בטיפולי פוריות? הבדיקות שיכפילו הסיכויים
הבדיקות האלה אינן מבוצעות בשגרה במרפאות פוריות, אך הן עשויות להכפיל את סיכויי ההצלחה בהשגת הריון תקין ולגלות בעיות נוספות שמונעות מכם להפוך להורים. מצילום רחם, דרך בדיקות גנטיות ועד בחינת הביציות - אלה הבדיקות שאתם חייבים לדרוש מהרופא המטפל בכם
הבדיקות שאתם חייבים לבקש: אם אתם בטיפולי פוריות ורוצים להכפיל את סיכויי ההצלחה שלהם, עליכם לדעת לדרוש מהרופא המטפל לבצע שורת בדיקות, עוד לפני שניגשים לטיפול הראשון, שבמסגרתן יבחו הרופא מעל 100 פרמטרים שונים.
יישום הבדיקות מהיר וקל, ואיתור מקדים של כשלי פוריות באמצעותן מביא לשיעור הצלחה של 37.5% בהשגת הריונות - יותר מפי שניים לעומת הממוצע הארצי.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
עוד על טיפולי פוריות:
נתונים מדאיגים: ישראליות עוברות טיפולי פוריות - לשווא
טיפולי פוריות: 6 חידושים שיעזרו להיכנס להריון
טיפולי פוריות: מה הנזק שנגרם לתינוקות?
הבעיה בתחום הפוריות היא שמרבית הבדיקות הללו אינן מבוצעות בשגרה במרפאות ציבוריות ופרטיות. זו אחת הסיבות לצניחה בשיעור ההצלחות בהשגת הריון, ומתוך אחריות אישית על המטופל לדרוש את ביצוען מהרופא המטפל, גם במקרה שבו ידועה כבר בעיה מסוימת אצל אחד ההורים לעתים. במקרים רבים ישנה יותר מבעיה אחת המעכבת את ההריון, לכן ההתמקדות רק במחסום הידוע לא תשיג הריון תקין.
טיפולי הפוריות מתמקדים במערכת הרבייה, לכן כל סוג טיפול ייצור שינויים ותופעות לוואי הורמונליות בהיקף הגדול פי עשרה ויותר לעומת הבעיות הביולוגיות הנגרמות בטיפול. גם זו סיבה לבצע בדיקות מקדימות שאולי לא היינו עוברים בהיעדר טיפולי פוריות.
למשל, אנו יודעים שסרטן השד שכיח אצל אחת מכל שבע נשים, לכן לפני תחילת הטיפולים נבדוק את הנטייה לסרטן השד ונמשיך במעקב צמוד לאורך הטיפולים, וכן נבדוק ונעקוב אחר משטח צוואר הרחם המושפע מהורמונים.
יש לזכור שהריון נמשך תשעה חודשים שבמהלכם קשה לטפל בבעיות רפואיות, לכן צריך לשלול אותן לפני הכניסה להריון.
צילום רחם, בדיקות גנטיות
בדיקות נוספות שחובה לבצע לפני תחילת הטיפולים מתמקדות במכניקה של מערכת הרבייה. נדרש צילום של החצוצרות ושל הרחם כדי לוודא שהם בעלי מבנה תקין, ועל הרופא המטפל להעריך את אופן תפקודם. נבדקים גם מבנה ואיכות רירית הרחם, שתפקידה בין היתר לאפשר את השארת העובר המתפתח בתוך הרחם.
אם אחד מההורים נשא של מחלה גנטית, צריך לבדוק שגנים המאפיינים את המחלה אינם נמצאים אצל בן הזוג השני. אם שני ההורים נשאי המחלה, יש צורך בביצוע הפריה חוץ גופית המאפשרת לבדוק את הגנטיקה של העובר לאחר החיבור בין הביצית והזרע. לפני העברתו לרחם נוכל לדעת בוודאות שאנו עובדים עם עובר שאינו חולה גנטית.
יש לבצע סקר גנטי מקיף, מאחר שיהודים נושאים יותר מחלות גנטיות באופן משמעותי לעומת לא יהודים. בדיקות אלו, הנוגעות ל-46 מחלות, מומלצות גם לקראת הריון רגיל. הבדיקות כה חשובות עד שרופא הנמנע מביצוען עלול להסתכן בתביעת רשלנות רפואית.
גם בתחום הביוץ קיימות הפרעות רבות המקשות על כניסה להריון. בהפריה חוץ גופית או בהזרקה, חייבים לגרום לגוף האישה להפיק כמות אופטימלית של ביציות. לכן, על טיפולי הביוץ להיות מותאמים למצב האישי של המטופלת ולא להסתפק בדרכי טיפול כלליות שאמורות לגרום לביוץ יתר. בדרך כלל, כשמנסים להגביר ביוץ בלי התאמת הטיפול, משיגים תוצאה הפוכה והדבר מקטין את סיכויי ההצלחה.
ניתן להתאים את טיפולי הביוץ בעזרת בדיקות דם, שאף מדווחות על זיהומים ועל כושר מערכת החיסון. הבדיקות מאתרות נשאי HIV או צהבת B, ומאפשרות למנוע סיבוכים בעבודה על תאי הרבייה.
שלב נוסף הנדרש לפני הניסיון להרות כולל הסתכלות מעמיקה על ביציות, זרעונים ועוברים טרום השרשה ברחם. שלב זה נחוץ בעיקר כשאין אבחנה ברורה לבעיית הפוריות. יש לבדוק את האיכות המבנית של הביציות, כושר ההפריה של הזרע, בדיקת איכות העוברים ושרידותם, בדיקה גנטית של הביציות ושל העוברים ביום השרשתם ברחם. מרבית הבדיקות הללו מתבצעות רק בהפריה חוץ גופית.
טיפול בהתאמה ביולוגית
בכל אחת מהבדיקות המוזכרות נבדקים עשרות פרמטרים, ועיבודם דורש מערכת אלגוריתמים לצורך הפקת אבחנות נכונות. במקביל לריבוי הבדיקות התרבו גם סוגי הטיפולים האפשריים, ולצערנו במקרה הזה כל המוסיף גורע: מטופלים נשלחים למסלולי טיפול שאינם מתאימים להם ברמת דיוק מרבית, ולא מצליחים להשיג הריון.
כמענה לריבוי האפשרויות, התפתח תחום חדש המאפשר להתאים כיום את שיטת העבודה לסמנים ביולוגיים המזהים את סוג הפגם במערכת הרבייה, במבנה הזרע או הביציות - עד לרמה תאית וגנטית.
סמנים אלו מורכבים מבדיקות רבות, כולל בדיקות הורמונליות, בדיקות היסטו-פתולוגיות לזיהוי תהליכי מחלה ברמת התאים והרקמות, בדיקות הדמיה, בדיקות גנטיות של הביצית, הזרע והעובר שנוצר מהחיבור ביניהם ובדיקות אמבריולוגיות שהן ניטור התפתחות העובר במעבדה טרם השתלתו ברחם.
טיפול על פי סמנים ביולוגיים ואבחון ממוקד מעלה את שיעורי הצלחת ההפריה חוץ גופית ל-50% בטיפול בודד.
ומילה לסיום: לצד העיסוק במערכות הגוף, אין לשכוח את הפן הרגשי של נושאת ההריון. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים העוסקים בקשר הישיר בין הגישה הנפשית לסיכויי ההצלחה של הטיפול. רופא הפוריות אינו יכול להתעלם מטיפול גם בפן הנפשי וסילוק לחצים, בין שבאופן ישיר ובין שבעזרת גורם מקצועי המלווה את הטיפול ומעניק תמיכה רגשית פרטנית למטופלים.
הכותב הוא מנהל רשת המרפאות "המרכז הרפואי לפוריות"
לפנייה לכתב/ת 
