"נועדתי למין היפה": האהבה עפ"י קזנובה

כל חיי נועדתי להיות קורבן לחושיי הרגישים, וזאת על אף היסודות המוסריים המצויינים שהושרשו בלבי. התמלאתי עונג בהלכי בדרך נלוזה, ולא חדלתי מלחיות את שגיאותיי, ובלבי הנחמה כי ידעתי מה הן.

אי-לכך, תקווה אני, קוראים יקרים, שלא תמצאו בסיפורי התפארות עזת-מצח, ואף לא הרהורי חרטה או מבוכה של מי אשר מעלה סומק בלחייו בהתוודותו על חטאיו הקלים… חשתי כי מיום לידתי נועדתי למין היפה, תמיד אהבתי נשים ועשיתי כמיטב יכולתי כדי לזכות באהבתן… לבי משכני אל כל הדברים הטובים אשר עוררו את סקרנותי" (מתוך ההקדמה ל"קזנובה").

"קזנובה" - וידויי אהבה

פרק מהספר

נסענו אל העיר צסנה ושם פנינו לביתו של סניור פרנציה, בעל האוצר, אשר חי כרבע מייל מחוץ לעיר. ביקורנו הלא-צפוי היה הפתעה נעימה עבורו. בחנתי את יתר בני המשפחה ובחרתי בכוונה את בתו הבכורה ששמה היה ג׳ינה. אמרתי לה כי גילה הוא שמונה־עשרה שנים, אך היא השיבה כי טעות חמורה בידי מאחר ומלאו לה ארבע־עשרה שנים בלבד.

סניור פרנציה העניק לי את כל הכבוד המגיע למג מהולל, על אף שלא נראית כמו מג. הגענו לידי הסכמה כי הוא יקבל רבע מן האוצר, ורבע נוסף יקבל סניור קאפיטני, ושאר האוצר יינתן לי.

אמרתי לו כי אזדקק לחדר ובו שתי מיטות ובצמוד לו חדרון עם אמבט לשימוש אישי. הוספתי גם כי אזדקק לשירותיה של תופרת בתולה בגיל ארבע־עשרה או חמש־עשרה, אך יהיה עליה להישבע כי לא תגלה דבר מן המתרחש, וכך גם יתר המשרתים בבית, וכל זה כדי שהאינקוויזיציה לא תשמע דבר על מעשינו.

לאחר ארוחת הערב הוא אמר לי כי נושא הבתולה הצעירה נפתר. הוא חשב כי יש בידו לספק לי את האדם לו אני זקוק - בתו ג'ינה. "טוב ויפה", אמרתי. אחר החלטתי כי זה הזמן להפגין מעט אחיזת עיניים. הטבלתי מפית במים ורחצתי את עיניהם ורקותיהם בעודי ממלמל מלים נוראיות שלא היה להן כל קשר לשפה מסוימת. הכרחתי אותם להישבע שאין להם כל מחלות טמאות וג׳ינה הוכרחה להישבע כי היא עדיין בבתוליה, דבר אשר גרם לה להסמיק עד לובן עיניה. לאחר מכן הוריתי להם לנשקני; כאשר הרחתי שום בנשימתה של ג׳ינה אסרתי עליהם לאכול שום. פרנציה הבטיח לי כי לעולם לא אמצא שנית ירק זה בביתו.

אמרתי לפרנציה, לקאפיטני ולג'ינה כי יהיה עליהם לסעוד עמי, כל אחד על פי גילו, ועל ג׳ינה לישון סמוך לחדרי, באותו חדרון שבו יונח האמבט, ואני ארחץ כל אורח בנפרד כמחצית השעה לפני הארוחה.

ערכתי רשימה של חפצים להם אזדקק, נתתי אותה בידיו של פרנציה וביקשתי ממנו לקנות למחרת את כל המוצרים בעיר צסנה, אך אין עליו להתמקח על מחירם. נזקקתי לאריג לבן גדול, חוט, זוג מספריים, מחטים, שרף, מור, גופרית, שמן זית, קמפור, חבילת ניירות, עטים, דיו, שנים-עשר ניירות קלף, מכחולים וענף עץ זית ממנו אעשה מטה באורך של עשרים אינץ׳. נתתי לו את ההוראות הללו בסבר-פנים רציני ביותר מבלי לגלות כל נטייה לפרוץ בצחוק, ולו הקל שבקלים. עליתי על יצועי שמח בתפקיד שבחרתי לי. הופתעתי לגלות עד כמה התאמתי עצמי לכך.

