השיאנים והפערים: "נשים מופלות בכל רמה"
רק כ-10% משיאני השכר במגזר הציבורי הם נשים - עדות לבעיה שקיימת בכל מדרגי השכר. נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, מקום 211 ברשימה, מזהירה: "אין מודל לחיקוי לצעירות, זה מעגל סגור". איך ניתן לצמצם פערים? צפו ברשימה
מיעוט הנשים בחלק העליון של דירוג השכר הוא רק תזכורת נוספת לבעיה שנרשמת בכל אחד מהשלבים בפירמידה - הבדלי השכר בין המינים והיעדר שוויון הזדמנויות כמעט בכל תחום. "הפערים נובעים בראש ובראשונה מהעובדה שיותר גברים נושאים בתפקידים בכירים לעומת נשים", סבורה פרופ' כרמי, המדורגת במקום ה-211 ברשימה. "בנוסף, יש יותר נשים שעובדות במשרות חלקיות לעומת גברים".
נתונים של מרכז אדוה לקידום רעיון השוויון והצדק החברתי מצביעים על כך כי שכר הנשים בממוצע עומד על 66% משכר הגברים וכי שכרן הממוצע של נשים לשעת עבודה עמד בשנת 2012 על כ- 85% משכרם של הגברים. עוד עולה כי נשים מהוות רק כרבע (23.3%) מהשכירים בעשירון העליון, המשתכרים בממוצע 15,413 שקלים לחודש, וכי פערי שכר בין נשים וגברים קיימים בכל רמות ההשכלה. הנתונים מראים כי קיימים פערי שכר משמעותיים גם בין נשים לגברים העוסקים בתפקידי ניהול, והשכר החודשי הממוצע של מנהלות עומד על כ-73% משכרם של מנהלים.
"גם בעולם הרפואה והמשפט יש מקומות ששמורים רק לגברים ויש מיעוט נשים, ולכן שכר הגברים גבוה", ממשיכה שמש-פרלמוטר. "הפערים המגדריים בשכר הם לא רק שכר שונה לגבר ואישה באותו מקצוע, אלא גם שנשים לא נמצאים באותו שוק העבודה שבו נמצאים גברים - גננות, סיעוד וכדומה, שהם ענפי שוק מוטים מגדרית".
"עיקר הבעיה נעוץ בסביבת העבודה ובמערכת כולה ולא באישה עצמה", מדגישה כרמי, אבל מציינת בכל זאת הבדלים בהתנהלות גברים ונשים בעולם העבודה. "הנשים בדרך כלל, ואני לא מכלילה, בעלות פחות אמביציה מגברים. ההתנהלות במגרש הגברי דורשת לעתים שימוש במרפקים, אסרטיביות ודברים נוספים שלא תמיד נוחים לאישה. וכל זמן שאין הרבה נשים בתפקידים בכירים, לנשים צעירות אין מודל לחיקוי, וכך נוצר מעגל סגור שמנציח את המצב".
כרמי ממשיכה ואומרת כי גם היום האישה נושאת בעיקר הנטל בחיי המשפחה - מה שמקשה עליה מאוד להתקדם מבחינה מקצועית. "הנושא הזה של איזון בין משפחה לקריירה הוא מאוד בעייתי, ויש לו השלכות רבות. כל עוד הבעיה הזו לא תקבל התייחסות מיוחדת, בין אם במעונות יום קרוב למקום העבודה, או במתן אפשרות לעבוד במשרה חלקית תקופה מסוימת ולחזור למשרה מלאה - הפערים הללו לא יצטמצמו".
גם שמש-פרלמוטר מטילה חלק גדול מהאחריות על המדינה, שכן רבים מהתחומים שבהם נרשמים פערים, הם כאלו שנמצאים באחריותה. "היא מותירה את הנשים בסטטוס תעסוקתי נמוך ובתנאים העסקה פוגעניים כמו עובדות קבלן. יש כאן גם עדויות לתפישה פטריארכלית שרואה באישה מפרנסת שנייה ומצדיקה מתן שכר נמוך יותר לעובדות. צריך להשמיע את הקול של אותן קבוצות, ולהקל על נשים להוכיח קיומה של אפליה במקום העבודה ולהביא לשקיפות נתונים ושכר בסקטור העסקי והציבורי".
לפנייה לכתב/ת 
