גל מקל: "אני מתאים לפה, אבל אם לא אהיה ב־NBA לא אכנס לדיכאון"
אחרי ששוחרר משתי קבוצות תוך חודשיים, קריירת ה־NBA של הגארד הגיעה לפרשת דרכים. בראיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet ספורט הוא מספר בגילוי לב על החיים הקשים של שחקן ספסל בליגה הטובה בעולם, על השיחה עם המאמן בנמל התעופה בניו־אורלינס, על הדמעות בבית המלון ועל החיזורים של מכבי ת"א והפועל ירושלים
"ב־NBA כולנו חיילים על לוח שחמט. ברגע שמשהו לא מתאים לאסטרטגיה, החייל זז הצידה ושמים במקומו מישהו אחר. הכל משתנה בקור של ביזנס נטו".
החודשיים המטורפים שעברו על גל מקל:
- דאלאס שיחררה את הרכז הישראלי
- אינדיאנה ויתרה על מקל בגלל בעיות ויזה
- ניו אורלינס קפצה על המציאה
- וכעבור שבועיים שיחררה את גל
אין ספק שגל מקל של היום הוא אדם מפוכח יותר. ולא פלא: בתוך פחות מחודשיים הקריירה של שחקן ה־NBA השני של ישראל ספגה לא מעט מכות. שלשום, רגע אחרי שהקבוצה חזרה מהמשחק ביוסטון ונחתה בנמל התעופה בניו־אורלינס, ניגש אליו המאמן מונטי וויליאמס. בשיחה בת עשר דקות הוא הודיע לגארד הישראלי: אתה משוחרר.
העונה הזו החלה ברגל שמאל עבור מקל בן ה־26, עם השחרור מדאלאס בפתיחת העונה. אחר כך הגיעו בעיות הוויזה שמנעו ממנו לחתום באינדיאנה
מאחורי הקלעים כבר מתנהל קרב על שירותיו בין מכבי ת"א להפועל ירושלים, במקרה שיסכים לחזור לישראל. גיא גודס ודייויד פדרמן שוחחו עימו, אורי אלון מנסה לשכנע אותו להגיע לארנה. שתי הקבוצות שלחו נציגים שיפגשו היום את מקל בניו־יורק – הסקאוט אבי אבן ממכבי, אלון מירושלים. מקל מתייעץ עם סוכנו רועי הולנדר לגבי האפשרות להישאר באמריקה או לחזור לישראל. בסביבתו מאמינים כי ינסה בכל זאת למצוא את מקומו ב־NBA.
_wa.jpg "מכבי ת\"א כבר החלה במאבק על שירותיו (צילום: עוז מועלם)")
בדיוק כמו השבועות האחרונים, כך מתנהל הראיון עם מקל. הוא מתחיל בניו־אורלינס, אבל מסתיים בניו־יורק, שאליה נסע לתקופת חג המולד כדי לחשוב על הקריירה שלו.
בדקת מזוזות?
"הלוואי שהיה לי בית להחליף מזוזות. אני וזוגתי דניאל סימס חיים כמו צוענים, זזים ממקום למקום, יושבים על מזוודות. אין ספק שאני שואל את עצמי שאלות, למה הדברים קורים בצורה כזו. אין לי תשובות".
מה התובנות שלך מהחיים ב־NBA?
"כשאתה בתוך הקבוצה הכל מקצועני מאוד, מכבדים אותך, אתה חי ברמת חיים לא רגילה לאדם ממוצע, מלונות מפוארים, מכוניות, תנאים מדהימים. אבל בסופו של דבר אתה חייל. כמובן שבעולם מושלם עדיף שתהיה ודאות, קשר חם יותר וארוך טווח, אבל בוא נהיה אמיתיים – זו המנטליות גם באירופה. במיוחד כשאתה מסתכל על שחקנים זרים שמגיעים ואחרי כמה משחקים נחתכים בחוסר סבלנות".
ספר, מה קרה בניו־אורלינס?
"עברתי שבועיים מטורפים, הזויים. תבין את הלו"ז: המראתי ביום חמישי לפני שבועיים מטמפה לסן־פרנסיסקו, נפגשתי עם ניו־אורלינס, ומשם המשכנו ללוס־אנג'לס. למחרת כבר הייתי על המגרש איתם באימון קליעות, כשבערב היה לנו משחק נגד הקליפרס. אחרי שלא שיחקתי חמש על חמש מאז השחרור מדאלאס, הגעתי לסטייפלס־סנטר למשחק נגד כריס פול. ממדרגות המטוס ירדתי לארבעה משחקים בחמישה ימים – קליפרס, לייקרס, ניקס ודאלאס. באמת מטורף, אבל ככה זה ב־NBA – אתה חותם ומיד משחק".
