איך בתי המשפט שוחקים את מעמד הביניים?

מעמד הביניים המודרני קם על חורבות מלחמת העולם השנייה תוך יצירת ארבע זכויות מהותיות: חינוך, קניין/נכסים, בטחון תעסוקתי ואישי ובריאות. זכויות אלה הן שהפכו את מעמד הביניים לכוח יציב וחזק, שהיווה גורם משמעותי ביותר בצמיחה הגלובלית.

כתבות נוספות בנושא מעמד הביניים ומערכת המשפט:

• מחקר: יש מעמד ביניים ויש מעמד ביניים
• הבית נהרס, הביטוח חמק ומערכת המשפט חסומה
• דו"ח: מעמד הביניים מצטמצם והכנסותיו יורדות
  

לפי מחקר שערכה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, יש הלימה בין עוצמת המדינה לבין חוסן מעמד הביניים שלה. מעמד הביניים מהווה עמוד תווך בחברות המפותחות. ככל שמשקל מעמד הביניים מסך משקי הבית ומסך עוגת ההכנסות גדול יותר, עוגת ההכנסות מתחלקת באופן שוויוני יותר ביניהם. בנוסף, משקל גדול יחסית של מעמד הביניים מעיד על רמה גבוהה של צריכה פרטית במשק, צריכה המהווה מנוע צמיחה. מתאם זה מוסבר בשלוש סיבות: כלכלית - במדינות מפותחות כ-70-80% מהכלכלה מתבססת על הצריכה המעגלית של מעמד הביניים. ערכית - מעמד הביניים פעיל יותר חברתית-פוליטית. חברתית - מעמד הביניים מהווה כר פורה להתפתחות חברתית.

בספרות המקצועית מוגדר מעמד הביניים על פי הכנסה חציונית: משקי בית אשר הכנסתם היא בשיעור של 125 עד 75 אחוז מן ההכנסה החציונית של כלל משקי הבית. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2012, הייתה ההכנסה החציונית לשכיר כ 6,500 שקל לחודש. כלומר: לפי חישוב זה במעמד הביניים אמורים להיכלל אלה שהכנסתם החודשית (ברוטו) היא החל מ 4,875 שקל לחודש (ברוטו) ועד 8,125 שקל לחודש (ברוטו).

לאור השינויים הרבים בכלכלה העולמית בדגש על הגלובליזציה, הציעו חוקרים שונים הגדרה רחבה יותר למעמד הביניים. הגדרה זו מציעה כי במעמד הביניים יכללו משקי הבית אשר הכנסתן נעה מ-75 עד 200 אחוז מן ההכנסה החציונית לנפש. יש כאלה הסוברים שניתן לבצע חלוקה לשני תתי סוג של מעמד הביניים. מעמד בינוני (הכנסה של 75 עד 125 אחוז מההכנסה החציונית לנפש) ומעמד בינוני- גבוה (125 עד 200 אחוז מההכנסה החציונית לנפש).

מתלבטים מה לקנות. מעמד הביניים(צילום: shutterstock)

בהשוואה בינלאומית, מעמד הביניים בישראל כיום קטן. מחקר שערך מרכז המידע האירופי בלוקסמבורג בקרב 29 מדינות אירופיות מצא שב-2009, רק 39% ממשקי הבית בישראל היו ממעמד הביניים, לעומת 53% בממוצע במדינות שנבדקו. מחקר זה מגדיר את מעמד הביניים כבעל הכנסה של 70-150 אחוז מההכנסה החציונית לנפש סטנדרטית.

אין חולק איפוא כי מעמד הביניים בישראל הולך ומצטמק. כפי שנראה בסדרת המאמרים הבאים, אחת הסיבות להצטמקותו היא חוסר תפקודה של המערכת המשפטית.

המערכת המשפטית כגורם המחליש את מעמד הביניים

אחת הסיבות להצטמקותו של מעמד הביניים בישראל היא הקיטון בנגישות מעמד הביניים למערכת המשפטית. הצמצום במעמד הביניים נובע, בין היתר, מאי תפקודה ההולך וגובר של מערכת המשפט בישראל, מחד גיסא, ומהתייקרות ההליכים המשפטיים, מאידך גיסא.

*שכר מעמד בינוני בטבלה נגזר על פי השכר החציוני לפי הספרות המקצועית

מושכלת יסוד היא שמעמד הביניים זקוק, מעצם טיבו, למערכת חוקים שתגדיר, במדויק ככל האפשר, את זכויותיו המשפטיות. הוא גם זקוק למערכת אכיפה אזרחית שתאפשר ליחידיו מימוש של הזכויות האלה. בעוד שמערכת הזכויות המשפטיות בישראל מוגדרת, יחסית, באופן ברור למדי, הרי שמערכת האכיפה לוקה בחסר רב עד כדי הפיכת מימוש הזכויות למשימה שהיא כמעט בלתי אפשרית.

מדוע זקוק דווקא מעמד הביניים למערכת האכיפה המשפטית? התשובה פשוטה. השכבות העניות והמוחלשות - ממילא דלות הן בנכסים ובזכויות ולכן, כפועל יוצא מכך, אין להן צורך רב במערכת המשפט לאכיפת זכויותיהם המועטות ממילא. אשר לשכבות העליונות - כאן התשובה מורכבת קצת יותר.

בקצרה נאמר זאת: מי שהוא בעל ממון רב - מגן על זכויותיו מעצם מעמדו וממונו, ולכן הזדקקותו למערכת אכיפת החוק - מוגבלת בהיקפה. כך למשל: לא יפלשו לאדמותיו של אוליגרך משום שיש לו מספיק כסף למימון שמירה ואבטחה עליהן. מכאן גם ברור שאין לו צורך בהשגת צו פינוי בבית המשפט או באכיפתו בהוצאה לפועל. גם מונופול בתחום מסויים - אינו חושש שמא הקונה ממנו לא ישלם לו את המגיע - משום שהוא יכול להפסיק את מכירת המוצר או מתן השירות. כלומר: הסנקציה של המונופול חזקה הרבה יותר מן הסנקציה השיפוטית. ומעמד הביניים? הוא זה הזקוק למערכת צדק יעילה והגונה. זה - אין לו.

יוסף פריצקי, שר לשעבר מטעם "שינוי"

סדרת המאמרים נכתבה בעקבות עבודות סמינריונית שהוגשו לפרופ' איתי סנד, ראש החוג למדיניות ציבורית באונ' תל אביב. שותפיו למחקר הם מיכל קרמר ועו"ד יוני רגב