2014: החלטות ששינו את שוק העבודה
הכרה בנזק מצטבר כתאונת עבודה, החלת חוק ביטוח בריאות גם על עובדי סיעוד זרים וחיוב עובדת לפצות את מעסיקה על עוגמת נפש בעקבות גניבה - הם חלק מההכרעות המשמעותיות שהתקבלו בבתי הדין לעבודה בשנה החולפת. סיכום שנה בפסיקה
שנת 2014 מסתיימת כשמאחוריה מספר הכרעות של בתי הדין לעבודה, עם בשורות הן לעובדים והן למעסיקים. בסיוע עו"ד דן לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', ועו"ד רומי הוניג, שותפה במשרד לביא-הוניג המתמחה בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי, מיפינו חלק מההחלטות הללו ובדקנו כיצד הן עשויות להשפיע על שוק העבודה בישראל.
- החוקים החדשים שלא מסייעים לעובדים. דעה
- זכויות עובדים: מה השתנה בשנים האחרונות?
- עם הפנים לעובדים: פסיקות חשובות של 2013
גם נזק מצטבר זה פגיעה בעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר השנה בפגיעה שנגרמה לידיה של טכנאית אולטרסאונד במהלך 15 שנות עבודה בבית חולים, כ"פגיעה בעבודה". הוניג מסבירה כי בכך למעשה סלל בית הדין את הדרך לעובדים לקבל הכרה כנפגעי עבודה, גם אם הפגיעה ארעה בשל שנים רבות של עבודה ולא כתוצאה מאירוע חד פעמי.
"בשנים האחרונות קיימת מגמה של צמצום בהכרה בפגיעות לפי תורת המיקרו טראומה - פגיעה בעבודה שנגרמה עקב פגיעות זעירות חוזרות ונשנות ולא כתוצאה אירוע תאונתי בודד", היא מסבירה.
"גישת בתי הדין היתה כי על העובד להוכיח שתנאי העבודה גרמו לפגיעות זעירות שכל אחת מהן במצטבר, על פני תקופה, גרמה לנזק זעיר ובלתי הפיך. כתוצאה מכך, עובדים רבים הטוענים כי תנאי העבודה גרמו להם לנזק, לא קיבלו הכרה מהביטוח הלאומי. אולם בהחלטה זו, בית הדין קיבל את התביעה וקבע שהלקות בידיה של התובעת מהווה פגיעה בעבודה לפי תורת המיקרו טראומה, שמשמעותה הכרה בפגיעה שנגרמה כתוצאה מאירועים מתמשכים – להבדיל מאירוע חד פעמי".
עובדי סיעוד זרים זכאים לביטוח בריאות
ביוני האחרון קבע בג"ץ, כי יש להחיל את חוק ביטוח בריאות גם על עובדי סיעוד זרים. מדובר בעתירה שהוגשה על ידי ארגון קו לעובד, שביקש להורות לשרי הרווחה והבריאות להתקין הסדרים מיוחדים מכוח חוק ביטוח הבריאות הממלכתי וחוק הביטוח הלאומי, לגבי מהגרות ומהגרי עבודה ששוהים בישראל תקופות ממושכות כדין.
"שופטי בג"ץ קבעו כי מחובת המדינה לגבש הסדר שיצמצם את הפער שקיים בהסדרי הבריאות החלים על תושבי ישראל לבין אלו שחלים על עובדים זרים המועסקים בענף הסיעוד השוהים בישראל לפרק זמן ארוך. מפרט לפידור. "נקבע, כי מאחר שהמדינה קיבלה החלטה להעניק לעובדים אלו רישיונות שהייה ועבודה לפרק זמן ארוך, עליה להעניק להם בו בעת גם את זכויות היסוד".
בהחלטה צוין, כי "לא ניתן להתייחס אל העובדים הזרים כאל אמצעי להפקת תועלת בלבד, התייחסות שאינה מתיישבת עם הערך של כבוד האדם... לא ניתן להתייחס אליהם כחוטבי העצים ושואבי המים של החברה הישראלית ולהתעלם מצרכיהם הבסיסיים. התנערות מחובות אלה כלפי העובדים הזרים, יש בה מימד של ניצול שאינו מתיישב עם ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית ושמירתה על זכויות אדם.
סופית - למעסיק אסור להתערב בהתארגנות
ביולי האחרון דחה בג"ץ עתירה של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נגד החלטת בית הארצי לעבודה בעניין התארגנות העובדים בפלאפון. פידור מציין כי בכך נקבע באופן סופי, כי מעסיקים אינם ראשים להביע את דעתם בנוגע להתארגנויות עובדים.
פסק הדין של בית הדין הארצי קבע, כי לפלאפון אסור להציג את עמדתה בנוגע להתארגנות העובדים אצלה. "בעתירה שהגיש ארגון הגג של ארגוני המעסיקים של המגזר הפרטי, נטען בין היתר, כי הפסיקה פוגעת בחופש הביטוי וזכות הקנין של המעסיקים וכי מדובר בשאלה חוקתית של איזון בין זכויות אלה לבין זכות ההתארגנות", מציין לפידור.
