הרדיפה בשיא: ההומואים במצרים מתחבאים
הם נזהרים בשימוש בטלפון, מתרחקים מאתרי היכרויות ולא מצליחים להירגע אפילו בבית. רדיפת הקהילה הגאה במצרים הגיעה השנה לממדי שיא, והפעילים טוענים: "המשטר מוחץ אותנו בגלל המאבק שלו באחים המוסלמים"
רדיפת הומואים במצרים - הכתבות האחרונות:
מעצרים בחמאם מצרי: "אורגיה חד-מינית"
מצרים: 3 שנות מאסר למשתתפי חתונה גאה
רדיפת ההומואים: אין סיבה לגאווה במצרים
הפשיטה הזו, שאירעה בשבוע שעבר, היא רק דוגמה ליד הקשה שנוקטות הרשויות במצרים בתגובה לכל דיווח על פעילות הומוסקסואלית, ופעילים מקומיים מכנים את 2014 השנה הגרועה ביותר עבור הקהילה הגאה זה עשור. לדבריהם, חברי הקהילה ירדו עוד יותר למחתרת באחרונה - לא רק מחשש שייעצרו על-ידי הרשויות, אלא גם בתגובה למסע ההסתה שמנהלת נגדם התקשורת המצרית.
"בכל פעם שיש תקרית כזו, בקהילה נאלצים להתחבא בזמן שהמשטרה יוצאת לצוד", סיפרה צעירה לסבית לסוכנות הידיעות AP. לדבריה, כשראתה את הצילומים מבית המרחץ בתוכנית התחקירים רודפת השערוריות, "הייתי פשוט הרוסה". היא ביקשה להישאר אנונימית, אך הודתה כי "אם הראיון הזה היה נערך לפני שנה, לא הייתי מסתירה את זהותי. אני אוהבת את מי שאני".
לדברי הפעילים, באמצעות הרדיפה של הקהילה הגאה מנסה ממשלתו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי לחזק את תדמיתה כמגנת המוסר והעקרונות הדתיים, אל מול תנועת האחים המוסלמים היריבה ואיסלאמיסטים אחרים. כך, בזמן שכוחות המשטר עסוקים במעקב ובמעצר של אנשי התנועה וגורמי אופוזיציה שונים, כלי התקשורת שנאמנים לשלטון שולחים מסרים לציבור, שלפיהם "גורמים מבחוץ" - כמו מרגלים, הומוסקסואלים ואפילו עובדי השטן - לא מאיימים עליהם בשום צורה.
עם התגברות הרדיפה, החלו בקהילה הגאה לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים: הם נמנעים מהמקומות שבהם התכנסו בעבר, ומעדיפים להתרחק מאתרי היכרויות ואפליקציות דומות, מחשש שייקלעו למארב של המשטרה. "אנחנו טרף קל, החוליה החלשה ביותר", התוודה גבר הומו בשנות ה-30 לחייו. "המשטר במלחמה עם האיסלאמיסטים, ומבחינתו אנחנו דבר קטן שהוא יכול למחוץ במסגרת מלחמת התעמולה שלו".
הוא סיפר בראיון כי הפסיק ללכת למפגשים חברתיים והוא נזהר כשהוא מדבר בטלפון או משתמש באפליקציות כמו גריינדר. "אני מפחד אפילו כשאני נמצא בבית עם בן הזוג שלי", גילה. החשש שלו מוצדק: רק השנה נעצרו כ-150 גברים והואשמו בהיותם הומואים - המספר הגבוה ביותר
זה יותר מעשור. בכל חודש השנה בוצעו מעצרים, חלקם אף בפשיטות על בתים פרטיים.
"יש דפוס מתמשך של חדירה לחיים הפרטיים", ציין סקוט לונג, חוקר אמריקני של זכויות גאים. "נציגי המשטר עוצרים אנשים בביתם, שוברים דלתות ומחפשים ראיות ל'סטייה' כלשהי - אילו תחתונים אתה לובש, אם יש לך קונדומים במגירות. זה שולח מסר חזק לגבי היקף היכולות של המדינה".
הוא הצטרף לטענה כי החמרת הרדיפה נובעת מניסיון הרשויות להילחם באחים המוסלמים ובתומכיהם. "זה הכול תצוגת כוח צינית ואופורטוניסטית", הוא הדגיש. "בימי מורסי, האיסלאמיסטים שהיו בשלטון לא נדרשו להוכיח את העקרונות המוסריים שלהם, אך לממשלת א-סיסי יש צורך ברור להראות שהוא מגן על תומהּ של מצרים".