מציל חיים: הטיפולים שעובר תינוק מיד לאחר הלידה

המקרה שפורסם היום (ב'), על תינוקת שהוריה סירבו לתת לה זריקת ויטמין K לאחר הלידה ואושפזה מספר שבועות לאחר מכן כשהיא סובלת מדימום מוחי ומפגיעה במנגנון קרישת הדם מעלה שוב את שאלת הטיפול אותו מקבלים תינוקות בבית החולים, מיד לאחר הלידה. לאחרונה יותר ויותר הורים, שניזונים ממידע מוטעה, מחליטים לסרב לחלק מהטיפולים, ומעמידים את תינוקם הרך בסיכון.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

כדי לעשות סדר בנושא הכנו עבורכם מדריך מיוחד עם כל הבדיקות המתבצעות לתינוקות בריאים, שנולדו לאחר השבוע ה-36 להריון, בבית החולים. הטיפול בפגים, או במצבים רפואיים חריגים, הוא מורכב הרבה יותר ומתבצע בפגיה וביחידה לטיפול נמרץ בפגים, ומטבע הדברים קצרה היריעה מלעסוק בו כאן.  

בחדר הלידה  

1. אפגר

זוהי אחת הבדיקות הראשונות שמתבצעות לכל תינוק עם צאתו לאוויר העולם. מדובר בבדיקה המוודאת את הסתגלותו לחיים מחוץ לרחם, על סמך חמישה מדדים: דופק, נשימה, מתח שרירים, תגובה לגירוי וצבע עור. כל פרמטר מקבל ציון בין אפס לשתיים.

2. שקילה

מתבצעת בחדר הלידה על ידי האחות, לאחר שהתינוק הראה שהוא נושם בכוחות עצמו.

3. צמיד

כדי למנוע סיכוי לטעויות טרגיות של החלפת תינוקות, שלעתים זהים אלה לאלה, ולמניעת הוצאת תינוק מהתינוקייה על ידי מי שאינו ההורה, מוצמד לילד ולהורים צמיד זיהוי. צמיד זה מאפשר גם לאב להיכנס לתינוקיה ולבקר את הרך הנולד.

בתינוקייה 

זמן קצר לאחר הלידה, אם היא עברה באופן תקין, מעבירה אותו המיילדת לתינוקיה הסמוכה. שם היא תמסור אותו לאחות התינוקיה. האחות תערוך לו קבלה שכוללת ניגוב ההפרשות מהשהות ברחם ורחצה. התינוק יונח מתחת ל"גרילר" - מעין שידה שמעליה גג מחמם. לתינוק תוצמד מדבקת מד חום וכשיגיע חום גופו לטמפרטורה הרצויה, הוא יועבר לחדר התינוקות. עד אז הוא יקבל זריקת ויטמין K, משחת סינטומיצין לעיניים למניעת זיהומים, וחיסון ראשון נגד הפטיטיס B.

תינוקות שנולדו לפני השבוע ה-36 מועברים ליחידת מעבר, שם ישהו עד להגיעם לגיל הנחוץ. תינוקות שנולדו לפני השבוע ה-35 מועברים לפגיה.

1. ויטמין K

מנגנון הקרישה בגוף האדם מורכב מתהליכים מסובכים בהם מעורב ויטמין K. בהיעדרו עלולים להיגרם דימומים מסכני חיים באיברים פנימיים וגם במוח. דימומים שכאלה עלולים לסכן את חיי התינוק, שכן בגופו אין כמות מספקת של הויטמין בחודשים הראשונים לחייו. בכל רחבי העולם ניתן בשנים האחרונות הויטמין לכל היילודים, מה שהפחית באופן דרמטתי את שיעור הסיבוכים בשל מחסור בו. הויטמין ניתן בדרך כלל בזריקה ואינו גורם לתופעות לוואי. הכמות הניתנת לכל תינוק היא 1 מ"ג, בזריקה בודדת לתוך השריר. במידנה וההורים מסרבים למתן הזריקה אך מסכימים למתן דרך הפה מקבל התינוק סירופ של ויטמין K במינון של 2 מ"ג 3 פעמים: מיד לאחר הלידה, בגיל שלושה עד שבעה ימים ובגיל שישה שבועות.  

2. סינטומיצין לעיניים

מדובר במשחת עיניים אנטיביוטית רחבת טווח שנועדה למנוע דלקות עיניים אצל הרך הנולד, שעלולות לפגוע בראייה. הדלקות עלולות להתפתח מחיידקים שחודרים לעין מתעלת הלידה או מזיהומים שנמצאים בבית החולים. אצל התינוק מערכת החיסון אינה מפותחת, וכך גם בלוטות הדמעות, שאחראיות בבני אדם על שטיפת הקרנית ומניעת זיהומים. כל תינוק מקבל מנה אחת של המשחה, שנמצאה במחקרים שנערכו במשך שנים ארוכות כמפחיתה למינימום את שיעור דלקות העיניים בילודים. 

3. חיסון נגד הפטיטיס B

הפטיטיס B היא דלקת כבד נגיפית מסוג B הגורמת לאי ספיקת כבד ועלולה לגרום במצבים סופניים אף לסרטן הכבד. על פי החלטת ארגוני בריאות ברחבי העולם ניתן החיסון זמן קצר לאחר הלידה, למניעת הדבקה עקב חשיפה אפשרית של היילוד לנוזלי גוף במהלך הלידה וגם בשל המרווחים הנדרשיםבין חיסון לחיסון: המנה השנייה ניתנת חודש לאחר הראשונה והשלישית חמישה חודשים לאחרהמנה השנייה. מתן החיסון כבר בלידה מאפשר הגנה מוקדמת ככל האפשר בחודשים הראשוניםלחיי התינוק. 

4. בדיקות דם

בעת השהות בתינוקייה עובר התינוק בדיקות סקר, המבוצעות בישראל ובכל העולם. אלה נועדו לאתר מבעוד מועד 22 מחלות מטבוליות וגנטיות מסוכנות וקטלניות. הדם נלקח מעקב הרגל. את תוצאות הבדיקה ניתן לראות באינטרנט, באמצעות קוד מיוחד שתקבלו מהאחות.

5. סקירת שמיעה

כל הילודים עוברים סינון שמיעה, לאיתור חירשות. בשלב הראשון מתבצעת בדיקה שנקראת "פלט קוכלארי". בדיקה זו מאפשרת לקבל מידע על תפקוד תאים המצויים באוזן הפנימית בתגובה לצלילים. אצל יילוד שהודגמה אצלו פעמיים תגובה לא תקינה, תבוצע בדיקה שנקראת "תגובת גזע מוח שמיעתי" - ABR. בדיקה זו מאפשרת קבלת מידע מהימן על תגובות לצלילים מעצב השמע וגזע המוח. ליילודים עם גורמי סיכון לחירשות יבוצעו שתי הבדיקות גם יחד. הבדיקה מתבצעת בשתי האוזניים.