"בג"ץ, בהרכב של שלושה שופטים, קבע כי אין מקום להתערבות בפסק הדין של בית הדין הארצי, שכן הוא מאזן בצורה סבירה בין הזכויות השונות. עוד קבעו שופטי בג"ץ, כי קיים פער כוחות מובנה לטובת המעסיק ועל כן יש לגלות רגישות מיוחדת לשלב ההתארגנות הראשונית של העובדים".
בפסק הדין פורט, כי "הצורך בעבודה מאורגנת, במיוחד לגבי העובדים שבדרגים הנמוכים והבינוניים, לא פס - ובראש וראשונה בעיתות של שפל כלכלי, על כן יש מקום, כאינטרס חברתי, להגן על התארגנות עובדים ראשונית".
פיטורים בשל עמדות קיצוניות אסורים
בית הדין לעבודה בנצרת הורה באוגוסט האחרון להחזיר עובדת לעבודתה, לאחר שפוטרה בעקבות שיתוף של קישור בפייסבוק לאתר עם תמונות של יהודים בתקופת השואה לצד תמונות של פלסטינים. העובדת מחקה את הקישור, אך המנכ"ל הבהיר כי כבן לניצולי שואה, הוא נפגע ממעשיה באופן אישי ולכן לא יחזיר אותה לעבודה.
העובדת עתרה לבין הדין בטענה כי פיטוריה מהווים עבירה על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה - ועמדתה התקבלה. בית הדין הורה למעבידה להחזירה לעבודה, תוך שקבע כי מעסיק מחויב להעסיק את העובד ולהימנע מלהפלותו, גם אם השקפת עולמו של העובד אינה מקובלת עליו, פוגעת בו או אף מעליבה אותו.
מצד שני - באוקטובר האחרון דחה בית הדין לעבודה בתל אביב את בקשתה של עובדת בעיריית לוד, לבטל את פיטוריה בעקבות התבטאויות שמחה שהשמיעה על הרג 13 חיילי גולני במהלך מבצע צוק איתן. השופט ד"ר לובוצקי, קבע בהחלטתו, כי ההחלטה על פיטורי העובדת הינה סבירה על רקע אופי תפקידה כפסיכולוגית המטפלת בילדים בני נוער ומשפחות תושבי העיר, ולאור המשבר שנוצר ביחסי האמון בין הצדדים".
המעסיק נמשך מינית? בעיה שלו
במקרה מקומם שהגיע לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, נפסק כי עובדת לא תועבר מתפקידה רק כי המעסיק חש משיכה מינית כלפיה. מדובר בתביעה שהגישה מורה במוסד חינוכי, ששימשה כסגניתו של המנהל. בתביעה נטען כי המורה הועברה מתפקידה, לאחר שמנהלה טין כי אינה יכולה להמשיך ולכהן בתפקידה בשל המשיכה המינית שהוא חש אליה.
בית הדין קיבל את התביעה וקבע כי העברת עובדים לתפקידים או למקומות עבודה אחרים מכיוון שהממונה עליהם חש משיכה מינית, מהווה אפליה אסורה מכוח חוק שוויון הזדמנויות. "העיקרון לפיו מרחיקים את המטריד מינית ולא את המוטרד מינית חל גם כאשר מדובר באפליה אסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ויש להעדיף את הרחקתו של מי שחש שמשיכתו המינית מפריעה לעבודתו על פני מושא המשיכה המינית", פורט בפסק הדין.
פיצוי על עוגמת נפש גם למעסיקים
גם המעסיקים זכו השנה לבשורות בשוק העבודה. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, חייב קופאית שהודתה בגניבה של כ-7,000 שקל ממעסיקה - לפצות אותו בסכום של 50 אלף שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לו.
"התפיסה המוטעית שרווחות בקרב ציבור העובדים כי רק מעסיק יכול לגרום עוגמת נפש – התבררה כשגויה", מסביר לפידור. "פסק הדין שולח מסר ברור כי עובד שמפר את חובותיו כלפי המעסיק צפוי, מעבר לפיטוריו, להיות מחויב בתשלום סכום נכבד עקב עוגמת הנפש שגרם כתוצאה מאותה ההתנהגות".
שחיקה בשער הדולר - לא הרעה בתנאי עבודה
פסק דין שנוגע לעובדים ששכרם צמוד לשערי המט"ח - קבע כי שחיקה בשער הדולר, אינה מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה שמזכה בהתפטרות בדין מפוטר.
העובד, שהועסק בשגרירות צ'ילה, טען כי שכרו פחת עקב השינוי בשער הדולר ועל כן הוא היה זכאי להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את התביעה והורה למעסיק לשלם לו פיצויי פיטורים - אבל היא ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, שהפך את ההחלטה.
"בית הדין פסק שהשינויים שחלים בשערי המט"ח ומביאים לכך ששכרו של העובד בשקלים חדשים משתנה, לא מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה המזכה אותו להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים, זאת כאשר השכר בשקלים שקיבל בפועל במועד סיום העבודה היה גבוה מהשכר בשקלים שקיבל בתחילת עבודתו", מפרט לפידור.
