ישי עוליאל: "החלום הגדול? לזכות בגראנד סלאם". צפו
הטניסאי הישראלי בן ה-14, שהוכתר בפעם השנייה כאלוף העולם, התראיין לאולפן ynet וסיפר: "מת כבר לחזור לארץ. שמח שהעבודה הקשה השתלמה בסופו של דבר". המודל לחיקוי? "נאדאל ופדרר". וגם: איזו קבלת פנים מכינים לו בבית
פחות מיממה לאחר הזכייה ההיסטורית של ישי עוליאל, הטניסאי בן -14, בטורניר "אורנג' בול" בפלורידה (אליפות העולם הלא רשמית לצעירים), החגיגות סביב ההישג לא מפסיקות.
עוליאל, שינחת בארץ הלילה (בין רביעי לחמישי), התראיין ל-ynet רגע לפני העלייה למטוס ואמר: "היה קשה מאוד, היה משחק מצוין ומאוד נהנתי ממנו. היריב שלי בגמר גבוה מאוד, הוא מפלצת. סיימתי ממש טוב, אני שמח שניצחתי את התחרות הזו ואני מת כבר לחזור לארץ, לראות את כולם. את כל המשפחה".
עוליאל הוסיף: "בשבילי זה כבוד גדול, אני שמח מאוד לנצח בתחרויות האלה ושהעבודה הקשה השתלמה בסופו של דבר. עבדתי קשה מאוד כל השנה הזו. אני חוזר לארץ לשבוע ואז ממריא
לתחרויות בדרום אמריקה. בסך הכל זה חיים כיפיים, לא כל ילד נוסע חצי מהשנה ונמצא מחו"ל. אבל גם מתגעגעים המון לארץ. אם לא הייתי אוהב את זה לא הייתי עושה את זה. כשאני בארץ אני כל היום עם חברים. אני כבר מת לראות אותם".
"המודל לחיקוי? נאדאל, פדרר. ראש הממשלה עוד לא התקשר, אבל הכי חשוב לי שדיברתי עם ההורים שלי ושהם גאים בי. בנוגע לבית ספר, אני משתדל כמה שאני יכול. שולחים לי במיילים חלק מהחומר. כשאני בארץ יש לי מורה פרטית שעוזרת לי המון, אני חייב להודות לה הרבה. משתדל לעשות מה שאני יכול".
לסיום, עוליאל משתף בחלום הגדול שלו: "לזכות בגראנד סלאם. בעזרת השם, אם אהיה שחקן מצוין אקח את התחרויות האלה בעתיד".
"אכין לו את הקוסקוס שהוא אוהב"
כאן בישראל ההורים המאושרים, האב אברהם והאם פלורט, מתכוננים לקבלת הפנים בשובו של הבן, ובינתיים מתמודדים עם מבול של טלפונים. "מאתמול אנחנו לא מפסיקים לענות לטלפונים",
מספרת אמו פלורט, "איך שהסתיים המשחק והתפרסמה הכתבה הראשונה אני מנתקת וכבר יש עוד ועוד. אבל זה כיף, רואים שיש התעניינות ונותנים כולם הרבה חום ואהבה".
עם הבן כבר דיברתם?
"בקושי הספקנו לדבר איתו, רק ברדיו קישרו בינינו. הוא סיפר שהוא מאוד מרוצה, אבל גם מאוד עייף והלך לישון בפלורידה רק באחת בלילה. אמרנו לו שאנחנו גאים בו ומצפים כבר שיחזור כדי לראות אותו".
לפני שנתיים קיבלתם טלפון והתארחתם אצל ראש הממשלה. גם הפעם?
"ביבי עוד לא התקשר אלינו, אבל קיבלנו הרבה טלפונים מאנשים חשובים. יש גם את ראש העיר יואל לביא, שהוא ראש עיר טוב, מכבד ומפנק. הוא תומך בנו כול השנה והוא צלצל לבעלי וסיפר כמה הוא שמח על ההישג".
אתם התרגשתם?
"יש התרגשות כל פעם מחדש. כל פעם זה חזק יותר ויותר. עקבנו אחרי כל המשחקים ואנחנו שמחים שהוא הצליח לזכות בתואר ולהביא הרבה כבוד למשפחה, לחברים, לעיר ולמדינה".
איך זה לגדל אלוף בבית?
"זה קשה, כול היום בהתרוצצויות איתו. גם כשהוא כאן בארץ, הוא מתרוצץ מבית הספר, לאימון, לחדר כושר. אבל ישי כבר התרגל לחיות על מזוודות. למרות כל השנים אנחנו עדיין לא התרגלנו לזה, אבל משתדלים להיות כמה שיותר סביבו".
יש כבר כאלה שמשווים אותו לנאדאל הן ברמה והן במראה.
"בגיל 10 הוא התארח אצל ירון לונדון ששאל אותו מה הוא רוצה להיות, אז הוא ענה ישר - נאדאל. אבל יש אותו, יש את פדרר, ג'וקוביץ' ושחקנים גדולים נוספים. העיקר שיגדל ויצליח לא פחות כמו השחקנים האלה. אם אומרים שהוא מזכיר את נאדאל, אז גם אנחנו אומרים. אני מקווה שהוא יתקדם כמה שיותר, כי זו השאיפה שלו".
לסיום, הוא חוזר הלילה הביתה. מה תכיני לאלוף?
"קודם כל נקבל אותו בכיף, עם הרבה שמחה ושירים. אני אכין לו את הקוסקוס שהוא אוהב, את המרק חרירה שהוא אוהב ומאכלים מרוקאים. וגם אפנק אותו עם משהו מתוק, הוא אוהב פנקייק".
לפנייה לכתב/ת 
