עיוות: המדינה לא מבחינה בין טייקון לחנווני
דו"ח של מרכז אדווה מציע להכליל חלק ניכר מהעצמאים בקטגוריה של שכירים. החוקרים טוענים לעיוות מעמדי: לצד רוב העצמאים שאינם מעסיקים איש ושהכנסתם נמוכה, כמו בעלי מכולות או מספרות, יש מיעוט של בעלי תאגידי ענק המושכים שכר מתפקידיהם ונחשבים לשכירים
דו"ח של מרכז אדוה שפורסם היום (ה') מעלה את השאלה, האם נכון להבחין בישראל בין שכירים לעצמאיים. אין זו שאלה תיאורטית או סטטיסטית בלבד, היא נוגעת ישירות למדיניות חברתית וכלכלית.
בישראל, ההפרדה בין שכירים לעצמאיים מביאה לכך שלשתי קבוצות אלו יש זכויות וחובות שונות בפני מוסדות המדינה.
עצמאיים למשל, אינם זכאים לדמי אבטלה או לפיצויים כאשר נסגר העסק שלהם. הם נדרשים גם להפריש סכומים גדולים יותר לביטוח לאומי ועד לאחרונה סבלו מתנאים פחות טובים בקבלת מס הכנסה שלילי. המחקר של אדווה, מאת שלמה סבירסקי ואריאל אופיר, מנסה להראות כי העצמאים בישראל אינם מקשה אחת, וכך להמחיש את הבעייתיות שבחלוקה המסורתית בין עצמאים לשכירים.
החוקרים עושים זאת על ידי חלוקת העצמאים לשתי קבוצות עיקריות: עצמאים המספקים שירותים למשקי בית (בעלי מכולות, ספרים, קוסמטיקאיות, אינסטלטורים ועוד) ועצמאים המספקים שירותים לתאגידים ולמדינה (עורכי דין, רואי חשבון, רופאים, כלכלנים וכדומה).
המחקר מראה, כי קיימים הבדלים עמוקים בין שתי הקבוצות הללו. הבדלים אלה הופכים למשמעותיים יותר עם הזמן, שכן חלקם של העצמאים המספקים שירותים לתאגידים ולמדינה הולך וגדל. ב-1983 הם היוו 32.4% מכלל העצמאים וב-2008 גדל חלקם ל-52.5% מכלל העצמאים.
הבדלים בהשכלה וברקע חברתי
הבדל ראשון, ומתבקש למדי, בין שתי הקבוצות הללו נוגע לרמת השכלה. בעוד שבקרב העצמאים המספקים שירותים לתאגידים ולמדינה 14.9% הוגדרו ב-2008 כבעלי השכלה נמוכה, 31.9% כבעלי השכלה בינונית ו-53.2% כבעלי השכלה גבוהה – בקרב עצמאים שסיפקו שירותים למשקי בית התמונה הפוכה: 51.5% הוגדרו כבעלי השכלה נמוכה, 37.9% כבעלי השכלה בינונית ו-10.6% כבעלי השכלה גבוהה.
מקובל להעריך כי לרמת השכלה יש גם השפעה על רמת השכר ומכאן נובע כי עצמאים המספקים שירותים למדינה ולתאגידים מרוויחים יותר. עם זאת, חוקרי מרכז אדוה לא בדקו את נושא השכר, בגלל שלטענתם מאגר הנתונים שבו נעשה שימוש (המבוסס על סקרי הלמ"ס) כולל אזהרה בדבר בעיית מהימנות של דיווחי עצמאיים על גובה הכנסתם.
| מוצא | אשכנזים דור ראשון | אשכנזים דור שני | אשכנזים דור שלישי | נזרחים דור ראשון | נזרחים דור שני | יוצאי בריה"מ | ערבים |
| ספקים תאגידיים-סטוטוריים | 65.2% | 72.2% | 67.8% | 37.5% | 44.4% | 40.9% | 32.3% |
| ספקים ביתיים-שכונתיים | 34.8% | 27.8% | 37.2% | 62.5% | 55.6% | 59.1% | 67.7% |
הבדלים בולטים נוספים בין שתי הקבוצות נוגעים לרקע החברתי של העוסקים בהם: עצמאים ממוצא אשכנזי נוטים לפתוח עסקים המספקים שירותים למדינה ולתאגידים, בעוד שעצמאים ממוצא מזרחי נוטים לפתוח עסקים שמספקים שירותים למשקי בית.
בנוסף נמצא כי בערים המבוססות בארץ (ערים החברות בפורום 15 הערים העצמאיות-כלכלית) רוב העצמאים מספקים שירותים לתאגידים ולמדינה, וכך גם בהתנחלויות. בעיירות פיתוח ובמגזר הערבי לעומת זאת, קיים רוב לעצמאים המספקים שירותים למשקי בית.
| סוג השירות | ערי פורום ה-15 | התנחלויות | עיירות פיתוח | מגזר ערבי |
| תאגידי-סטטוטורי | 57.7% | 53.2% | 38.9% | 33.8% |
| ביתי-שכונתי | 42.3% | 46.8% | 61.1% | 66.2% |
יותר עצמאים לאחר הפרישה
הבדל נוסף נוגע למשך קיומו של העסק. נמצא כי עצמאים רבים, בעיקר אלה המספקים שירותים לתאגידים ולמדינה, ממשיכים לעבוד אחרי גיל 70. חלקם של העצמאים בכוח העבודה הכללי עולה אחרי גיל הפרישה לפנסיה, מכ-13% ל-35%-48%. בגילאי 70-74, ספקי השירותים לתאגידים ולמדינה מהווים 55.8% מכלל העצמאים ובגיל 80 ומעלה הם כבר מהווים 70% מכלל העצמאים.
"הקטגוריה 'עצמאים' כוללנית יתר על המידה ואינה מבחינה בין יזמים עסקיים, אלה המגולמים בדימוי הרווח של 'עצמאים', לבין עובדות ועובדים שהצידוק היחיד להכללתם בקטגוריה של 'עצמאים' היא העובדה שהכנסתם אינה מגיעה בצורה של תלוש שכר", כותבים החוקרים.
לטענתם, יש מקום להכליל חלק ניכר מהעצמאים, בעיקר אלו שמעסיקים עובד או שניים לכל היותר, בקטגוריה של שכירים. "האבחנה הקיימת בין שכירים לעצמאים מעוותת במידה רבה את התמונה המעמדית: לצד רוב העצמאים שאינם מעסיקים איש ושהכנסתם נמוכה מן החציון ומן הממוצע בקרב שכירים, ישנו מיעוט של בעלי תאגידי ענק המושכים משכורת מתפקידיהם ועל כן נמנים עם השכירים".
לפנייה לכתב/ת 
