זה פלילי: חובה להנגיש עסקים לבעלי מוגבלות

השבוע נכנסו לתוקף התיקונים לחוק שוויון לבעלי מוגבלויות. אילו מבני ציבור ובתי עסק מחויבים בהנגשה? וכמה ישלמו העבריינים שלא יבצעו זאת?

עו"ד אריה חגאגפורסם: 23.12.14 , 22:44

ביום שני השבוע נכנסו לתוקף תיקון מספר 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ותיקונים בחוק התכנון והבנייה ובחוק רישוי עסקים, המחייבים בעלי עסקים להנגיש את בתי העסק לבעלי המוגבלות. מה קובעים התיקונים וכיצד יש להיערך?

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מ-1998 נועד לאפשר שוויוניות ויכולת לממש את זכויותיהם במרחב הציבורי. מדובר בחוק רחב היקף המבטא את מחויבותה של החברה הישראלית להכיר בזכותם של אנשים עם מוגבלויות להשתלבות בחיים נורמטיביים תוך מתן מענה הולם לצרכיהם המיוחדים ותוך שמירה על כבודם, פרטיותם ועצמאותם.

מעורבות

"המשק ירוויח מיליארדים משילוב בעלי מוגבלויות"

מיכל מרגלית

אורן הלמן, אב לבת 6 עם צרכים מיוחדים, סבור שאם הצעת החוק לשילוב בעלי מוגבלויות בעבודה תקודם בכנסת הבאה, אז כולנו נרוויח מכך

"המשק ירוויח מיליארדים משילוב בעלי מוגבלויות"

ב-2005 חוקקה הכנסת תיקון לחוק והוסיפה בו את פרק הנגישות שנועד להורות בפועל על הדרכים ליישום החוק. בתיקון נקבעו תקופות ליישומו המחייבות את הרשויות הציבוריות, משרדי הממשלה, מוסדות, מרכזי קניות ועסקים, שבבעלותם עד ארבעה מבנים, להנגיש את בית העסק לבעלי המוגבלויות.

חובת הנגישות חלה על בנייני ציבור, שטחי מסחר, מוסדות ציבור, בתי ספר, מרפאות, מוסדות להשכלה גבוהה, מרכזי תעסוקה, אתרי בילוי וטבע, צמתים ומדרכות, גשרים להולכי רגל, גנים ציבוריים, רכוש משותף בבנייני מגורים, שרותי שעת חירום ועוד. החוק חל גם על מקומות ציבוריים שבניהול המדינה והרשויות הציבוריות, כמו עיריות ורשויות מקומיות, והן על מקומות ציבוריים המופעלים על ידי גופים פרטיים כגון שטחי מסחר ופנאי.

לפי התקנות, שנועדו ליישם את חובת ההנגשה בפועל, והובילו גם לשינויים בחוק התכנון והבנייה ובחוק רישוי עסקים, מחויבים בעלי עסקים לפעול להתאמת העסק לבעלי המוגבלויות באופנים שונים, בהם התקנת מעלית עבור מוגבלי תנועה ושילוט בכתב ברייל עבור לקויי ראייה.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

כך, מי שעוסק באספקת שירות ציבורי – בין השאר כגון ביטוח, בנקים, מרכולים וקופת חולים - מחויב לדאוג שהשירות יהיה זמין לשימוש עבור אנשים עם מוגבלות, באמצעות ביצוע סידורים והתאמות, כמו למשל שימוש בטקסטים מוקלטים להעברת מידע לאנשים עם לקויות ראייה ושמיעה או מתן הדרכה והכוונה בשפה המובנת לאדם עם מוגבלות שכלית. דוגמה נוספת היא התאמת גובה הדלפק לאנשים הנעים על כסאות גלגלים וכן התאמת השירותים לנכים.

סכנה פלילית וכלכלית

החל מהשבוע חשופים בעלי העסקים לביקורות מצד הנציבות לשוויון זכויות, שלה סמכויות נרחבות ביותר. למעשה, נציגי הנציבות החלו כבר לבצע ביקורות כדי לוודא שמעסיקים מיישמים את הוראות התקנות בפועל.

בעל עסק שלא ביצע את השינויים הנדרשים לפי החוק עלול למצוא עצמו תחת הליך פלילי. לפיכך רשאית הנציבות ליזום הגשת כתבי אישום בגין הפרת החוק נגד נושאי המשרה הבכירים בארגון אשר יש להם אחריות לסוגיית הבנייה וההנגשה של המבנה כמו: מנכ"לים, מהנדסי עיר (שתפקידם לוודא מימוש הוראות החוק בעיריות שבתחומם) ובעלי תפקידים ברשויות המקומיות.

בנוסף לפן הפלילי קיימת האפשרות לאכיפה במישור האזרחי בדרך של הגשת תביעה אזרחית. אנשים הסובלים ממוגבלות רשאים להגיש תביעה נגד האחראים להפרת החוק (בעלי העסק, למשל) ולקבל פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק בסכום של עד 50 אלף שקל נכון לשנת 2005 (צמוד למדד).

בנוסף, אדם עם מוגבלות, ארגון יציג או הנציבות רשאים להגיש תובענה ייצוגית בגין הפרת חובת הנגישות. כדאי להבהיר כי כשמדובר בתובענה ייצוגית – שבמסגרתה התובע מייצג קבוצת נפגעים רבה – עלול למצוא עצמו המעסיק מחויב בפיצוי של מיליוני שקלים.

מכאן שבעל עסק שלא יישם את הוראות החוק ולא יאפשר נגישות לעסקו לאנשים עם מוגבלויות, יהא חשוף הן להגשת כתב אישום פלילי והן לתביעה אזרחית. לפיכך, עדיף לכולם להתאים את העסקים לבעלי המוגבלות בהתאם להוראות החוק והתקנות. מעבר להגשמת עקרון השוויון בין בני האדם, בסופו של יום, גם בתי העסק ייהנו מזמינות לפלח נוסף של האוכלוסייה.