יותם הלפרין: "לא הרבה שחקנים נמצאים במצב שלי"
אחרי שבועיים לא קלים, קפטן הפועל ירושלים התראיין ל-ynet ספורט, סיפר איך הוא מתמודד עם הביקורת נגדו והודה: "אנחנו קבוצה עם אופי לא פשוט. זה לא שכל אחד עושה מה שאומרים לו כמו מכונה ומוכן לשבת על הספסל במשחקים". וגם: מה היה לו להגיד על דונטה והאווירה בחדר ההלבשה
הפועל ירושלים עוברת בתקופה האחרונה משבר גדול. הכל התחיל עם ההדחה כבר בשלב הבתים של היורוקאפ עם מאזן 8:2 והמשיך בשלושה הפסדים ראשונים בליגת העל אחרי פתיחת עונה עם תשעה ניצחונות רצופים. שרשרת האכזבות גרמה לבעיות בחדר ההלבשה והשפיעה גם על הפרקט, כשדונטה סמית' סימן אצבע משולשת לכיוון האוהדים ששרקו לעברו בוז.
קפטן הקבוצה, יותם הלפרין, החליט לקחת את האחריות ובראיון ל-ynet ספורט הסביר מה קורה לקבוצה. "גם אם היינו מנצחים את מכבי חיפה אני לא יכול להגיד שיצאנו מהמשבר. כרגע אנחנו לא נמצאים בתקופה טובה, רואים את זה על המגרש. נצטרך לצאת מכל הסיפור הזה מחוזקים, זה טוב שזה מגיע בתקופה כזאת. לכל קבוצה טובה או פחות טובה יש את התקופות האלה. עכשיו יש לנו שבוע וחצי קריטיים, אסור לנו לפשל".
כל הסיטואציה הזו התחילה מאז ההדחה מהיורוקאפ. ההגנה החלשה והמחסור בשלשות הובילו למאזן העגום.
"אין ספק שנושא הקליעה מבחוץ הוא נושא בעייתי אצלנו בקבוצה, אין לנו מספיק קלעים. ההדחה שלנו מאירופה אומנם הגיעה מוקדם ובצורה לא צפויה, אבל לפעמים דברים לא הולכים כמו שאתה
רוצה. כמובן שזה שלא עלינו לשלב הבא זה כישלון גדול. אנחנו נמצאים במועדון שדורש מעצמו הרבה יותר ממה שהוא דרש בעבר. צריך שכל אחד מהשחקנים קודם כל יבין מבחינה אישית מה הוא צריך לעשות ואז זה כבר יופיע גם מבחינה קבוצתית".
יש כאלה שמצביעים על היכולת שהצגתם ביורוקאפ כחלק מהאכזבה ממה שקרה במוקדמות היורוליג.
״אני לא חושב שמישהו הגיע עם אכזבה ממה שקרה במוקדמות והשליך את זה על היורוקאפ. היינו קרובים להגיע לשם באותה המידה שהיינו גם מאוד רחוקים. הפסדנו לקבוצה יותר טובה ויותר מנוסה. להגיע למקומות כאלה זה לא תוך יום ולפעמים גם לא אחרי עונה אחת. עם קצת מזל זה יכול לקחת שנה-שנתיים ובלי זה יכול לקחת יותר"
יכול להיות שזה בגלל שנבנה סגל שלא מספיק טוב ליורוקאפ?
"הסגל שלנו הרבה פעמים היה יותר טוב מסגלים אחרים. עצם זה שלא הצלחנו להביא את זה לידי ביטוי זה בגלל דברים אחרים, זה לא קשור לפוטנציאל או ליכולת של השחקנים. כל העניין של ליצור כימיה בין השחקנים - פופס מנסה בונסו הצטרף אלינו והוסיף לנו בכמה משחקים, אבל יכול להיות שהוא הגיע מאוחר מדי. יכול להיות שזה פגע לנו בכמה משחקים כי יש לנו חמישה גבוהים שכולם רוצים לשחק. יש אלף סיבות שהובילו למן כדור שלג. אולי אפילו ההצלחה שהייתה לנו בהתחלה בליגה, יכול להיות שבעקבות זאת הגענו פחות דרוכים".
