עניין של זמן / "הכל מקצועי"
לחפש שער מוקדם - טוב או רע? בכירי המאמנים בעולם כבר מבינים שיתרון מהיר לא מספיק לניצחון. וגם: מה הקשר לפסיכולוגיה של השחקן ואיזה מהפך עברו מכבי ת"א והפועל באר שבע בקטגוריית הכיבוש המהיר
מנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון תמיד הייתה ידועה בשערים המאוחרים שלה, עובדה שאפילו גרמה להטמעת הכינוי "זמן פרגי" – דקות הסיום בהן יונייטד מבצעת את הקאמבק. והנה, לפני שנתיים, בעונה האחרונה של פרגוסון לפני הפרישה, השדים האדומים הראו משהו קצת אחר.
בעוד קבוצות כמו ארסנל, ואפילו ווסט ברומיץ' ורדינג, הבקיעו יותר ממנה בעשר הדקות האחרונות של המשחק, יונייטד, שזכתה באליפות, כבשה כמעט פי שניים מכל קבוצה אחרת דווקא בעשר הדקות הראשונות. "התאהבנו באפשרות לכבוש מוקדם", אמר אז פרגוסון, "זה נותן לנו לנהל את המשחק כפי שאנחנו רוצים".
כמה פעמים אמרתם בשיחת סלון בין חברים "חייבים שער מוקדם"? כנראה שלא מעט. שער מהיר, כמאמר הקלישאה, פותח את המשחק. משנה אותו. נותן לקבוצה הכובשת ביטחון. ובכלל, להבקעת השער הראשון במשחק יש חשיבות לא קטנה. מחקרים שונים מראים שקבוצה שכובשת ראשונה מנצחת 67 אחוזים מהמשחקים ומפסידה בעשרה אחוזים מהמקרים בלבד. קחו לדוגמא את סאות'המפטון, הפתעת הפרמייר־ליג, שניצחה העונה בכל שמונת המשחקים בהם עלתה ליתרון ראשונה. בשמונת המשחקים בהם ספגו קודם, לעומת זאת, הקדושים השיגו רק 4 נקודות מתוך 24.
לא חסרות דוגמאות נוספות, אבל עדיין כמות השערים בדקות הראשונות נמוכה לעומת חלקים אחרים של המשחק. לא סתם קוראים לזה לפעמים "שלב הגישושים". רבע השעה הראשונה היא פרק הזמן מתוך 90 הדקות בו נרשם מספר השערים הנמוך ביותר. רק כ־7 אחוזים מהשערים בליגות הבכירות העונה הובקעו בעשר הדקות הראשונות.
מדובר בדילמה. מצד אחד יש לשער מוקדם יתרון גדול. כדברי פרגוסון, הוא מאפשר לכובשת לשלוט במשחק. היריבה חייבת לתקוף ואתה יכול להתאים עצמך לסיטואציה. לנצל פרצות בהגנה, להעביר שחקן מהיר לאזור ממנו היריב תוקף או לדהור, בטח בבית עם הקהל, על אוכף המומנטום.
מצד שני, להבקיע שער מוקדם זה לא פשוט. שחקני ההגנה, עדיין רעננים, מבצעים פחות טעויות בדקות הראשונות, וכיוון שחלק גדול מאוד מהשערים בכדורגל העולמי מגיע בעקבות טעות הגנתית, או חוסר תשומת לב של שחקן הגנה, הרעננות והפוקוס מקשים על הרשת לזוז.
לכן, יש לא מעט מאמנים שמעדיפים לנסות להעביר הילוך דווקא בשלב מאוחר יותר. בעוד באנגליה מנצ'סטר סיטי התפוצצה בדקות הראשונות בשנה שעברה בדרך לאליפות, באיירן מינכן ואתלטיקו מדריד, שזכו בתואר המקומי, דווקא פתחו לאט והתמודדו כל אחת עם 6 קבוצות שכבשו יותר שערים מהן בעשר הדקות הראשונות.
הסכנה: כשהיתרון המוקדם הופך למוקש מנטלי
אוקיי, אז הגיע שער מוקדם. השאלה עכשיו היא מה עושים איתו. "יש פחד במקרה הזה", אמר פעם ארסן ונגר. "הפחד הוא ההידרדרות המנטלית". שחקנים נוטים ללכת לאחור אחרי שער יתרון. לפעמים אלה הוראות המאמן, לפעמים מדובר פשוט במצב פסיכולוגי. וזה מתסכל.
