נפט זול - זה טוב לישראל
מחירי אנרגיה זולים עשויים להקטין את יוקר המחיה בישראל. מנגד, משטר האייתוללות עלול למצוא את עצמו בשקיעה הרסנית ויצטרך להתגמש בנושא הגרעין. וגם: כיצד יושפעו חמאס ודאעש?
יש כבר מי שמשווה את הצניחה הממושכת של מחירי הנפט והגז בשוק העולמי בימינו לנס פך השמן של המכבים. ואמנם לאירוע זה עשויות להיות השפעות דרמטיות, לחיוב, על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. זאת בשני תנאים: שולדימיר פוטין ינהג במתינות ושמחירי הנפט והאנרגיה יישארו נמוכים לאורך תקופת זמן ארוכה.
כפי שנראים הדברים כעת, מגמת הירידה של מחירי הנפט תימשך לפחות שנה וזה משפיע, ועוד ישפיע, באופן שונה על מדינות שונות ועלינו בכללן. בחלוקה גסה מדובר על שלוש קבוצות של מדינות המושפעות ממשבר האנרגיה הנוכחי:
1. מדינות שהכנסותיהן נובעות בעיקר מייצוא נפט וגז ולכן הן נפגעות בצורה החמורה ביותר. החשובות ביותר לענייננו בין המדינות הנפגעות בצורה חמורה הן איראן ורוסיה.
בנוסף לכך, נפגע בצורה חמורה גם דאעש. הארגון הג'יהאדיסטי השתלט על שדות נפט בעיראק ובסוריה ועיקר הכנסותיו הכלכליות נובעות ממכירה פיראטית ומהברחה של הנפט הזה לטורקיה ולמדינות נוספות. גם הממשלה והמיליציה של המחוז הכורדי בצפון עיראק נפגעה קשות בדיוק מאותה סיבה. מה שיקשה עליהם
להילחם בדאעש. אולם דאעש ייפגע בצורה קשה יותר מפני שאין מדינות שתומכות ומעניקות לו סיוע ומפני שבלי מימון נדיב הוא יתקשה לגייס מתנדבים לשורותיו וארגונים שיפעלו בשמו בחו"ל.
2. הקבוצה השנייה כוללת את מדינות המפרץ הערביות ובראשן סעודיה. עיקר הכנסותיהן אמנם נובעות מייצוא נפט וגז, אבל לכולן יש רזרבות מט"ח שנאמדות במאות מיליארדי דולרים, או אפילו טריליוני דולרים. לכן המשטרים המלוכניים השולטים בהן אינם חוששים לשרידותם עקב מצב כלכלי קשה והם יכולים לקבל החלטות כלכליות שאינה תלויה במחיר הנוכחי של הנפט ולנהל בלא לחץ ובהילות מדיניות חוץ ומדיניות אזורית לפי יעדים אסטרטגיים ארוכי טווח שבראשם השאיפה להחליש את איראן.
3. בקבוצה השלישית אפשר למנות מדינות שבעיקר מרוויחות ממחירי הנפט שנחתכו בחצי. למשל, מצרים ומדינות אירופה וגם המדינות הבלטיות, אוקראינה, פולין וגאורגיה. וכן, גם ישראל.
רווח ישיר מצלילת המחירים
כלכלת ישראל וגם כיסם של האזרחים מרוויחים ישירות מצלילת מחירי נפט וגז בשוק העולמי. ייתכן שכתוצאה מההשפעות הישירות והעקיפות של מחירי אנרגיה זולים לטווח ארוך יקטן סופסוף גם יוקר המחיה בישראל. לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שתקציב הביטחון ותקציבי צה"ל ייצאו נשכרים בגדול מההפחתה הניכרת בהוצאה על דלקים ותזקקי נפט למיניהם.
זו תהיה תרומה ישירה לביטחון: אפשר, למשל, יהיה לבצע הרבה יותר שעות אימון לטייסים וימי אימון למילואים בכסף שייחסך. צריך לציין, עם זאת, שכלכלת ישראל והתקציב הממשלתי ייאלצו לספוג הפסד כתוצאה מהקטנת הרווחים הצפויים משדות הגז הימיים. לא רק שנקבל פחות כסף על הגז שנמכור אלא שגם יהיה הרבה יותר קשה לייצא גז לאירופה בגלל תחרות אגרסיבית מצד רוסיה ומדינות נפט ערביות. אולם את היתרונות העיקריים בתחומי הביטחון והמדיניות מפיקה ישראל בעקיפין כתוצאה מהשפעת הירידה הדרסטית במחירי הנפט על איראן ורוסיה.
אמנם המשבר ברוסיה נמצא כעת בכותרות אבל איראן היא דווקא הנפגעת העיקרית. עיקר הכנסותיה ותקציבה הממשלתי נובעים מייצוא נפט וגז. השילוב בין סנקציות כלכליות דרקוניות, לבין "מחירי רצפה" בשוק האנרגיה העולמי, וכלכלה שממילא שקועה בצרות עשוי להיות הרסני. הוא מעורר חששות כבדים לשרידות המשטר אפילו בקרב האייתוללות השמרנים. 60 דולר לחבית, פלוס מינוס, כפי שזה כעת יוצר בור עמוק בתקציב האיראני לשנת 2014/15. התקציב הממשלתי באיראן מתבסס על ההנחה של 70 דולר לחבית ובסוכנות הביון המרכזית טוענים שאיראן זקוקה ל-80 דולר לחבית כדי לאזן את תקציבה, וזאת, עוד לפני שהוטלו עליה הסנקציות.
לכן, היעד הראשון במעלה של מדיניות החוץ האיראנית כעת הוא להסיר את הסנקציות מהר ככל האפשר. מה שאולי ידחף סופסוף את המנהיג העליון העיקש, עלי חמינאי, את האייתוללות השמרנים ואת משמרות המהפכה לגלות גמישות רבה יותר בשיחות הגרעין עם המערב. השיחות אמורות להסתיים ביולי 2015 - מה שמבטיח שהלחץ כלכלי על איראן ילך ויגבר עד אותו מועד ומחיר הסירוב וההתעקשות שלהם יעלה בהתאם. יתרה מזאת, הקונגרס האמריקני מאיים להטיל סנקציות נוספות על איראן אם לא יושג הסכם. המשמעות ברורה בטהרן.
בנוסף לכך, איראן, לפי מקורות מודיעיניים, מעניקה סיוע כספי, כלכלי וצבאי למשטרו של בשאר אסד בסוריה בשווי של 4.5 מיליארד לשנה. סביר להניח שאיראן תתקשה להמשיך ולתחזק את שרידות משטרו של אסד בסכומים דומים לאורך זמן. גם תקציב הסיוע לחיזבאללה כבר עבר קיצוץ ניכר (עשרות מליוני דולרים) וייתכן אף שיהיה קיצוץ נוסף. אחת ההערכות שנשמעו באחרונה במערכת הביטחון גורסת שאיראן במצבה התקציבי הנוכחי תרסן את חיזבאללה וגם את בשאר אסד ותמנע מהם מלהסתבך בעימות נרחב עם ישראל. לאייתוללות אין דולרים עודפים בקופה לבזבז אותם על שיקום לבנון כפי שעשו אחרי מלחמת לבנון השנייה.
בין הנפגעים ממחירי הנפט יהיה גם חמאס שמנסה באחרונה לשפר את היחסים עם איראן. איראן מאותתת שהיא מוכנה לחמם את היחסים עם הארגון הפלסטיני הסוני אך לא תהיה כנראה מוכנה לתת לחמאס הרבה במונחים כספיים.
אבל המשמעות החשובה ביותר עבורנו של משבר מחירי הנפט נוגעת לאפשרות של תקיפה ישראלית או אמריקנית (או שניהם) על מתקני הגרעין באיראן. סביר להניח שאם המו"מ יסתיים בלא כלום ואירן תחליט "לפרוץ" לעבר הנשק הגרעיני ישראל וארה"ב ירגישו הרבה יותר חופשיות מבעבר לתקוף צבאית את מתקני הגרעין באיראן. בניגוד קוטבי למה שהיה בין 2010 ל-2012, העולם היום כבר אינו רועד רק למחשבה מה יקרה לכלכלה הגלובלית אם מחירי הנפט יזנקו לשמים בעקבות תקיפה ישראלית או אמריקנית על מתקני הגרעין באיראן. גם האיום האיראני על המערב במכות-גמול על בארות הנפט בערב הסעודית ובמפרציות האחרות כבר אינו מפחיד כמו בעבר את וושינגטון, בריסל ובייג'ינג. גם אם יקרה הגרוע מכול - רוסיה תשמח למלא את החסר.
ואמנם, רוסיה נמצאת במידה רבה באותו מצב כמו איראן. מחצית מהכנסותיה של רוסיה וכלכלתה נובעים מייצוא נפט וגז. גם עליה מוטלות סנקציות עקב התנהלותה באוקראינה. לכן צניחת מחירי הנפט בשוק העולמי הנחיתה מכה קשה על המשק, הרובל והבורסה ברוסיה.
הבחירות של פוטין
השאלה כעת היא איך יגיב פוטין וכיצד ישפיע המצב הנוכחי על היחסים בין המעצמות. אפשרות אחת היא שפוטין יגלה מתינות בשתי חזיתות העימות, באוקראינה ובמזרח התיכון, כדי לזכות מחדש ברצונם הטוב את האמריקנים והאירופאים ועל ידי כך לבלום ובסופו של דבר להסיר את הסנקציות המוטלות עליו בקצב ובחומרה גוברים והולכים. אפשרות אחרת היא שרוסיה דווקא תנקוט תגובה אגרסיבית ותגביר את התמיכה המדינית והסיוע הצבאי צבאית למורדים באוקראינה ולמשטרו של בשאר אסד. זאת בתקווה שהאמריקנים והאירופים ירצו למנוע קטסטרופה ומצב שבו יצטרכו להיחלץ בעצמם לעזרת האוקראינים והמורדים המתונים בסוריה. לכן יהיו נכונים להתפשר בעניין הסנקציות.
אם יבחר פוטין באופציה האגרסיבית הוא עלול לספק לאיראן ולסוריה מערכות מדגם S-300 להגנה ארוכות טווח מפני טילים ומטוסים. הדגמים החדשים של מערכות אלה נחשבים אפקטיביים מאד ואם ימסרו לאירן או לסוריה הם עלולים להקשות מאד על חיל האוויר של ישראל לתקוף שם. רוסיה כבר חתמה חוזי מכירה של מערכות אלה עם איראן וסוריה אך מעכבת כבר שנים את "מסירת הסחורה" בגלל לחץ אמריקני וישראלי. פוטין הנואש עלול גם למכור מערכות נשק חדישות אחרות לסוריה ואיראן כדי להקל על מצוקתו התקציבית. למשל טילי חוף-ים וטילים חדישים נגד טנקים, שחלקם לפחות עשוי להגיע לחיזבאללה.
כפי שהדברים נראים כעת פוטין אינו ממהר לבחור באופציה האגרסיבית ואינו רוצה להחריף את העימות עם המערב ואת הסנקציות המוטלות על ארצו.
סביר לכן להניח שישראל תצא נשכרת, כמעט מכל היבט של הביטחון הלאומי, ממפולת מחירי הנפט והגז בשוק העולמי אולם יש עניין אחד שאסור לנו לשגות באשליות לגביו. ארה"ב והאירופאים לא ישנו את עמדתם בסוגיה הפלסטינית ואת עמדתם השלילית בנושא ההתנחלויות והבנייה בהן, רק בגלל שמחירי הנפט כבר לא לוחצים עליהם. עניין זה הפך כבר מזמן לעיקרון יסוד פוליטי ואידיאולוגי אצל בעלות בריתנו ולכן הלחץ רק ילך ויגבר.
חוץ מזה, לפני שאנחנו בישראל מחככים את הידיים בסיפוק, צריך לזכור שמחירי הנפט הנמוכים תלויים במידה רבה באסטרטגיה הכלכלית של הסעודים והמפרציות האחרות. לסעודיה
יש עניין כעת להמשיך ולהציף את השוק העולמי בנפט זול כדי לגרום לפשיטת רגל של חברות אמריקניות, המפיקות את הנפט בשיטות חדישות, שעלותן גבוהה. הסעודים רוצים להוציא מהתמונה את מתחריהם שהביאו את ארה"ב לעצמאות אנרגטית ואז יוכלו לשלוט מחדש על מחירי הנפט ולהחזיק את העולם בגרונו.
מכאן שצריך בינתיים לנהוג זהירות ובאיפוק בזירות הלחימה הפוטנציאליות ולא לגרום להתלקחות ובעיקר לא להתייחס אל מחירי הנפט הנוכחיים כאל נתון קבוע שישפיע תמיד, ולחיוב, על ביטחוננו הלאומי.
לפנייה לכתב/ת 
