צונאמי מדיני: "האירופים הפסיקו לדבר איתנו"
ההחלטות שהתקבלו נגד ישראל בפרלמנט האירופי, בבית הדין של האיחוד ובמדינות אמנת ז'נבה אמנם הצהרתיות באופיין, אך בישראל חוששים שהצהרות יהפכו למעשים
תוך שעות ספורות התקבלו באירופה כמה החלטות, שחלקן אמנם הצהרתיות בשלב זה, אבל הן עלולות להפוך למעשיות וכואבות מבחינתה של ישראל. אם לא די בכך בקרוב אמורה לדון מועצת הביטחון של האו"ם בקביעת תאריך היעד להקמת מדינה פלסטינית, לפי בקשת הרשות.
הצונאמי המדיני כלל את הצהרת הפרלמנט האירופי בשטרסבורג על הכרה עקרונית במדינה פלסטינית. בז'נבה: מדינות אמנת ז'נבה גינו את מה שהן מכנות הכיבוש הישראלי ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. בלוכסמבורג: בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי הוציא את חמאס, אולי זמנית, מרשימת ארגוני הטרור.
בית המחוקקים של האיחוד האירופי אישר הצעת החלטה מרוככת המכירה במדינה פלסטינית. "הפרלמנט האירופי תומך בהכרה עקרונית במדינה פלסטינית ובפתרון שתי המדינות, כמו כן הפרלמנט מאמין כי הכרה זו תלך יד ביד עם התפתחות שיחות השלום, שאותן יש לקדם". 498 צירים תמכו בהצעת ההחלטה ו-88 התנגדו. 111 צירים נמנעו מהצבעה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש השבוע ברומא עם מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי במטרה לבדוק מה עמדת הממשל לגבי ההצעה שהרשות הפלסטינית אמורה להציג למועצת הביטחון של האו"ם. דוברת מחלקת המדינה האמריקנית התייחסה למהלך ורמזה כי ארצות הברית תטיל וטו על כל הצעה ל"קץ הכיבוש" שתעלה להצבעה במועצת הביטחון. היא הבהירה שהאמריקנים לא תמיד הטילו וטו על החלטות הקשורות בישראל והם מוכנים לבחון כל הצעה שתועלה במועצת הביטחון לגופה, "אבל ההתנגדות שלנו היא לקבוע מראש את סיום התהליך". ארצות הברית אף הודיעה היום כי על מדינות האיחוד האירופי להמשיך בסנקציות נגד חמאס.
ההחלטות וההצהרות שהתקבלו באירופה גרמו לביקורת במשרד החוץ על ראש הממשלה. "אם לנתניהו היו יחסים אחרים עם מנהיגי אירופה, חלק מההחלטות באירופה ניתן היה למנוע". אמרו הלילה גורמים מדיניים. "הבעיה הכי גדולה שלנו היא שהאירופים הפסיקו לדבר איתנו והתחילו לדבר עלינו". התסכול במשרד החוץ גדול יותר לנוכח העובדה שאחרי פגישתו ברומא עם מזכיר המדינה האמריקני קרי, נתניהו סירב לעדכן את הדיפלומטיה הישראלית בתוצאותיה. "אנחנו לא יודעים מה היה שם", סיפר איש משרד החוץ. "מה שהכי מטריד זה שעדיין לא ברור לנו אם ארצות הברית תטיל וטו על ההצעה הצרפתית".
שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני, שניהלה את המגעים בין ישראל לפלסטינים בממשלה האחרונה, התייחסה אף היא להתפתחויות המדיניות. "גם אם העולם צבוע, זו לא תוכנית עבודה של ראש ממשלה בישראל, שצריך למנוע זאת ולדעת לפעול בינלאומית על מנת להחזיר את חמאס לרשימה השחורה", אמרה לבני.
ליברמן לא ייפגש עם שרת החוץ השבדית
שר החוץ אביגדור ליברמן החליט להחרים את ביקורה בישראל של שרת החוץ של שבדיה מרגוט וולסטרום כמחאה על החלטת ממשלת שבדיה להכיר במדינת פלסטין. שרת החוץ אמורה להגיע באמצע ינואר לאירוע אזכרה לדיפלומט השבדי ראול ולנברג שהציל יהודים בשואה וביקשה לפגוש את ליברמן.
הסכסוך בין המדינות פרץ לאחר שממשלת שבדיה החליטה להכיר בפלסטין. בתגובה, ישראל החזירה להתייעצויות את שגריר ישראל בשטוקהולם, יצחק בחמן, ואחרי שלושה שבועות החזירה אותו לשבדיה בעיתוי סמלי, כ"ט בנובמבר, כדי להדגיש את הסרבנות הפלסטינית.
לאחר החלטת ממשלת שבדיה להכיר בפלסטין החליפו שני שרי החוץ עקיצות דיפלומטיות. ליברמן אמר כי על ממשלת שבדיה להבין שהיחסים במזרח התיכון מורכבים יותר מרהיט להרכבה עצמית של איקאה. וולסטרום אמרה בתגובה לרשת סי.אן.אן. כי היא תשמח "לשלוח לשר החוץ הישראלי ליברמן חבילה להרכבה עצמית של איקאה". היא המשיכה והקבילה את מלאכת ההרכבה ליחסים בינלאומיים: "הוא יראה שהעבודה דורשת פרטנר, שיתוף פעולה והוראות הרכבה טובות".
החרמת שר חוץ של מדינה ידידותית היא צעד מרחיק לכת. לא ברור אם בעקבות הצעד הזה וולסטרום תבטל את ביקורה בישראל, אבל לפי הערכות היא תגיע כמתוכנן לנוכח החשיבות שהשבדים מייחסים לוולנברג. יש לציין כי הצעד של ממשלת שבדיה להכיר בפלסטין נותר יתום ואף ממשלה אירופית לא הלכה בעקבותיה. זאת ועוד, פחות מחודשיים אחרי הקמתה הממשלה נפלה ושבדיה הולכת שוב לבחירות.
לפנייה לכתב/ת 
