יו"ר הוועדה למלחמה בעוני דורש מנתניהו: "מנה מיד שר רווחה"

1.6 מיליון עניים, 80% מהמשפחות מוציאות יותר ממה שהן מכניסות, ושר הממונה על שירותי הרווחה אין - כתוצאה מפיזור הכנסת והקדמת הבחירות. יו"ר הוועדה למלחמה בעוני וחתן פרס ישראל אלי אלאלוף קורא לראש הממשלה למנות מיד שר רווחה זמני עד שתקום ממשלה חדשה. משרד חשוב נוסף שבראשו לא עומד שר הוא משרד הבריאות. מאז שהשרה לשעבר יעל גרמן התפטרה מתפקידה נתקעו הניסיונות לשפר את מערכת הבריאות.

עניים יש - שר רווחה אין

בשבוע שעבר פורסמו דו"חות הביטוח הלאומי ומרכז טאוב שחשפו את ממדי העוני והפערים החברתיים, לצד יוקר המחיה שמשפיע ישירות על מעמד הביניים. אלאלוף, שמסקנות הוועדה בראשותו כבר לא יישומו בתקופה הקרובה, מפציר למנות שר רווחה זמני.

המלצות הוועדה שכבר לא יישומו בקרוב:

הצגת מסקנות הוועדה בחודש יוני האחרון(צילום: ירון ברנר)

קריאה לנתניהו: מנה שר רווחה(צילום: אמיל סלמן)

"מאות אלפי עניים לא יכולים לחכות עד שתקום ממשלה חדשה כדי שהמדינה תסייע להם", אמר יו"ר הוועדה ל-ynet. "משרד הרווחה לא יכול להתנהל ללא שר תקופה כה ארוכה. זהו משרד שנוגע במאות אלפי אנשים בכל יום. נדרשות החלטות בסוגיות רבות: הוצאת ילדים מהבית, הגנה על נשים והעברת תקציבים לקשישים".

שורה של מומחים בתחום הרווחה הצטרפה לקריאתו של אלאלוף למינוי שר רווחה זמני. נשיא הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין, אמר: "דו"ח העוני האחרון הראה שוב כי ישראל נמצאת במשבר חברתי עמוק ואינה יכולה להתנהל ללא שר רווחה במשרה מלאה".

אקשטיין הדגיש כי הממשלה הקודמת התחייבה לשורת צעדים למלחמה בעוני, כמו העלאת קצבת הזקנה ל-190 אלף קשישים החיים בעוני. "קשישים אלה אינם יכולים לחכות. הם צריכים עזרה עכשיו בחימום הבית, בתרופות ובקניית מזון. הממשלה יכולה וחייבת לקבל החלטות מסוג זה שיש עליהן קונצנזוס בציבור ובכנסת כאחד", אמר אקשטיין.

מנדי בלוי, יו"ר אשל ירושלים ומנהל המיזם הלאומי לביטחון תזונתי מטעם משרד הרווחה, הוסיף כי התפטרות שר הרווחה מאיר כהן והיעדר תקציב עצרו פרויקטים רבים, "קשה לי לראות איך ניתן יהיה לשרוד כך במשך חמישה חודשים. אני קורא לראש הממשלה להחריג את משרד הרווחה מהמשבר הפוליטי ולמנות באופן זמני שר רווחה שמכיר את המשרד".

גם בעמותת ידיד, המפעילה מרכזים למיצוי זכויות, הצטרפו לקריאה למינוי שר רווחה ולהעברת תקציבים מעודפי תקציב 2014, השווים בהיקפם לאלו שהועברו לתקציב הביטחון, לצורך מלחמה מיידית בעוני המשתולל.

סמנכ"ל העמותה, רן מלמד, אמר: "אנו דורשים משר הרווחה נתניהו להגדיל את תקציב סל התרופות ב-200 מיליון שקלים, להוסיף 400 מיליון שקלים להגדלת קצבאות הקשישים, 100 מיליון לפרויקט 'נושמים לרווחה', 200 מיליון לקידום כלכלי של אמהות חד-הוריות ו-100 מיליון להקמת מרכזים למיצוי זכויות".

המערכת חולה - שר בריאות אין

בעקבות ההמלצות, משרד האוצר הסכים להעביר מאות מיליוני שקלים לבתי החולים ולקופות החולים. לראשונה הוחלט להתאים את מדד הפיצוי לקופות החולים לעלייה בדמוגרפיה, גם אם מבלי להתחשב בהזדקנות האוכלוסייה.

