר וצמיחה בשעה שחלק גדול מאזרחיו בכלל לא שורד כאן הגיע הזמן להחליף את ביבי ולהוביל את המדינה למקום אחר".
יו"ר מפלגת כולנו משה כחלון אמר בכנס הכלכלי השנתי לתאגידים: "אני לא יודע אם מישהו מרגיש נוח לחיות במדינה שמחצית מהתושבים שלה מרוויחים 5,000 שקל. זה לא מוסרי ולא נכון. הצרה הגדולה ביותר שלנו היא שהמדינה עשירה אבל זה לא מגיע למטה".