כאבי גרון: למה זה כואב - ומה הטיפול?
אין מישהו שלא סבל מכאבי גרון שנפוצים מאוד בעיקר בחורף. מהן הסיבות העיקריות לכאבים הללו, איך מתבצעת הבדיקה ואיזה טיפול הכי מומלץ?
כאבי גרון הם מקור לצרות צרורות בייחוד בחורף: גם אם הם ממקור ויראלי או ממקור חיידקי. לא כל כאב גרון נובע מדלקת שקדים. ברוב המקרים כאבי גרון לא מלווים בחום, בעוד שדלקת שקדים מלווה לרוב בחום.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
דלקות בשקדים, נגרמים במרבית המקרים על ידי וירוסים, אולם גם על ידי חיידקי הסטרפטוקוק. האשמים בכך הם השקדים - שתי בלוטות לימפה שנמצאות במבוא הלוע.
הבלוטות הללו הן חלק ממערכת הלימפה שכוללת גם רקמת לימפה נוספת בחלק העליון של הלוע, שקרויה אדנואידים (פוליפים – שהולכים ומתנוונים אצל המבוגרים), ואת השקד הלשוני שמצוי עמוק יותר.
רקמות לימפה נוספות פזורות בדופן הלוע ובמקומות רבים אחרים בגוף. תפקידה של מערכת הלימפה הוא לזהות ולהשמיד פולשים זרים, ובהם חיידקים ונגיפים. בלוטות הלימפה מייצרות חלק מתאי מערכת החיסון, אלא שלעיתים מתרחש זיהום בבלוטות עצמן, שמוביל לדלקת ולמחלה.
עוד כתבות בריאות בערוץ פארם נט
בריאות העיניים בחורף: הבעיות והטיפולים
בגלל הקור: מחלות החורף של העור החורף התחיל: הכינו את ארון התרופות הביתי
שכיחה מאד בקרב ילדים
דלקת בשקדים או באדנואידים שכיחה מאוד אצל ילדים – בעיקר בעונות הסתיו והחורף – אך פוקדת לעיתים גם מבוגרים. היא מתרחשת כשהזיהום נאגר בשקדים או באדנואידים. השקד או האדנואיד הופכים לדלקתיים, מגדילים את נפחם וגורמים למחלה. אחד החיידקים השכיחים ביותר בדלקות השקדים והאדנואידים הוא הסטרפטוקוקוס.
גם הנגיפים CMV ו-EBV עלולים לגרום לדלקות של השקדים, אך במקרה כזה הדלקת לא מגיבה לתרופות אנטיביוטיות, והטיפול הוא תומך בלבד: הורדת חום ועירוי נוזלים למניעת התייבשות.
לילדים, שנוטים ללקות בזיהומים חוזרים ונשנים של דרכי הנשימה העליונות, יש לרוב שקדים מוגדלים באופן קבוע. הדבר מצביע על כך שהמערכת החיסונית שלהם מצויה בכוננות מתמדת. לא מדובר בחולי, ולכן אין לכך טיפול.
כשהשקדים מוגדלים מאוד עד כדי כך שהם נושקים זה לזה, נגרמים תסמינים שדומים לדלקת שקדים: קשיי בליעה ובעיקר הפרעות נשימה בשינה. המצב הזה גורם ליקיצות לעתים קרובות ומכאן לעייפות במשך שעות היום ולירידה בריכוז.
ניתן לבדוק גם בבית
מבוגרים לרוב לא סובלים מהגדלה של השקדים. אם הופיעו שקדים מוגדלים אצל המבוגר, זו לרוב תוצאה של עישון או של היגיינה לקויה של חלל הפה. אם השקדים המוגדלים לא סימטריים, כלומר קיים הבדל בין גודל השקט הימני לשמאלי, עלול הדבר להעיד מחלות אחרות של מערכת הלימפה או על גידולים באזור.
פעמים רבות ניתן לאבחן לבד בבית אם אכן מדובר בדלקת שקדים או בדלקת גרון, שהגורמים לה הם לרוב נגיפים או חזרת חומציות מהוושט (ריפלוקס).
פיתחו את הפה מול הראי באמבט, האירו את הלוע בפנס והביטו. אם השקדים לא אדומים, ואין עליהם משקע לבן או נקודות לבנות, כנראה לא מדובר בדלקת שקדים. מומלץ לפנות לרופא כאשר קיים קושי לבלוע – קושי שלרוב הולך וגובר – כשהחום מעל 38.5 מעלות, ואם חשים חולשה כללית או כאבים מפושטים בגוף.
איך מאבחנים?
אבחון דלקת גרון חיידקית מתבצע באמצעות נטילת משטח גרון. שירלי קטרון, רוקחת סופר-פארם, מסבירה כי לעתים לוקח זמן רב להגיע למשטח גרון ואף עד שמגיעה הבדיקה.
"בינתיים ניתן להשתמש בערכה לבדיקת גרון עצמית. חשוב לדעת שהיא בודקת נוכחות של חיידק אחד בלבד, הנפוץ יותר. כך שגם אהתוצאה היא שלילית, צריך להמשיך ולבדוק למה הגרון כואב".