איך למדת את התרגילים של הפליקנס?
"מהאייפד. אתה מקבל סרטונים ולומד. זרקו אותי ישר לאש, כמו שאני אוהב. נתנו לי הרגשה טובה, הם היו צריכים בעל בית לחמישייה השנייה, במיוחד אחרי שאריק גורדון נפצע. הייתי מבסוט בארבעת המשחקים הראשונים, הג'נרל־מנג'ר נתן פידבקים מדהימים בשיחה עם הסוכן שלי, בצוות המקצועי אמרו שזה בדיוק מה שחיפשו, וגם השחקנים פירגנו. היה לי משחק טוב נגד דאלאס עם ארבע נקודות ושני אסיסטים, המאמנים תמכו בי ואמרו שנכנסתי לקצב. הרגשתי שמצאתי את הסיטואציה האופטימלית בקבוצה צעירה עם שחקנים צעירים ועדיין לא מוכחים ב־NBA, בניגוד לדאלאס המנוסה.
"ואז הגיע הטוויסט בעלילה. פתאום לא שיחקתי נגד קליבלנד, ועובר עוד משחק ועוד משחק ואני לא משחק. זה היה לי מוזר. הם שידרו משהו על גל אחד ועשו דברים בגל השני. אני אחד שהכי ערני לאנרגיות, אבל לא הרגשתי כלום".
דיברת על ערנות, אבל לא שיחקת.
"הרבה פעמים נותנים לשחקנים במה כשרוצים לעשות עליהם טרייד, או כשסוכן פונה ושואל למה לא נותנים לשחקן שלו לשחק. הרגשתי שאני עושה את העבודה וחיכיתי בסבלנות. עלו בי תהיות, אבל זה החוזה שחתמתי עליו: חוזה לא מובטח, כי הגעתי בלי כוח למו"מ, הייתי להוט לשחק. היה לי ברור שבכל רגע אהיה הראשון ללכת, אבל הסיטואציה נראתה לי טובה".
ואז הגיע המשחק ביום חמישי ביוסטון.
"טייריק אוואנס נפצע והייתי בטוח שאקבל הרבה דקות, אבל לא שיחקתי. זה הדליק לי נורה אדומה, הבנתי שמשהו קרה. כשנחתנו בניו־אורלינס, המאמן וויליאמס ניגש אליי. הוא רצה להיות גבר ולהגיד לי את זה בפנים, הסביר שניסו להילחם עליי עד לרגע האחרון, אבל היו חייבים לשחרר אותי מסיבות תקציביות. ואז הגיעו הקלישאות של המאמנים האמריקאים: ברור שאתה שחקן NBA, אני מחזיק ממך, עוד תקבל צ'אנסים. באותו הרגע חשבתי שהוא מסבן אותי, אבל מבדיקות שעשינו הוא אמר לי את האמת".
מה התחושה?
"זה לא בא לי בבום, הרגשתי שמשהו קורה. לא נעים לעבור את זה שוב, בטח אחרי שהסיטואציה בניו־אורלינס הייתה מעולה עבורי. ברור שאני אדם חיובי שחושב איך ממשיכים הלאה, אבל גם היה בכי בבית המלון, במיוחד כשדיברתי עם ההורים שלי ועם דניאל. הבנתי שזה ביזנס נטו, צומת אחד מבין צמתים רבים בקריירה. אף אחד לא מת, ממשיכים קדימה".
בגלל ויזה
מקל הגיע ל־2014/15 אחרי עונת בכורה לא פשוטה ב־NBA. הפציעה בדאלאס החזירה אותו כמה צעדים אחורה, וההתאקלמות לא הייתה קלה. בחודשים שלפני העונה החדשה, גם בזכות היכולת הנהדרת בנבחרת ישראל, מקל הרגיש כי עלה על הדרך הנכונה. ואז הוא שוחרר בנקודת זמן בעייתית במיוחד: פתיחת העונה.
"כל מה שעברתי בחודשים האחרונים מתסכל, במיוחד כשאתה מרגיש שכל הדברים שתלויים בך נעשו בצורה הטובה ביותר. לכל אורך הקריירה הייתי כן עם עצמי", אומר מקל. "מתסכל לעבור את שלושת החודשים האלו – החזרה הטובה לליגת הקיץ אחרי הפציעה, קמפיין מעולה עם הנבחרת, מחנה אימונים וטרום עונה מצוין עם דאלאס, שיחקתי במשחקי ההכנה את הכדורסל הכי טוב בקריירה שלי, מבחנים טובים בלייקרס, פתיחה בניו־אורלינס – ולגלות שלא הכל בידיים שלי".
