ירושת החיילים האמריקנים: קעקועי אפגניסטן
קעקועים מנוגדים לחוק באפגניסטן ונחשבים למעשה לא-איסלאמי, אך בגלל קעקועי המארינס ותרבות המערב הפכו לפופולריים. אפגנים צעירים מעטרים את גופם ומתכסים בשרוולים ארוכים בצאתם לרחוב: "הטליבאן יכרות לי יד"
החשיפה לתרבות המערבית מאז שנת 2001 שינתה את החברה באפגניסטן, שהייתה מבודדת קודם לכן, וכעת התפתחה בה גם סצינת קעקועים פורחת - אף שהפעלת סלון קעקועים עדיין מוגדרת בה עבירה על החוק.
תחת שלטון הטליבאן בשנים 1996-2001, הצהרות אופנה אישיות היו אסורות בחוק ושוטרים פטרלו ברחובות בחיפוש אחר גברים עם זקנים קצרים מדי ושיער ארוך מדי. כעת, 13 שנים אחרי נפילת שלטון הטליבאן, גברים צעירים בקאבול, חראט וערים נוספות לובשים סקיני ג'ינס וז'קטים מעוטרים ומושחים את שיערם בג'ל. גם קעקועים הפכו פופולריים בהשפעת כוכבי מוסיקה בינלאומיים, אגדות ספורט - וגם חיילים אמריקנים, שלעתים קרובות את גופם מעטרים קעקועים.
עוד חדשות בעולם :
- הסיגרים הקובניים מגלים מחדש את אמריקה
- היכתה את סבתהּ שלא אישרה אותה בפייסבוק
- הרדיפה בשיא: ההומואים במצרים מתחבאים
- שוטרים נרצחו ב-NY: 'נקמה על הרג שחורים'
איש לא ציפה שדווקא תרבות הקעקועים תהפוך לירושה של פלישת נאט"ו בהובלת ארה"ב לאפגניסטן, משימה צבאית שהפן המלחמתי בה יגיע לסיומו ב-31 בדצמבר. מוסלמים רבים רואים בקעקועים דבר האסור לפי החוקים האיסלאמיים, וחלק מאנשי הדת באפגניסטן מותחים עליהם ביקורת נוקבת ומתארים אותם כהשחתה של גוף האדם.
בהתחשב בהתנגדות העוצמתית הזו, החלטה של צעירים אפגנים לקעקע את גופם מצריכה נחישות ותושייה. "לא חוקי להפעיל חנות קעקועים. אני עושה זאת בחשאי ואם הממשלה תגלה מה אני עושה אני עלול להיעצר", מספר רזא יוסיפי, בן 19, אמן קעקועים מחתרתי. "לחברים שלי שהם אמני קעקועים היו בעבר חנויות אבל הם נעצרו והחנויות שלהם נסגרו".
יוסיפי, שאת ידו מעטר קעקוע מסרטי אקס-מן, פיתח תשוקה לקעקועים כשחי באיראן כפליט. בהמשך הוא הפך לאמן מיומן בעצמו. הוא משתמש בסלון היופי לגברים של אחד מחבריו, בקניון מקומי, כסיפור כיסוי כדי לא למשוך את תשומת הלב של הרשויות. הוא מחביא את קעקועיו בבית ולוקח אותם איתו לסלון רק כשיש לו לקוח.
אחרי שנת 2001 קמו בבירה קבול כמה סלוני קעקועים. הם פרסמו בגלוי את עסקיהם, והאפגנים אימצו בתאווה את האופנות והמנהגים הזרים. אלא שמנהיגים דתיים התלוננו על כך והממשלה סגרה את בתי העסק האלה.
"באיסלאם, לעשות קעקוע זה דבר שנחשב לחטא", אומר יוסיפי. "אנשים שיש להם קעקועים על הזרועות מחביאים אותם תחת השרוולים, אבל למרות זה - הפופולריות של הקעקועים הולכת וגדלה". לדבריו הלקוחות שלו הם גברים צעירים ולפעמים גם נשים. הם מאמינים שהקעקועים מוסיפים ממד של הרפתקה לחייהם רוויי ההגבלות.
הקעקועים שהם מבקשים משקפים בדרך כלל רגשות עמוקים: לבבות שבורים, תמונות של חברים שאותם איבדו או כאב שהולך וגדל כתוצאה מכך שהם גדלים במדינה מוכת מלחמה. "הרבה מהלקוחות שלי אוהבים קעקועים כועסים ואגרסיביים שקשורים למלחמה, אבל יש גם כאלה שרוצים קעקועים רומנטיים כמו תמונות של בנות", אומר יוסיפי. "אנחנו תמיד אומרים להם שהקעקועים שלנו קבועים ושהם צריכים להיות זהירים לגבי הקעקוע שהם בוחרים".
אין פה מקום לתרבות המערב
מהדי, נער בן 17 ואחד מלקוחותיו של יוסיפי, מספר: "ראיתי קעקועים לראשונה בהודו. התרשמתי מאוד והחלטתי למצוא אמן טוב בקאבול. עכשיו אני מאוהב בקעקוע שלי. הדור הצעיר יודע למה אנחנו רוצים אותם. זה הדבר שממנו אכפת לי, לא אכפת לי מה אנשים אחרים אומרים".
הקעקועים מוכרים היטב גם בסצינת הבודיבילדרז של קאבול - עוד תופעה שצברה תאוצה מאז פלישת צבאות המערב לאפגניסטן והפלת שלטון הטליבאן. בחדר כושר שנמצא במרתף קלסטרופובי שבו ביקרו אנשי סוכנות הידיעות AFP, לכל גבר שלישי בערך יש קעקוע. הקעקועים משתנים: מציורים הקשורים למסורות שבטיות, דרך כוכבים ועד לדרקונים, חרבות ונשרים.
"הקעקוע שלי מציג גדר תיל וציפור עפה מעליה. בשבילי זה מסמל חופש", אומר בסיר. בחדר הכושר הם מציגים בגאווה את שריריהם הדקורטיביים, אבל הם יודעים שבחוץ קעקוע יכול לגרום להם צרות. "כשאני יוצא החוצה אני לובש שרוולים ארוכים", אומר בסיר, "המורדים כורתים ידיים של אנשים רק כי הם מצביעים בבחירות, אז אני פוחד שהם עלולים לכרות גם את היד שלי בגלל קעקוע".
הנוכחות הבינלאומית באפגניסטן הולכת ופוחתת במהירות גדולה, והכיוון העתידי של החברה האפגנית אינו בטוח אחרי הטלטלות שעברו עליה
בשנים האחרונות. עבור חלק מאנשי הדת, סיום המלחמה של נאט"ו נגד הטליבאן מהווה הזדמנות לחדש את הערכים המסורתיים ולשים קץ לפלישת תרבות המערב.
"קעקועים הם דבר לא-איסלאמי ורוב האנשים שונאים אותם ומלגלגים על אלה שעושים אותם", אומר מולה עבד אל-לטיף, מנהיג מסגד במערב קאבול. "זו תרבות מערבית. אין לה מקום כאן".
לפנייה לכתב/ת 