למחרת שב פרנציה מן העירה בשעות הצוהריים ובידיו כל אשר ביקשתי. לא התמקחתי על מחירם של דברים", הוא אמר, "ובטוחני כי הסוחרים חשבו שיצאתי מדעתי מאחר ששילמתי להם כשליש יותר מערכם האמיתי של הדברים".

"אם היית מתמקח איתם היית גורם נזק לכל אשר אעשה. שלח אלי את בתך והותר אותנו לבדנו".

כאשר היא נכנסה לחדרי הוריתי לה לגזור את האריג לשבעה חלקים מהם תהיה מורכבת הגלימה שאעטה עליי בעת המבצע הגדול. "שבי ליד מיטתי", אמרתי לה, "והחלי בתפירה. תאכלי את ארוחותייך בחדר זה וכאן תישארי עד רדת הערב. כאשר ייכנס אביך לחדר תצאי החוצה ותניחי אותנו לבדנו, אך לאחר שהוא ילך לדרכו תשובי חזרה ותעלי על יצועך".

אביה הגיע עם רדת החשכה והיא יצאה מן החדר. סבלנותי הייתה עמי כאשר רחצתי אותו באמבט. סעדנו ליבנו יחדיו ואחר הוא נכנס למיטה הנוספת שעמדה בחדרי וישן שינה עמוקה עד אשר אישתו הביאה לי את משקה השוקולד בבוקר המחרת. ג׳ינה שבה לחדר ותפרה כל היום כולו עד הרגע בו נכנס סניור קאפיטני לחדרי, וערכתי לו אותו הטקס כפי שערכתי לסניור פרנציה בערב הקודם. ביום המחרת היה זה תורה של ג'ינה, זו הייתה מטרתי האמיתית בכל הטרחה שטרחתי עד כה.

כאשר הגיע הזמן אמרתי לה, "היכנסי כעת לאמבט וקראי לי כאשר תהיי מוכנה שאטהר אותך כפי שטיהרתי את אביך ואת סניור קאפיטני". היא עשתה כבקשתי, וכעבור רבע שעה היא קראה לי. רחצתי את כל גופה בכל תנוחה אפשרית, והיא צייתה לי עד תום. אך מאחר שחששתי כי אסגיר את מעשיי היה סבלי גדול מהנאתי.

ידיי חסרות הזהירות חקרו כל חלק בגופה, והעניקו תשומת לב מיוחדת לנקודה מסוימת רגישה ביותר, והנערה האומללה מצאה עצמה על סף הסערה כאשר לבסוף נמצאה לה רגיעה בעזרת הדבר אשר עורר אותה מלכתחילה. מספר דקות לאחר מכן אילצתי אותה לצאת מן האמבטיה ומאחר שהיה עליי לנגבה בכל התנוחות נמצאתי קרוב לשכוח הכל אודות הקסמים וכמעט הנחתי לעצמי להמשיך את מהלכם הטבעי של הדברים. אך הטבע דאג בעצמו לצרכיו ויכולתי לסיים את מהלך העניינים בלא להביאם לידי השיא הרצוי. אמרתי לה כי יכולה היא להתלבש.

כאשר נותרתי עמה לבדי לאחר הארוחה שאלתיה, "אמרי לי, ג׳ינה, האם הכעיסו אותך המעשים אשר אילצתי אותך לעשות?"

"״לא, כלל וכלל לא. נהניתי מהם".

"אם כך מקווה אני כי מחר לא תהיה בך התנגדות לרחוץ באמבט יחד עמי ולרחוץ את גופי באותו אופן בו רחצתי אותך היום?"

"לעונג יחשב לי הדבר, אך אינני בטוחה אם אדע כיצד לעשות זאת".

"אתן לך הוראות. ומרגע זה ואילך תישני בחדרי הואיל ורוצה אני להיות בטוח כי בלילה בו יתבצע המבצע הגדול תהיי ראויה לו".