"לוקח את ההפסד לאילת עליי"
אחרי 9 ניצחונות בזירה המקומית הפסדתם דווקא לקבוצות כמו הפועל אילת (שישה ניצחונות ושבעה הפסדים) ועירוני נהריה (ארבעה ניצחונות ותשעה הפסדים). למה זה קרה?
״מול אילת היה לנו את הכדור האחרון. אני לוקח את זה עליי, זאת הייתה טעות שלי. זאת תמיד טעות של המוסר, לא משנה איזה תרגיל היה. אבל זה קורה, למרות שאני שחקן מאוד אחראי ואני
לא לוקח הרבה סיכונים מיותרים. בפעם הבאה אני אוציא את הכדור יותר טוב. מול נהריה היינו כבר בתחילת המשבר. למרות שהייתה לנו מחצית ראשונה גדולה, ידענו שאנחנו לא משחקים כדורסל מספיק טוב בתקופה הזאת ובמחצית השנייה הכל ברח לנו מהידיים. גם לנהריה, שהם לא מאריות הליגה, יש שחקנים טובים ומוכשרים. אנחנו לא משחקים נגד קונוסים".
מה אתה חושב על הליגה העונה?
"בהתחלה הטבלה הייתה די מופרדת מאיתנו וממכבי ת"א, אבל אנחנו רואים הרבה קבוצות שמתאוששות מפתיחה לא טובה. עם כמה שמדברים שהליגה יותר חלשה השנה, אני חושב שיש קבוצות טובות. אומנם אנחנו רואים הרבה חילופים של שחקנים, אבל אני בטוח שהקבוצות הטובות בסופו של דבר יתייצבו".
בתקופה האחרונה במקום לדבר על כדורסל מדברים הרבה על הבעיות בחדר ההלבשה. יכול להיות שזה מה שמוביל את הקבוצה לאיך שהיא נראית?
״אני לא חושב שזה מעכיר את האווירה. כל ההתנהלות של השחקנים בחדר ההלבשה זה מאמוציות, אנשים באמת רוצים לנצח וכל אחד מביע את זה בדרך שלו. אני יותר שקט, דונטה יותר רועש. באותו המשחק מול נהריה גיא הראל נכנס ואמר דברים מהלב, ודונטה, שכולם יודעים שענה לו, אמר גם את הדברים שלו מהלב. לא משנה מי אמר מה ובאיזו צורה, אני לא בא במטרה להגיד 'ככה לא מתנהלים'. זאת הדרך שהם רוצים להביע את האכזבה שלהם, על הדרך לענות ועל הדרך להשתמש במילים. יש על מה להתווכח, אבל שום דבר לא נאמר בזלזול או במטרה להקניט, להיפך".
אם כבר מדברים על אמוציות, איך אתה רואה את המעשה של דונטה סמית׳ בסיום המשחק האחרון?
"אין ספק שדונטה הוא שחקן מאוד אמוציונאלי וצבעוני, לטוב ולרע. אין ספק שיש דברים שהוא לא צריך לעשות כמו כולנו, אבל מצד שני דונטה הוא אחד השחקנים הכי מחויבים לנצח את המשחק. הוא עושה את זה בדרך שלו, וכמו שאמרתי - אפשר להתווכח על הדרך. אבל צריך להבין שכל הדברים שדונטה עושה זה באמת מאיכפתיות ומרצון לנצח. ברור שהוא לא היה צריך לעשות את זה, אני לא מצדיק את מה שהוא עשה. לפעמים, כשאתה נמצא באגרסיות ואחרי הפסד כזה, דברים פשוט קורים".
מדברים הרבה על מחנאות בקבוצה בין הישראלים הוותיקים, הזרים והשחקנים הצעירים.
"מטבע הדברים זה בסדר. האמריקאים יותר נוח להם אחד עם השני, זה בכל קבוצה ככה. מי שיגיד אחרת זה פשוט לא נכון. מצד שני, שלשום כולנו היינו בבית של דונטה ובילינו ביחד, אז זה לא נכון שיש הפרדות מוחלטות".
יכול להיות שחלק מהמצב של הקבוצה קורה גם בעקבות ההחלטות שדני פרנקו עושה במהלך המשחק?
