מי רוצה מעלית בבניין? כך תשלמו באופן יחסי
האם דיירים שגרים בקומה הראשונה בבית משותף חייבים לשלם על אחזקת המעלית, כמו הדיירים בקומה השישית? ומה לגבי דייר ללא רכב - האם עליו לשלם את עלות התאורה בחניון? לרוב כן, אך יש כמה יוצאים מהכלל. מדריך
אחת השאלות העיקריות שמעסיקות דיירים בבניין משותף רב קומות, נוגעות לתשלום המשותף עבור עלות האחזקה של הבניין. כך, למשל, לעתים מזומנות עולה התהייה - האם הדיירים שגרים בקומה הראשונה חייבים לשלם עבור אחזקת המעלית, כמו הדיירים בקומה השישית? ברור, הרי, שהשכנים בקומות הגבוהות עושים הרבה יותר שימוש במעלית.
מדריכים נוספים במדור "שכנים שכנים ":
- האח הגדול: מותר להתקין מצלמות בבניין?
- איך למנוע מהמקלט להפוך למחסן של השכן
- מה עושים אם חסמו לכם את החניה בבניין
שאלות נוספות שמתאימות לסוגייה הזו הן, למשל, האם דייר שביקש להתנתק ממערכת החימום המרכזית, צריך להמשיך לשאת בהוצאות אחזקתה? או לדוגמא, האם דייר שאינו עושה שימוש בחניית הבניין, נדרש לשלם עבור התאורה בחניון התת-קרקעי?
התשובה לשאלות אלו, כמו לשאלות רבות דומות, היא אחת - הבית המשותף מהווה משכן בו מתאחדים רצונות ומאוויים של רבים ושונים לכדי אינטרס משותף: ליהנות מחיים שלווים ונוחים ככל הניתן מהרכוש המשותף, כמו גם מהאינטרס המשותף של כל הדיירים לשמירת ערכו הכספי של הבניין בכלל ושל הדירות בפרט.
החיים המשותפים יוצרים אילוצים ומולידים פשרות, המאפשרות את קיומו של הבית המשותף. פשרות שבהיעדרן, יימצא הבית במעין "תוהו ובוהו" ודייריו ימצאו עצמם מבלים את זמנם הפנוי במריבות, ויכוחים והתדיינות משפטית ללא סוף.
התשלום משותף - אבל יש יוצא מהכלל
לכל בית משותף קיים תקנון המסדיר את אופן ניהול הבית, לרבות חלוקת ההוצאות. בית משותף שלא קבע לעצמו תקנון מיוחד, מחיל על עצמו את התקנון המצוי - הקבוע בחוק המקרקעין. לרוב, מאחר שלא ניתן למדוד כמה פסיעות עושה כל אחד ברכוש המשותף, כמו גם את מספר העליות והירידות במעלית, על כל הדיירים לשאת בחלקם (בהתאם לגודל דירתם ביחס לרכוש המשותף) באחזקת הרכוש המשותף.
כך גם ישתתף דייר בהוצאות החשמל בגין תאורה - גם בחלקים בהם אין הוא עושה כלל שימוש, לדוגמא עלות התאורה בחניה לדייר ללא רכב. עם זאת, במקרים מסוימים המחוקק מצא לנכון ליצור הבחנה בין הדיירים בהשתתפותם בהוצאות של חלק מהתשתיות המחוברות לבניין.
כך לדוגמא, דייר רשאי לבקש להתנתק ממערכת חימום מרכזית, ובכך לחסוך את עלות חלקו בכיסוי העלות השוטפת של המערכת (סולר וכדומה); אם כי לא יהיה בכך די כדי לפטור אותו מההשתתפות באחזקת המערכת עצמה. כך יהיה גם במקרה שבו יבקשו דיירים בבניין ללא מעלית להתקין אחת כזו. דיירי קומת הקרקע יישאו בהוצאה השוטפת של המעלית כפי חלקם ברכוש המשותף, אך בשונה מהאחרים - לא ישתתפו בהוצאות התקנתה.
דומה כי הרציונל העומד בבסיס סעיפי החוק הוא שמצד אחד, דייר שאינו נזקק לתשתיות באופן שניתן לנתקו מהן, אינו צריך לשאת בהוצאות השימוש בהן; מצד שני, מאחר שתשתיות אלה משביחות את ערך הדירות ואת נכסו עצמו, עליו לשאת בהוצאות אחזקתן. לכן ניתן להתנתק ממערכת החימום המרכזי, אך קשה להתנתק מהמעלית - ולהבטיח שהדייר בקומת הקרקע לא יעשה בה שימוש, כדי לעלות אל שכניו בקומות העליונות.
יחד עם זאת, במקרים מסוימים אכן ניתן להתנתק מאחזקת תשתיות באופן מוחלט, על ידי הכרזה על הבית המשותף כבית מורכב. הכוונה היא לבית המורכב מאגפים שונים, בו כל אגף נושא בנפרד באחזקת הרכוש הצמוד לו.
כך לדוגמא, בית משותף שבו קומת הקרקע היא בעלת כניסה נפרדת מזו המשותפת לכלל הדירות, והיא מנותקת לחלוטין מחדר המדרגות, יכול להיחשב כבית מורכב. בעקבות זאת, דיירי קומת הקרקע יהיו פטורים מהשתתפות בחלקים נרחבים מהוצאות אחזקת הרכוש המשותף.
הכותב הוא שותף בכיר במשרד עוה"ד ד"ר מילר ושות . הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול
לפנייה לכתב/ת 