על פי הספרות הרפואית, אנטיביוטיקה אינה משפיעה כלל על השקדים עצמם או על כאבי גרון, אלא מונעת מהחיידק ליצור תגובה של מרכיבי מערכת החיסון, שעלולה לפגוע בשריר הלב, במפרקים ובמערכת העצבים.
ניתן לטפל באנטיביוטיקה (רפאפן או מוקסיפן) תוך תשעה ימים מפרוץ המחלה, כך שיש די זמן לבצע משטח גרון ולהמתין לתוצאותיו.
אחרי שאבחן הרופא שאכן מדובר בדלקת שקדים, הוא יטול דגימה מהאזור ('משטח גרון') כדי לבחון מהו הגורם לדלקת. התרופה המועדפת לטיפול בדלקת השקדים שנגרמה על ידי חיידק הסטרפטוקוק, החיידק השכיח על השקדים המודלקים, היא ממשפחת הפניצילינים: רפאפן, מוקסיפן או זריקות פניצילין. במקרה של רגישות החולה לפניצילינים ניתנת לו אנטיביוטיקה חלופית ממשפחת המקרולידים, דוגמת אריתרומיצין, רוליד או במקרים חמורים דלאצין.
במשפחה שבה דלקות השקדים תכופות ושכיחות מומלץ לטפל בכל בני הבית בו זמנית למניעת הדבקה חוזרת ונשנית. אם איבחן הרופא מורסה (פריטונסילר אבצס), מופנה החולה לאשפוז. אחרי ניקוז המורסה בניתוח שמבוצע בהרדמה מקומית מקבל החולה אנטיביוטיקה מסוג פניצילין בעירוי לתוך הווריד ובמינונים גבוהים.
הטיפול המומלץ
קטרון מסבירה כי הצורך המיידי בכאבי גרון הוא לטפל בכאבים שמעיבים על היכולת לשתות ולאכול ואפילו לדבר. "ניתן להשתמש בטבליות כמו פרופוליס, למוסין וקלירוצין".
"הטבליות מכילות חומרים מאלחשים ומחטאים שעוזרים להרגשה בעיקר עוזרים לתחושת הקלה. בנוסף לכך, פעולת המציצה עצמה מסייעת גם היא להקלה על הכאב. כך שהשילוב בין פעילות המציצה לבין החומרים יוצרים פעולה משולבת", היא אומרת.
קטרון מוסיפה ואומרת כי בכל מקרה, מומלץ לא לעבור את המינון של טבליה אחת כל 3 שעות, לפי הצורך. בנוסף, מומלץ מאוד להימנע מאכילה ומשתייה אחרי שלוקחים את הטבליות, כדי לשמור על אפקטיביות החומר.
"ניתן להשתמש גם בטבליות על בסיס טבעי כמו פרופוליס, אכיניציאה וסמבוק שחור. קיימות למשל טיפות של פרופוליס, שמיועדות כדי להקל על כאבי הגרון, שמיועדות לבליעה לחיזוק מערכת החיסון, אבל מומלץ לגרגר איתן לפני, כדי להקל על הכאבים".
לנתח או לא לנתח?
הסרת שקדים היא ניתוח קשה למטופל: במשך כשבועיים הוא סובל מכאבים עזים ומתקשה לבלוע. התוצאה: המנותח לרוב מושבת, ושגרת יומו משתבשת לחלוטין. הרופאים נוהגים לומר שמדובר ב"ניתוח קטן שגורם לבלגן גדול".
בעקבות הניתוח מפסיקים הילדים לאכול ולשתות ומוצאים את עצמם שבים לאשפוז בבית החולים, כשהם מחוברים לעירוי נוזלים דרך הווריד.
יתר על כן, הניתוח לא פטור מסכנות ומסיבוכים: דימומים קלים אחרי הניתוח הם תופעה שכיחה שמחייבת אשפוז. דימום קשה הוא הסיכון המרכזי, שעלול לגרום להצפת דרכי הנשימה בדם עד כדי סכנת חיים.
לפיכך נוטים היום הרופאים שלא להמליץ על הניתוח, אלא אם מתקיים לפחות אחד מהתנאים הבאים: הפרעות נשימה בשינה על רקע דלקות חוזרות ונשנות בשקדים או על רקע הגדלה ניכרת שלהם; מורסת שקדים (אבצס פריטונסילרי) חוזרת ונשנית; דלקות חיידקיות של השקדים יותר מחמש פעמים בעונה; חשד לקיומו של גידול בשקד.
בעבר היו ניתוחים להסרת השקדים נעשים בהרדמה מקומית, אך היום מתבצע הניתוח תחת הרדמה כללית, שהיא בטוחה יותר. הניתוח נערך דרך הפה ונמשך כחצי שעה. במהלכו מקלף הרופא את השקד באמצעות מחט חשמלית או סכין מנתחים.
אף שהרופאים נוטים היום שלא להמליץ על ניתוח לכריתת שקדים בשל הסיבוכים האפשריים והסבל הרב למטופל, מדובר בניתוח שעשוי לשפר מאוד את איכות חייהם של מי שסובלים מדלקות חוזרות ונשנות.
לאלה שחוששים להיפרד מהשקדים: כריתתם לא פוגעת במערכת החיסון, ועל פי חלק מהסברות היא אף מסייעת לעמידות הגוף נגד מזהמים ומפחיתה את שיעורן של דלקות הגרון.
לפנייה לכתב/ת 