מה בדיוק קרה בדאלאס?
"התחלתי את העונה כרגיל. פתאום החליטו במינסוטה לשחרר את ג'יי־ג'יי בראה, שחקן חופשי בשכר מינימום שזכה באליפות עם דאלאס והמאמן אוהב אותו. זה חוסר מזל, כי הוא משחק על העמדה שלי. היה לי ברור שאשלם את המחיר. כבר בתחילת העונה, אחרי ההחתמה של ג'אמיר נלסון, ידעתי שאני בסיטואציה לא טובה. לכן היה חשוב לי להיות טוב בטרום עונה, שקבוצות אחרות יראו אותי וזה יפתח לי דלתות. ממש לפני פתיחת העונה הגיע בבום העניין עם בראה. היה לי עצוב לעזוב את החברים, אבל מבחינה מקצועית קיבלתי את זה בקלות. משחקי טרום העונה העלו את המניה שלי. לא אגיד שיצאתי בחגיגות, אבל זה לא שבר אותי".
מקל באמת לא נשבר, והחל להתאמן אצל מאמנו האישי בטמפה, דייויד. הטלפון מאינדיאנה היה מהיר. "הפייסרס התקשרו, קבעו שאטוס לבוסטון ולמחרת כבר אשחק נגד הסלטיקס", הוא מספר. "הייתה להם מכת פציעות מטורפת, כך שהיה לי ברור שאני עומד לשחק הרבה. ואז, בדרך למלון בבוסטון, התקשרו ואמרו שיש בעיה עם הוויזה, אבל זה יסתדר. מאחר שהפכתי לשחקן חופשי, הוויזה לא עוברת אוטומטית ומדובר בפרוצדורה של יומיים־שלושה, אלא הדד־ליין של אינדיאנה היה ביום חמישי בלילה ואת הוויזה ניתן היה להנפיק רק למחרת. באינדיאנה חששו להיתקע בלי שחקן, אחרי שכבר הייתי סגור אצלם.
"הייתי פשוט מרוסק. אם בדאלאס היה לי קשה לעזוב את החברים, פה כבר התרסקתי. טסתי לטמפה בדיכאון, עברתי כמה ימים קשים מאוד. הייתי מתוסכל, הרגשתי שפיספסתי הזדמנות ענקית. היה לי קשה להתרומם, דמעות, הייתי מבואס. אבל התרופה הכי טובה הייתה לגעת בכדור, ואחרי כמה ימים מצב הרוח כבר השתפר".
לדבריו, הסיטואציה באינדיאנה הותירה אותו קירח מכאן ומכאן: "באותה תקופה הייתה לי הצעה מאוקלהומה. קווין דוראנט וראסל ווסטברוק נפצעו, אבל הלכתי על האופציה של אינדיאנה והיא נפלה לי".
עוד לפני שחתם בניו־אורלינס, הוא כמעט שיתף פעולה עם קובי בראיינט בלייקרס: "הם החליטו לעשות שינוי, פנו אליי, הטיסו אותי ליום של פגישות עם המנהל המקצועי ואימון בן שעה שהיה מצוין, ואמרו לסוכן שלי שאני מוצב במקום גבוה מאוד ברשימה. בסוף הם לא עשו שינוי".
איך מתמודדים?
"קשה מאוד. אי־ודאות זה הדבר שאנחנו לא רוצים בחיים, בטח לא במקצוע הזה, אבל זה מה שיש כרגע".
אלו החיים של שחקנים משלימים ב־NBA.
"לגמרי. ראיתי עכשיו את הטרייד של דאלאס ובוסטון. פתאום ג'אמיר נלסון, רכז ראשון בדאלאס שרוצה מקום גבוה בפלייאוף, צריך לארוז מזוודות אחרי כמה חודשים ולעבור עם הילדים למקום אחר. זה ה־NBA. אתה רואה קבוצות שמצליחות לשמור על שלד, כמו סן־אנטוניו, אבל בנייה מחדש כל שנה הפכה כאן לטרנד".
הכל תלוי בסיטואציה. ג'רמי לין היה שחקן אלמוני, והנסיבות איפשרו לו להצליח.
"לגמרי. זה מה שנותן לי את הדרייב והכוח להמשיך. אני יודע שאני מתאים לרמה הזו, אני יכול לעשות פה קריירה טובה. מצד שני, צריך מזל וסיטואציה נכונה. ג'רמי לין הוא דוגמה נכונה, היום הוא בלייקרס. לפני כמה ימים דיברתי עם עומרי כספי, גם אצלו היו תקופות כאלו ואחרות. השנה הוא כבר היה בחמישייה ושיחק מעולה, ופתאום רודי גיי חזר ועכשיו עומרי משחק פחות".