"זה לא פשוט לאמן את הקבוצה הזאת. זאת קבוצה עם אופי לא פשוט. זה לא שכל אחד עושה מה שאומרים לו כמו מכונה ומוכן לשבת על הספסל במשחקים. כולנו רוצים לשחק,
פלוס השחקנים הצעירים שהקהל שלנו מאוד דוחף שישחקו, ובצדק. כך שגם דני עצמו מוצא את עצמו בסיטואציה לא פשוטה. היום ההתעסקות סביב המועדון היא הרבה יותר גדולה, יש הרבה לחץ. מבחוץ זה נראה מאוד קל, אבל מי שלא נמצא בפנים לא מבין. דני מספיק מנוסה, והוא גם צריך את הזמן שלו כדי להבין מה באמת יוביל אותו להצליח עם הקבוצה הזאת בגדול. אני בטוח שלאט לאט, עם עזרה של כולנו, אנחנו נמצא את הפתרונות".
אותך הוא בחר לשתף במשחק מול פלוישטי רק במשך 10 דקות והעלה את בר טימור ל-27 דקות במקומך. יכול להיות שזה קרה מעצם העובדה שלפעמים אתה נעלם במאני טיים?
"על זה אפשר להתווכח. בשנה שעברה היו לי הרבה משחקים שקלעתי סלי ניצחון וכן הגעתי במאני טיים, ומצד שני היו גם משחקים שפחות הצלחתי להביא את עצמי ברגעים החשובים. לא חושב שיש הרבה שחקנים שנמצאים במצב שלי, שיש כל כך הרבה התעסקות סביבם. אני לוקח את זה לטוב ולרע, זו טבעה של קריירה וטבעם של משחקים. זה העומס שיש עליי והלחץ שיש עליי, טוב לי עם זה, ואני מעדיף להיות במקום הזה מאשר במקום אחר".
אם כבר הזכרת את העונה שעברה, מה השוני בין הקבוצות?
"שנה שעברה היה לנו את המאסה ואת הגודל עם ג'וש דאנקן וארטיום פרחוסקי. רואים את ההבדל המשמעותי גם באירופה. מצד שני, יש את ההוספה של סמית' שהיא סופר משמעותית. שנה שעברה לא היה לנו את הירידות והעליות הכל כך קיצוניות שיש לנו השנה. מצד אחד לבוא ולנצח משחקים גדולים בארנה כמו את מכבי ת"א ב-30 הפרש, ופתאום להפסיד לנהריה ולעוף מהיורוקאפ. זה באמת קיצוניות ששנה שעברה לא חווינו. יהיה נכון יותר להסתכל על הדברים בסוף העונה, שם אנחנו נימדד אם הצלחנו או נכשלנו".
"אני רוצה לפרוש בהפועל ירושלים"
אז מה המטרות? גביע המדינה ואליפות?
"חד משמעית אלו המטרות כבר מתחילת השנה. אם פעם היו מפחדים לדבר על אליפות, אז היום אנחנו מסוגלים לדבר על זה כי יש לנו קבוצה מספיק טובה. אני חושב שאנחנו לא צריכים להסתכל רחוק מדי. קודם יש לנו את ההתמודדות בשבוע הקרוב בשמינית ורבע גמר הגביע".
ב-2013/4 חתמת על חוזה לשלוש שנים בבירה. אתה חושב שגם אם לא תצליחו להשיג השנה את המטרות בזירה המקומית אתה תישאר?
"במידה שההנהלה תרצה שאני אשאר, אני אשאר. באתי לפה כדי להיות להביא תארים לקבוצה ולגדול כהפועל ירושלים. היום אני נמצא כחלק מההתבגרות של הקבוצה, וכרגע אנחנו חווים כאבי גדילה. בשנה שעברה היה כואב בגלל הצורה שסיימנו את העונה, אבל לדעתי לא מספיק העריכו כי עשינו עונה מדהימה ביורוקאפ כשהגענו עד לרבע הגמר".
הכוונה היא לפרוש בהפועל ירושלים?
"חד משמעית אני רואה את עצמי פורש בהפועל ירושלים. אני לא רואה את עצמי בשום מקום אחר.י לא באתי לפה בשביל שנה-שנתיים, אלא באמת עם ראייה לטווח ארוך, וככל שאהיה מספיק טוב ורצוי בקבוצה, מבחינתי אני רואה את עצמי כאן עד שיגידו לי די".
לפנייה לכתב/ת 
