מינימום החלטות עד הבחירות
גם אם העלאת שכר המינימום טובה וחשובה, היא בעייתית כשהיא נעשית מתוך רצון להשפיע על הבחירות. היועץ המשפטי יידרש להחליט בנושא
לאחר פיזורה של הכנסת וקביעת מועד לבחירות מוקדמות, הפכה הממשלה לממשלה יוצאת, ומבחינה מהותית ל"ממשלת מעבר" - עד להרכבתה של ממשלה חדשה. סמכויותיה של ממשלת מעבר ומרחב הפעולה שלה שונים מאלה של ממשלה רגילה. הממשלה והשרים מחויבים ב"איפוק" בהפעלת הסמכויות שלהם, במיוחד לגבי כל אותם עניינים שבהם אין ממש הכרח ודחיפות לפעול בהם.
עוד בערוץ הדעות של ynet
בוחרים בחברתי / יובל קרניאל
צריך חרדיות בכנסת / מיכל שלם
בכל הנוגע למינויים, הפסיקה של בית המשפט העליון הדגישה כי קיים חשש מוגבר לפיו הליך המינוי בתקופת המעבר יהיה נגוע בניגוד עניינים ובשיקולים פסולים. במקרה אחד קיבל בג"ץ עתירה שהוגשה נגד מינויים של רבנים ראשיים בתקופת ממשלת מעבר, ובפרשה אחרת פסק כי ההחלטה שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים בתקופת המעבר מצויה במתחם הסבירות, תוך שציין את העובדה כי שאלת מינוי השופטים היא סוגייה פוליטית וציבורית שנויה במחלוקת.
גם אם בפועל הליך המינוי תקין, הרי שאין לעשותו בתקופת ממשלת מעבר. לדברי בית המשפט "די אף במראית פני הדברים, העלולה להעלות חשד או ספק לפגם בהליך המינוי, כדי להצדיק בדרך כלל הימנעות ממנו בתקופה של 'בין השמשות' השלטוני, נוכח הפגיעה העלולה להיגרם בכך לאמון הציבור, גם אם לגופו לא דבק בהליך פסול מהות".
המסר של בית המשפט העליון ברור: אין לבצע מינוי שיכול להיתפש בציבור כ"מחטף פוליטי". כך למשל נפסק כי ככל שמדובר במינויים משמעותיים ובכירים, יש להימנע מאיושם בתקופת הביניים, כל עוד ניתן לחשוב על פתרון חלופי כגון מינוי ממלא מקום. כאן טמון אולי ההבדל בין ההחלטה על מינוי רמטכ"ל, שיצאה לפועל בימים אלה, לבין ההחלטה על מינוי מפכ"ל שנמנעה.
הליך בחירתו של הרמטכ"ל הבא של צה"ל החל עוד בטרם הוחלט על פיזור הכנסת. תהליך המיון, הבחינה של המועמדים, הראיונות, הבחירה בין המועמדים השונים, הצגת השמות ואפילו ההחלטה של שר הביטחון להמליץ בפני הממשלה על מינויו של האלוף גדי אייזנקוט ופרסומה, נעשו לפני שהוחלט על הליכה לבחירות. על כן תהליך הבחירה כולו, למעט האישור של ועדת טירקל (שנדחה בשבוע בשל מחלתו של השופט טירקל), הסתיים - כמעט לגמרי - לפני שנודע כי הבחירות יוקדמו. נותר אישור הממשלה למינוי.
המסקנה היא כי במקרה של מינוי הרמטכ"ל לא קיים אותו חשש למראית עין או אותו ספק לגבי פגם בהליך המינוי, שקיים בממשלת מעבר. גם אם ההחלטה הסופית על מינויו של אייזנקוט נעשתה על ידי הממשלה בשבוע שעבר - שכבר נחשבת לממשלה יוצאת - זה לא משנה את העובדה כי ההליך הושלם כמעט כולו לפני שנודע על פיזור הכנסת.
המקרה של מינוי המפכ"ל הבא שונה. גם אם ההליך המקדמי שבוצע עד כה על-ידי השר הוא הליך ראוי ומבוסס על שיקולים מקצועיים, הרי שהוא לא הסתיים. גם אם נעשו הליכים מקדמיים של בחירה, כגון בחינת המועמדים וראיונות עימם, הרי שאלה לא הבשילו. ההחלטה ככל הנראה לא נפלה על מועמד זה או אחר ולא פורסמה. על כן עלול להתעורר חשש כי המינוי בעת הזו ייראה בעיני הציבור כניסיון לקבוע עובדה מוגמרת עבור הממשלה הבאה, גם אם בפועל לא נפל כל פגם בהליך עצמו. לפיכך נכון קבע היועץ המשפטי לממשלה כי בשלב זה לא ניתן למנות מפכ"ל למשטרת ישראל ואף לא נציב שב"ס, וכי ראוי להותיר את ההכרעה בעניינים חשובים אלו לממשלה הבאה שתיכון לאחר הבחירות.
ומילה אחרונה על העלאת שכר המינימום. נדמה שאין מחלוקת על כך שזהו צעד ראוי וחשוב. אך החלטה מיטיבה ומתבקשת לא הופכת בשל כך להחלטה חוקית בתקופת בחירות. העלאת שכר המינימום דורשת הוצאת צו הרחבה על-ידי השר (או חקיקה). הוצאת צו הרחבה זו החלטה בעלת משמעות רחבה ותחולתה לטווח רחוק. כדאי לזכור כי גם אם זו החלטה טובה וחשובה, אם היא נעשית מתוך רצון להשפיע, במישרין או בעקיפין, על הבחירות או על הבוחרים, אם היא עלולה להיתפש כמתן טובות הנאה - היא עלולה להיות בעייתית. בעבר, למשל, מנע בית המשפט את כינוסה של ועדת סל התרופות לפני בחירות. שוב, עם כל חשיבותה, קשה לראות בהחלטה על העלאת שכר המינימום דווקא עכשיו, החלטה של "ניהול שוטף". בסופו של יום גם כאן, כמו בעניין המינויים, יחליט היועץ המשפטי לממשלה.
פרופ' סוזי נבות היא מרצה למשפט חוקתי בבית הספר למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל
.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