תסתפק בקריירת NBA של 15־10 דקות בערב? חואן קרלוס נבארו, למשל, חזר מהר מאוד לברצלונה.
"אני אחד שרוצה להוביל, אוהב אחריות, שהכל יהיה על הכתפיים שלי. מצד שני, אם אדע שאקבל 15 דקות ב־NBA בכל ערב כשחקן גיבוי מוכח, זה שווה בגלל כמות המשחקים, הקצב, הרמה, האנרגיות מסביב למשחק. לכן אמשיך להילחם".
יש שחקנים שלקחו פסק זמן וחזרו לאירופה, לפני שניסו לשחק שוב בליגה הטובה בעולם.
"אצטרך לעשות חושבים, להחליט מה אני רוצה לעשות. אני מודע לכך שיש לי עשרה ימים להירשם לטופ־16 ביורוליג, למרות שאוכל לחתום גם בקבוצה שלא משחקת שם. אבל אני רוצה לחשוב אם להמשיך במלחמה הזו ולחכות להזדמנות, או להוביל קבוצה באירופה, לעשות כסף ולחזור לארה"ב בקיץ".
אתה לא מוותר על ה־NBA.
"אני מאמין בלב שלם שאני מתאים לפה. אם לא אהיה ב־NBA לא אכנס לדיכאון, זה לא חזות הכל. אני יכול למצוא סיטואציות מדהימות באירופה עם קבוצות מצוינות, להגשים את עצמי ולהיות מאושר".
ארה"ב, אירופה או ישראל
מה אתה מתכוון לעשות בימים הקרובים?
"אני מאמין שגם עכשיו יהיה בי עניין. הכל עוד טרי אצלי. אשים על השולחן את כל ההצעות מאירופה, כולל ממכבי ת"א ומהפועל ירושלים, ואקבל החלטה. מכבי וירושלים מראות בי עניין גדול. אני לא פוסל שום אפשרות".
יש סיכוי שתגיע למכבי, או שיש דם רע ביניכם אחרי הרומן הלא מוצלח מלפני כמה שנים?
"יש סיכוי להכל, אין לי שום דבר רע".
למכבי יש עדיפות על פני ירושלים?
"אין עדיפות כרגע למכבי או לירושלים. מספיק אנשים שאני מכבד דיברו איתי משני המועדונים".
מכבי היא קבוצת יורוליג בכירה. זה מפעל עם חשיפה גדולה, אם תרצה לחזור ל־NBA. ירושלים כבר לא באירופה, ולכל היותר תוכל לזכות באליפות, כמו שעשית עם גלבוע/גליל ומכבי חיפה.
"זו שאלה של השקפה. מה שירגיש לי הכי טוב, זה מה שיקרה. קודם אצטרך להחליט שאני רוצה לחזור, ואז נכנסים עניינים של שיקול כלכלי, של תחרותיות, איפה הקבוצה משחקת ומה ישים אותי בעמדה
הכי טוב לחזור ל־NBA. זה עוד רחוק".
עומרי כספי כבר שנה שישית ב־NBA.
"ההערכה שלי כלפיו עצומה. הוא עזר לי מאוד להגיע לפה. בארץ מקלים ראש בהצלחה שלו, לא מעריכים אותו מספיק ולא יודעים מה הוא עשה פה. עומרי הוכיח שהוא שחקן מצוין שעושה קריירה יפה. הספידו אותו בשנה שעברה ביוסטון, והשנה רואים אותו בסקרמנטו".
אתה משווה את עצמך אליו?
"ממש לא. הוא הגיע בסטטוס של בחירת סיבוב ראשון בדראפט, אני כשחקן חופשי, שזה תחתית הסולם פה".
מה אתה חושב על דייויד בלאט?
"מבסוט בשבילו. הוא הצליח בכל מקום, הגיע לקבוצה עם הכי הרבה ציפיות".
בקיץ מחכה לך אליפות אירופה עם הנבחרת.
"אני מחכה לזה. היה לנו קיץ מצוין, הרבה שנים הנבחרת לא שיחקה כל כך טוב. קיבלנו הגרלה לא פשוטה, ונצטרך לבוא עם המנטליות של הקיץ – אנחנו לא יותר טובים אבל גם לא פחות טובים מאף אחד. אם נעלה שלב, זה יהיה הישג".
לפנייה לכתב/ת 