מחקר חדש של מחלקת הפסיכולוגיה באוניברסיטת טקסס, שהסתמך על ראיונות עם כמות גדולה של שחקנים, מראה שהובלה מוקדמת הופכת הרבה פעמים לנטל. הזמן במקרה הזה לא זז עבור שחקני הקבוצה הכובשת. השעון לא מתקתק. הכדור לא אצלך. נוצר פיתוי ללכת אחורה ולהזמין לחץ של היריב.
ברוב המשחקים עדיין נראה את הקבוצה המובילה הולכת לאחור, אבל יותר ויותר אנשי מקצוע בכירים מבינים היום שצריך לפעול בצורה שונה. לא לקבל את ההסתגרות אחרי שער כדבר מובן מאליו. לכן היום גם רואים הרבה יותר אימונים מותאמים לכך. במקביל, למשל, למשחקוני אימון בהם השחקנים מתבקשים לנסות להבקיע בזמן קצוב, יש גם אימונים בהם הקבוצה הראשונה מתחילה עם יתרון שער וצריכה להגן עליו תוך ביצוע עקרונות מסוימים.
אלה הפעולות שלאחרונה יותר מאמנים מבינים שכדאי לבצע בזמן יתרון מוקדם:
1. לנסות להחזיק בכדור. סטטיסטית, החזקת הכדור של קבוצה שעולה ליתרון יורדת אחרי השער בכ־6 אחוזים בממוצע. באוניברסיטת ליברפול חקרו את הנושא באמצעות בדיקת משחקים בין שתי קבוצות שוות פלוס־מינוס, בהם הובקע שער במחצית הראשונה. החוקרים בדקו את אחוז ההחזקה בכדור לפני השער ואחריו וגילו שקבוצות שאחוז ההחזקה שלהן ירד ב־4 אחוזים או פחות אחרי שהבקיעו, השיגו מספר ניצחונות כפול מאשר אלה שוויתרו על הכדור אחרי שעלו ליתרון.
2. לנצל את השינוי ההתקפי של היריב. הקבוצה השנייה חייבת לכבוש ולכן תתקוף עם יותר שחקנים. המאמן צריך לזהות את המקום בו היריב הופך לחשוף יותר ובאמצעות חילוף או שינוי עמדות של שחקנים, להמשיך לייצר התקפה מאותו אזור. כמה שיותר.
3. חילוף הגנתי, אבל לא מוקדם מדי. להכניס עוד שחקן הגנה לדקות האחרונות בהן כדורים מוגבהים לרחבה בלי סוף זה דבר נכון, אבל אסור לבצע חילוף כזה מוקדם מדי. חילוף הגנתי מוקדם יכול להביא גם להגברת לחץ היריב על המגרש וגם להגברת הלחץ הפסיכולוגי על השחקנים.
יש מאמנים שמחברים את כל הסעיפים יחד ומכניסים במצב יתרון שחקן התקפי, שגם יעזור בהחזקת הכדור, גם ינצל את האזור החשוף של היריב וגם יוסיף למצב המנטלי של החברים לקבוצה. ראינו דברים כאלה, לדוגמה, מפאולו סוזה במכבי ת"א.
אלישע לוי מציג: בליץ נוסח באר־שבע
אם הזכרנו את סוזה חשוב לציין שמכבי שלו הייתה מנסה להבקיע
שער מוקדם בכל מחיר. מכבי כבשה 12 שערים בעשר הדקות הראשונות של המשחק בעונה שעברה, בדיוק כמו מנצ'סטר סיטי, ויותר מכל קבוצה אחרת בחמש הליגות הבכירות באירופה. מרשים. והעונה? בדיוק הפוך. למכבי יש רק שער אחד כזה לעומת ארבעה שערי חובה בדקות הראשונות – יותר מכל קבוצה אחרת בישראל. בהחלט נתון נדיר כשמדובר בקבוצת צמרת.
אבל מכבי היא לא הקבוצה הישראלית היחידה ששער מוקדם, ושמירה על יתרון, משחקים אצלה חשיבות. גם הפועל באר־שבע היא כזו. הקבוצה של אלישע לוי הבקיעה העונה ארבעה שערים בעשר הדקות הראשונות, יותר מכל קבוצה אחרת בארץ, ולא ספגה אפילו פעם אחת. ובכלל, בתשעת המשחקים בהם באר־שבע עלתה ליתרון ראשונה, היא ניצחה 7 פעמים ולא הפסידה. לעומת זאת, בארבעת המשחקים בהם ספגה ראשונה היא לא הצליחה לנצח אפילו פעם אחת. נקודה למחשבה עבור בית"ר ירושלים, שתפגוש אותה הערב (ב', 20:50).
לפנייה לכתב/ת 