היא התכוננה לעלות על יצועה ומאחר שלא היה לה יותר מה להסתיר מפניי היא לא סבלה מצניעות יתרה כאשר נאלצה להתפשט בנוכחותי. היא קמה עם שחר ופנתה לעבודתה. ברגע בו סיימה לתפור את גלימתי הוריתי לה להכין לי כתר מניירות הקלף וממנו צצים שבעה קטעים גדולים ועליהם ציירתי דמויות מפחידות מראה.

באותו הערב נכנסתי לאמבט וג'ינה נכנסה אף היא כאשר הוריתי לה לעשות כן. היא רחצה אותי במסירות בדיוק כפי שרחצתי אותה ביום הקודם, ועשתה זאת בעדינות ובחן כפי שהיה ביכולתה. ביליתי שעה מענגת באמבט, נהנה מכל רגע אך מכבד את העיקר.

נשיקותיי העניקו לה הנאה וברגע בו הבינה כי לא אאסור זאת עליה החלה אף היא לנשק את כל גופי. הרגעתי אותה בכך שאמרתי לה כי ההצלחה של מבצע הקסמים הגדול תלויה בדרגת ההנאה שתוכל להפיק מבלי אילוצים. היא עשתה מאמצים עילאיים להוכיח לי כי שמחה היא במעשיה. יצאנו מן האמבט מלאי סיפוק זה מזה, מבלי שחצינו את הקווים שהצבתי.

כאשר הגיעה שעת השינה היא שאלה, "האם נפגום את המבצע אם נישן יחדיו?"

"לא, יקירתי", השבתי, "הדבר היחיד שחשוב הוא שתישארי בבתוליך ביום המבצע".

כאשר שמעה מלים אלו השליכה עצמה אל בין זרועותיי ושנינו בילינו לילה נפלא שבו הערצתי את העושר של מזגה ואת האיפוק שבו נהגתי, מאחר שהייתה בי די שליטה עצמית כדי לא לעבור את המחסום.

המבצע אמור היה להתרחש ביום המחרת, אחרת נאלצים היינו להמתין להופעתו הנוספת של הירח המלא, כפי שמקובלת הדעה בנושא זה. המטרה של הלחשים היא לסלק את כל השדים השומרים על האוצר ולהעלות את האוצר אל פני השטח היישר מתחתיי. כמובן ידעתי כי המבצע ייכשל, אך גם ידעתי כי יהיו לי תירוצים מתאימים אשר יפייסו את דעתם של פרנציהוקאפיטני. בינתיים היה עליי להמשיך ולשחק את תפקיד המג, והתענגתי על כל רגע.

הוריתי לג'ינה לחבר שלושים פיסות נייר בצורת מעגל, אחר ציירתי עליהן דמויות מוזרות ביותר. לאחר מכן הכנתי מטה קסמים מענף עץ הזית אשר קנה לי פרנציה בעיר צסנה.

כאשר סיימתי את ההכנות אמרתי לג׳ינה כי כאשר אצא ממעגל הקסמים בחצות הליל עליה להיות מוכנה לכל דבר שעלול להתרחש. היא לא קיבלה זאת בשאט נפש מאחר והייתה נכונה להעניק לי את ההוכחה לצייתנותה, ואני השתוקקתי לספק אותה.

כאשר הגיע הזמן הוריתי לפרנציהוקאפיטני לעמוד על מרפסת הבית ולמנוע מבני הבית האחרים מלראות את כל מה שעלול להתרחש. השלתי מעליי כל מלבוש טמא ועטיתי עלי את הגלימה הגדולה שלי, שנתפרה בידיה הטהורות של בתולה; אחר הנחתי את מעגל הקסמים סביב כתפיי, נטלתי את מטה הקסם ביד אחת ואת הסכין המופלאה בידי השניה ויצאתי אל החצר.

שם, תוך מלמול מלים פראיות, פרשתי את המעגל שלי, פסעתי מסביב לו שלוש פעמים ואחר קפצתי פנימה אל תוך מרכזו. כשתי דקות רבצתי בתוך המעגל ללא תנועה ואחר קמתי ושלחתי את מבטי אל עבר ענן כבד אשר החל לעלות באופק המזרח, בדיוק באותו הרגע התגלגל רעם אדיר מכיוון זה. כמה נעלה בוודאי יכולתי להתגלות בפני שני השוטים שלי לו העפתי לפני כן מבט אל השמיים וחוזה את סופת הרעמים!