למה אנחנו חיים היום הרבה יותר מבעבר?
על פי נתוני דו"ח של המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית עולה כי הסיבה המרכזית לכך היא החיסונים, שהכחידו מחלות רבות שגבו את חייהם של מיליונים. המרכז לבקרת מחלות האמריקני עם הנתונים
יותר חיסונים - פחות מחלות: דו"ח של המרכז המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית מגלה כי החיסונים הפחיתו באופן דרמטי את שיעור התחלואה בארצות הברית. הנתונים דומים גם בישראל.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
לאחר מגיפות שקטלו מיליונים ברחבי העולם, אפשרו החיסונים, בזריקה אחת, להגן מפני מחלות חיידקיות ונגיפיות רבות. חברות החיסונים המובילות בעולם, כמו גם חברות ביוטכנולוגיה שונות, עוסקות במרץ בפיתוח חיסונים רבים וחשובים אשר עשויים לתת מענה למחלות זיהומיות קשות ומאתגרות בהיקף כלל עולמי.
החוקרים מהמרכז לבקרת מחלות בארצות הברית בדקו את שיעור התחלואה והתמותה ממחלות להן קיים חיסון, ביניהן דיפתריה, שעלת, טטנוס, פוליו, חזרת, חצבת, אדמת, הפטיטיס, אבעבועות רוח, אבעבועות שחורות, פנאומוניה והמופילוס אינפלואנזה B.
99% פחות מקרי מוות - כתוצאה מהחיסונים
מחלת האבעבועות השחורות הוכחדה בשנת 1979 הודות לחיסון, שכיום כבר לא ניתן באופן שגרתי. הנתונים הראו הצלחות מרשימות גם במחלות האחרות. כך למשל, בין 1936 ל-1945 מעל 12 אלף בני אדם נדבקו בדיפתריה, ו-1,800 מתו ממנה בכל שנה. עם זאת בשנת 2006 לא דווח על אף מקרה מוות כתוצאה מהמחלה, הודות לחיסון.
בין השנים 1953 ל-1962, מעל חצי מיליון איש נדבקו בחצבת מדי שנה, 440 מתו ממנה. עם זאת, בשנת 2006 דווח על 55 מקרים בלבד בארצות הברית. גם מספר חולי החזרת צנח בשיעור של 95.9% לאחר החיסונים. מספר מקרי הטטנוס והשעלת צנחו בשיעור של 92%. שיעור מקרי המוות משתי המחלות הללו צנח ב-99%.
כאמור, מהנתונים עולה כי חלה ירידה של קרוב ל-100% במרבית המחלות הזיהומיות נגדן קיים חיסון. חלק מהמחלות הוכחדו לחלוטין בארצות הברית וגם בישראל, ובהן אבעבועות שחורות, פוליו, דיפתריה והמופילוס אינפלואנזה B. בישראל הוכחדה גם מחלת ההפטיטיס A, נגדה מחוסן כל תינוק.
מומחית: "דחייה במתן החיסון - מסוכנת"
"החיסונים הינם הטכנולוגיה הרפואית היעילה ביותר למניעת תחלואה, סיבוכים ומוות", אומרת ל-ynet ד"ר מיכל שטיין, מומחית למחלות זיהומיות ילדים מהמרכז הרפואי וולפסון, "הנתונים מוכיחים זאת כבר כ-100 שנים: הכנסת כל חיסון הקטינה במידה ניכרת את התחלואה והתמותה מהמחלה נגדה הוא מחסן.
" כבר שנים שאיננו רואים מחלות איומות כגון טטנוס ודיפטריה, כמו גם תסמונת האדמת המולדת. למרות חדירת נגיף הפוליו לארץ לא היו מקרי תחלואה עקב רמת החיסוניות הגבוהה, את החצבת והחזרת שהן מחלות הגורמות לסיבוכים רואים כמעט רק בהתפרצויות בקהילות שאינן מחסנות".
ד"ר שטיין מוסיפה כי ישראל היתה המדינה הראשונה שהכניסה את החיסון נגד הפטיטיס A לחיסוני השיגרה בישראל. "חיסון ילדי ישראל נגד הפטיטיס A העלים מחלה זו, שגרמה לדלקת כבד נגיפית העלולה לגרום לאי ספיקת כבד. הכנסת החיסון להמופילוס B העלימה את המחלות מחיידק זה - דלקת קרום המוח, דלקת ריאות, דלקות פרקים ועוד. הכנסת החיסון לאבעבועות רוח הפחיתה לרמה מינימלית את הסיבוכים והאשפוזים ממחלה זו, והכנסת החיסון לנגיף הרוטה הפחיתה במידה ניכרת את האשפוזים עקב דלקת מעיים נגיפית בפעוטות, ואלה רק חלק מהדוגמאות".
בהתייחס למנהג בקרב חלק מההורים לדחות את החיסונים או לפצלם, מזהירה ד"ר שטיין כי התוצאה עלולה להיות מסוכנת. "עיתוי מתן החיסונים נקבע על סמך נתונים המורים מהו הגיל האופטימלי למתן החיסון", היא קובעת. "דחייה במתן החיסון עלולה להשאיר את הפעוט במצב פגיע למחלה נגדה יכול היה להיות מוגן לו חוסן".
לפנייה לכתב/ת 
