כבר אין סיוע: "אבד הסיכוי לקנות דירה בנגב"

תמיד אומרים שפעם היה פה טוב יותר, פעם זוג צעיר יכול היה לרכוש דירה בכוחות עצמו מבלי להישען על ההורים. בנגב הטענה הזו נכונה מתמיד - לפני יותר מעשור הזוגות הצעירים שגרו בדרום יכלו לקנות בית, רבות בזכות הסיוע מהמדינה - שכיום מפנה להם עורף. "נעזרנו בחוק הנגב, ולא היינו צריכים הון עצמי גדול", הם נזכרים, "אם היינו רוצים לקנות בית היום, אין מצב שהיינו מצליחים. אין סיכוי שבעולם".

חוקי הנגב, שנחקקו בשנת 2000, העניקו הטבות מס לתושבי באר שבע והסביבה, מענק נוסף לרכישת דירה לזוגות צעירים ועוד. אותם חוקים הם כיום לא יותר מזיכרון רחוק, והטבות המס צומצמו בצורה דרסטית וקיימות רק ביישובים מרוחקים, דוגמת מצפה רמון ודימונה. "אם לזוגות הצעירים היה סיוע כמו שהיה אז, המצב במדינה היה נראה אחרת לגמרי", טוען אורן ז'ורנו, תושב באר שבע.

בונים בבאר שבע. רוצים לעבור דירה? אין סיכוי(צילום: הרצל יוסף)

משפחת אוהד. "אם היו רוצים, היו מפתחים מעבר לגבולות המרכז"

הוא ואשתו נורית (בני 41), הורים לשני ילדים בני 14 ו-12, רכשו לפני 14 שנה בית בזכות מענקים, חוק הנגב וחוק שרנסקי - שגם נתן מענקים לזכאים על פי קריטריונים לרכישת דירה. "היינו זוג צעיר בני 24 והיום אנחנו עוד מעט מסיימים משכנתה. התנאים לזכאות היו מספר אחים ושירות צבאי ועוד", נזכרת נורית. "עזרו לנו מאוד בדיור ושכר דירה. פעם המדינה עזרה".

נורית משמשת עובדת מדינה כבר 16 שנה ובעלה עובד כחשמלאי באלקטרה. יחד הם מרוויחים כ-13 אלף שקל נטו, והם יודעים שהיום כבר אין להם סיכוי לקנות דירה אחרת. "היום זה ביזיון", מדגיש אורן. "כל יום שאנחנו מגיעים לבית אנחנו מודים לאלוהים, זו הממלכה שלנו. אבל לזוגות צעירים קשה מאוד, השכירות הולכת ועולה, והיום אנשים משלמים משכנתה גבוהה מאוד. למי שיש בית היום הוא עשיר".

"אני מסתכלת על האחיינים של בעלי, הדור הבא, והם מתקשים להתקיים ולווים מאיתנו כסף למרות ששני בני הזוג עובדים", מספרת נורית. "בתקופה שלנו באמת הייתה עזרה. ראינו את זה. ההחזר החודשי נמוך לעומת מה שיש היום: אנחנו מחזירים 1,400 שקל, אבל כיום אנשים מחזירים 4,000-3,000 שקלים. אלו סכומים אסטרונומיים". היא קוראת לשינוי, ובעלה מסכים: "יש לנו ראש ממשלה כלכלן, אבל הדלתות חסומות וצריך לפתוח אותן. הוא יכול לפתוח את המענקים לזוגות צעירים ולתת להם לחיות, פשוט מונעים מאיתנו את זה. כל אחד יכול להיות בעל בית".

"סדר העדיפויות של הממשלה השתנה"

גם חגית (36) ואלי (41) אלימלך מתגוררים בבאר שבע, בבית שרכשו לפני 11 שנה בשכונת רמות היוקרתית. גם הם קיבלו מענק במסגרת חוק הנגב. "נתנו באותו זמן 20 אלף שקל הון עצמי, לא היה צורך בהרבה", מסבירה חגית. "מי שלא עשה את זה לפני עשור או יותר, אין מצב שהוא יצליח לקנות בלי עזרה מההורים. הממשלה לא עשתה כלום כדי לעזור. וזה לא רק בדיור, זה גם ביוקר המחיה. הכול עולה חוץ מהמשכורת, זה מקומם. אנחנו מרגישים שנדחקים לפינה, נמצאים בצוואר בקבוק".

"אם המדינה הייתה רוצה לפתח מעבר לגבולות המרכז היא הייתה יכולה לעשות זאת", מציינת אילנה (35), שמתגוררת במושב אוהד שבמועצה האזורית אשכול עם בעלה אוהד (39) ושני ילדיה, בני 8 ושנתיים וחצי. בשנת 1999 קנה אוהד חלקה במושב בסיוע כספי של מענק של חוק הנגב. בסך הכול הם קיבלו סיוע בהיקף כ-10% משווי הנכס. "הבחירה לגור באזור הזה אפשרה לנו לרכוש את הנכס. כיום, גם מי שקונה בדרום זה רק אלה שיש להם יכולת כלכלית".

"התקופה היחידה שבה תושבי הנגב הרגישו שהם חלק בלתי נפרד

ממדינת ישראל הייתה התקופה שבה העברנו את חוקי הנגב", טוען חבר הכנסת לשעבר שירי וייצמן, שהיה ממובילי חוקי הנגב. "היו הטבות מס, מענק נוסף ברכישת דירה בבאר שבע וסביבתה. זו הייתה תקופה מצוינת לקבלנים ובעיקר לתושבי האזור".

לפי וייצמן, "מי שביטל את חוקי הנגב והביא לביטול כל המענקים הקשורים לדיור היה שר האוצר בנימין נתניהו. בתקופה שלי ביטלנו את כל ההטבות ליהודה ושומרון והעברנו את ההטבות לנגב, אבל עכשיו יש לנו שר שיכון שמה שמעניין אותו זה רק המתנחלים. סגרנו את כל הכבישים במאבק על חוקי הנגב אבל לא עזר שום דבר. הם שינו את סדרי העדיפויות וביטלו את ההטבות".