"אני רוצה להיות אמיצה כמו ד"ר ביילי"
אחרי נישואים כושלים, טרגדיות איומות ויותר מ-10 עונות, השחקנית צ'נדרה וילסון כבר נקשרה לדמות שלה ב"אנטומיה של גריי", ואפילו למדה ממנה כמה דברים. "ביילי היא הבמאית של בית החולים", היא אומרת עליה בראיון. ומה עם הגעגועים לשחקנים שעזבו? "יאנג תמיד תהיה חלק מאיתנו"
הגובה לא קובע ומספר הס"מ המגדירים את ההוויה הפיזית שלכם לא באמת יכולים להעיד על עיסתכם או עוצמתכם. זה קרה עם נפוליאון וזה קורה גם עם ד"ר מירנדה ביילי, הכירורגית המרשימה מ"האנטומיה של גריי" שמבט אחד שלה מספיק בשביל להעמיד דום את כולם. אבל בחיים האמיתיים צ'נדרה וילסון, המגלמת אותה, היא כמעט ההפך הגמור מביילי. למעריצים שעוקבים אחרי כל פרק וכל עונה וזוכרים הכל – וילסון בחיים האמיתיים דומה יותר לדמות שהוצגה בפרק שעסק בעולם מקביל, שקטה ונחבאת אל הכלים.
"היא הרבה יותר חזקה ממני, לפעמים הייתי רוצה שיהיו לי חלק מהתכונות שלה", אומרת וילסון בראיון ל-ynet. "אני מאוד אוהבת את היכולת שלה לעמוד ולדבר מול אנשים כאילו לא אכפת לה מה הם חושבים עליה. היא חזקה, עומדת על שלה ומסוגלת לדבר בזכות עצמה. אם היית שואלת אותי על התכונות המקבילות בינינו בתחילת הסדרה, הייתי אומרת לך שאנחנו שמיים וארץ. אבל עם הזמן למדתי להשתמש בחלק מהתכונות שלה. אין ספק שהייתי רוצה להיות אמיצה כמוה, לקום ולעשות מעשה בלי לחשוש", היא מודה.
"האנטומיה של גריי" (שכל פרקיה זמינים לצפייה ב-yes Binge) סוגרת כמעט חצי מעונתה ה-11, ונדמה שכל הדמויות נמצאות באופן קבוע בתורנות שלא נגמרת, כאילו אין רגע מנוחה לרופאים של בית החולים - שאחרי טרגדיה גדולה שינה את שמו מסיאטל גרייס (אגב, יש בית חולים אמיתי לגמרי בסיאטל בשם הזה) למרכז הרפואי ע"ש גריי סלואן.
ד"ר ביילי נמצאת בבית החולים הזה כבר מהעונה הראשונה - שבה הכירו אותה המתמחים הצעירים כ"הנאצית". כשנכנסה לחדר בפעם הראשונה, כולה מטר ודסקית של רצינות, אפשר היה לטעות ולחשוב שהכינוי היה סתם ניסיון להפחיד. אבל עד מהרה גילו המתמחים שהקשיחות היא, למעשה, הצד הנעים יותר שלה.
ביילי מפחידה את המתמחים
אישה שחורה ולא כועסת
לאחרונה געש ורעש עולם המדיה הטלוויזיונית בשל מאמר שטען כי שונדה ריימס, יוצרת הסדרה (כמו גם של "סקנדל" ושל "How to Get Away with Murder"), מציגה לעולם בעיקר נשים שחורות וכועסות. ריימס התעצבנה והגיבה, ושחקנים אחרים שעובדים עמה טענו שזו אמירה שמקטינה את יצירתה.
וילסון, שדמותה ניתנה כדוגמה באותו מאמר, מצטרפת לקולות הדוחים את הטענה על נשים שחורות וכועסות, ואומרת שבעיניה מדובר בהעמדת האישה במרכז והאפשרות לתת לה להגיב ולנהל. "אני חושבת שההתייחסות כאן צריכה להיות לכך ששונדה ריימס מעמידה את הנשים מקדימה, מאפשרת להן להשמיע את קולן, בלי קשר לצבע עורן".
ואיך באמת העבודה עם שונדה ריימס?
"העבודה איתה נפלאה, היא אישה שמעורבת בכל התהליכים. היא נותנת לנו יד חופשית עם הדמויות, ויחד עם זאת, יודעת לכוון לחזון שלה כדי לבנות את המציאות הזו של האנטומיה לפי זווית הראייה שלה, ראייה לעתיד כמובן.
"יש לה יכולת לדעת בדיוק מה יבוא הלאה, היא רואה הכל למרחק ולמרחב, ולכן העבודה איתה מאתגרת, היא מאפשרת לך ללמוד עוד על עצמך ולהוציא דמויות אמינות שאפשר להתחבר אליהן".
וילסון היא לא רק אחת השחקניות הדומיננטיות בקאסט, היא גם ביימה בעצמה כמה פרקים מהסדרה. "זו חוויה מאד מיוחדת בעיניי, העובדה שד"ר ביילי היא סוג של במאית בבית החולים, עזרה לי להיות סוג של 'מפקחת על' בפרקים שביימתי. זה היה משעשע לביים את עצמי, אבל שוב, הדמות של ביילי היא בעלת יכולות שמשפיעות גם עליי, וזה תרם".
איך החברים על הסט התמודדו עם הבמאית וילסון?
"השחקנים על הסט הם חברים קרובים וטובים כך שהכל נעשה בחברות וביחד, אנחנו מנהלים דו שיח כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר".
אגב חברים, האם מרגישים בחסרונה של סנדרה או (שגילמה את דמותה של ד"ר כריסטינה יאנג עד לעונה האחרונה)?
"ודאי, ואנחנו אפילו בקשר טלפוני. זה לא פשוט שאנשים עוזבים, בעיקר אנשים שנמצאים כל כך הרבה זמן בסדרה, שבנו אותה, שהם חלק מבית החולים, חלק מהחיים של החולים וכמובן חלק מהחיים שלנו. מבחינתנו גם אם סנדרה לא נמצאת שם, הדמות שלה שם כל הזמן. היא לא נעלמה פתאום. היא תמשיך לחיות כחלק מהסיפור של הסדרה".
ד"ר ביילי ומיסיס וילסון
עם השנים עברה ד"ר ביילי לא מעט שינויים, אבל מעולם לא איבדה את האחיזה בעבודה שלה - היא כן הפסידה נישואים ראשונים, פספסה אירועים משמעותיים בחיי בנה, עברה אפיזודה נפשית שעדיין לא ברורה המשמעות שלה, ושוב, העבודה תמיד היתה במקום הראשון.
הדמות של ביילי מכורה לעבודה, האם בחיים שלך יש חלוקה ברורה בין משפחה לעבודה, או שבמובן מסוים את דומה לה?
"אני משתדלת לעשות הפרדה, אבל חייבת לציין שגם ד"ר ביילי רואה במשפחה שלה חלק בלתי נפרד וחשוב מהחיים שלה. נכון שלפעמים צריך לשנות את לוחות הזמנים, לפגוע בזמן המשפחה – זה קורה גם אצלי – אבל עושים הכל כדי לכפר על זה.
"המשפחה מאוד חשובה לי ולביילי, ובו בזמן גם העבודה חשובה מאוד. צריך לדעת לעשות את החלוקה הנכונה ולהבין שלפעמים משהו נפגע, אבל בשביל זה עושים חשיבה משפחתית, כדי להימנע מפגיעה מוחלטת".
אגב רופאים, בכל מה שקשור לבריאות שלה ושל משפחתה (נשואה + 3), וילסון מודה שהיא הרבה יותר מאורגנת מד"ר ביילי. "אנחנו עובדים לפי לו"ז מדויק. מתי שצריך הולכים לבדיקות שנתיות, כשלא מרגישים טוב ניגשים לרופא. הבריאות שלנו היא דבר חשוב".
הבדל נוסף בין הדמות לשחקנית שמגלמת אותה, נעוץ בעברה הרחוק - לא הרבה יודעים אבל כשהיתה בת 5, פיזזה וילסון על במות התיאטרון והשתתפה במחזות זמר. גם היום התיאטרון הוא חלק בלתי נפרד מחייה, והיא משתדלת לנצל את החופשות מהסט להשתתפות בהצגות.
"התיאטרון הוא חלק גדול מחיי ואני משתדלת לחזור אליו בכל הזדמנות שיש לי. אמנם הלו"ז שלי לא מאפשר לי להיות בתיאטרון הרבה, אבל אני באמת לא מפספסת שום הזדמנות לחזור לבסיס".
מה את עושה בזמנך הפנוי המועט?
"רואה יותר מדי טלוויזיה", היא צוחקת, "ואין לי מושג איך אני מצליחה להכניס את זה ללו"ז המשוגע שלי. לרוב אני מוצאת את עצמי מסתכלת בתוכניות עד לשעות המאוחרות של הלילה. אני אוהבת לראות HBO, כל מיני תוכניות בכבלים ואני לא מפספסת את אופרות הסבון האהובות עליי. אני באמת לא יודעת מתי אני מספיקה לישון עם כל העבודה והטלוויזיה שאני רואה".
ומתי יהיה לך זמן לבקר אותנו בישראל?
"אני מאוד רוצה להגיע לישראל. שרה דרו (אפריל קפנר, מ.א.) ביקרה וסיפרה שהיה נפלא. האמת היא שתכננתי להגיע במסגרת טיול של הכנסייה שלי למשך שבועיים, אבל לצערי זה לא הצליח. אני רוצה לבוא אליכם ומחכה לרגע שאוכל לקחת חופשה. שמעתי המון סיפורים נפלאים".
לסיום, תוכל לספר לנו מה עוד צפוי למירנדה ביילי?
"אין לי מושג וזו ההנאה בתפקיד הזה, ובכלל בסדרה - אף אחד לא באמת יודע מה הולך לקרות וזה מה שמחזיק את כולנו במתח. מתבקש ביילי תהפוך למנהלת מחלקת כירורגיה. מצד שני, אני חושבת שזה שיא שקשה לעבור אותו, ולכן כרגע אני נהנית מהתפקיד שיש לביילי ואפילו מקווה קצת שהיא לא תגיע לניהול המחלקה, אלא תמשיך לסבול וגם ליהנות ממה שקורה לה בחיים".