 בנוסף, משרד הבריאות החל לגבש תוכנית במטרה לקצר את התורים הארוכים לניתוחים לא דחופים ובחדרי המיון. לעומת זאת, מתנגדיה בוודאי מברכים על עזיבתה של גרמן, שתכננה להגביל את מערכת הבריאות הפרטית, מה שלפי טענת המתנגדים היה מונע חלופה מהחולים שנואשו מההמתנה בבתי החולים הציבוריים.

מקורבים לגרמן אומרים שלמרות עזיבתה, היה ניתן להמשיך לבצע את הרפורמות ולא היה צורך להפסיק מכיוון שהיא עזבה. "למה צריך שרה בשביל להתחיל בקיצור תורים? הרי כבר אישרו 300 מיליון לתוכנית, אז למה לא להתקדם? לא יכול להיות שלא יקדמו את הרפורמה שכבר הוחלט לגביה במשרד הבריאות", אמרו.

הקושי צץ באופן משמעותי בשבועות האחרונים, כשמנהלי בתי החולים הממשלתיים מחו נגד הגירעון הגדול. המנהלים טענו שמכיוון שאין שרת בריאות או שר אוצר, אין מי שדואג לפתרון המשבר. גרמן עצמה אומרת כי "צריך לשנות את שיטת התמחור בין בתי החולים לקופות החולים, וצריך לחשוב מחוץ לקופסה כדי לאפשר לבתי החולים להתקיים. היום מתקצבים את בתי החולים בחסר, ובסוף השנה מתווכחים אם צריך לכסות את הגירעון, וזו שיטה קלוקלת. היא לא נכונה כי בתי החולים לא יכולים לתכנן מראש, וגם מכיוון שהם יודעים שבסוף השנה מסבסדים את הגירעון אז זה משדר להם מסר לא נכון. הרי האוצר בסוף נותן, אז למה לתת בסוף? רשות האשפוז הממשלתית שהקמנו תגבש תקציב ריאלי לבתי החולים, ואם יהיה גירעון אז הם ישלמו כמו בכל ארגון. זה הפתרון".

אף שאין דרג פוליטי, במשרד הבריאות ממשיכים לגבש תוכניות עבודה, אך מבלי התוספת התקציבית שיועדה להם. למשל, התוכנית הלאומית למאבק בשבץ מוחי, שעלותה 10 מיליון שקל בסך הכול, נדחתה לעת עתה.

 כך גם תוספת של מאה מיליון שקל שיועדו לצמצום פערים בבריאות בין הפריפריה למרכז. ברמה המקצועית, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק לא ביטל את פעולתן של ועדות שונות שהוקמו לאחרונה על ידי גרמן, כמו הוועדה לבחינת שירותי הבריאות בצפון הארץ, הוועדה שבוחנת מתן אישור להומואים ולאתיופים לתרום דם, או הוועדה שבוחנת הקמת יחידה מיוחדת לטיפול במחלות זיהומיות קשות.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות ממשיך בתהליכים המקצועיים שהחלו כבר בשנת 2005 ומטרתם קידום הבריאות. מנכ"ל המשרד, פרופ' ארנון אפק, והנהלת המשרד ממשיכים בקידום תהליכים וקידום הנושאים הבאים: שיפור הפגיות, מתן מענה בתחום השבץ המוחי, מניעת זיהומים, איכות הטיפול ושיפור השרות בבתי החולים והערכות לרפורמה בבריאות הנפש.

"מדובר בנושאים מקצועיים המתבצעים גם בעת זו. נכון שהתוכנית המתוקצבת ל-2015 לרבות התוכנית לקיצור תורים ממתינים לממשלה הבאה. חשוב לציין כי בימים אלה, מנכ"ל משרד הבריאות מתייעץ ומסתייע במשרד ראש הממשלה".

בתגובה רשמית של גרמן מטעם מפלגת "יש עתיד" נאמר: "חשוב להבהיר שמערכת הבריאות היא מערכת הנמצאת במצוקה תקציבית קשה מאוד, לא מהיום אלא זה זמן רב. בתקציב 2015 שהיה אמור להיכנס לתוקפו בעוד שמונה ימים הייתה תוספת של 4.3 מיליארד שקל, מתוכם כ-600 מיליון לקיצור תורים לבתי החולים ומאות מיליונים לקופות החולים. כל זה נעצר בגלל החלטה חסרת אחריות של ראש הממשלה שלא להעביר את התקציב החברתי של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד".