ישראל 2014: שכר נמוך גם למי שעובד קשה
מחקר חדש של הביטוח הלאומי קובע כי רמות השכר בישראל בכלל ושכר המינימום בפרט נמוכות מדי, באופן שלא מאפשר להחלץ ממעגל העוני. ממליצים: לקבוע את שכר המינימום על בסיס מדדי כוח קנייה ורמת הפריון, באופן שיאפשר לו לעמוד בייעודו - הבטחת מינימום של קיום
הוויכוח על העלאת שכר המינימום בעיצומו - אבל לא בטוח שזה יעזור: מחקר חדש שפרסם היום (ד') הביטוח הלאומי, קובע כי רמות השכר בישראל בכלל ושכר המינימום בפרט נמוכות מדי ולא באמת מאפשרות לחלץ משפחות ממעגל העוני. החוקרים ממליצים שלא לקבוע את שכר המינימום על פי השכר הממוצע, אלא על בסיס מדדי כוח קנייה ורמת הפריון, באופן שיאפשר לו עמוד בייעודו - הבטחת רמת מינימום של קיום.
- 80% מהמשפחות הישראליות מוציאות יותר משהן מכניסות
- הישראלים מכניסים יותר, אך גם מוציאים יותר
- דו"ח העוני: הילדים העובדים - והאובדים
על פי המחקר, שיעור העובדים בישראל ששכרם מתחת לשכר המינימום, הינו 12.2% - גדול ב-60% מהממוצע במדינות ה-OECD. כדי לפצות על השכר הנמוך, שיעור גבוה של שכירים (73.4%) עובדים שעות נוספות (יותר מ-40 שעות בשבוע) - הרבה יותר מהממוצע במדינות המפותחות.
כמו כן נמצא, כי שיעורי העוני של משפחות עובדות בארץ נמצא בגידול מתמשך - מכ-6% בשנות ה-80, לכ-14% בשנים האחרונות. בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת במקום השלישי מבחינת שיעורי העוני של משפחות עובדות. במונחים של כוח קנייה (יכולת העובד לרכוש מוצרים ושירותים), ישראל נמצאת ביחד עם המדינות הלא מפותחות.
השכר נמוך - גם בהשוואה לפריון הנמוך
החוקרים, מירי אנדבלד ואורן הלר, שוללים את הטענה לפיה השכר הנמוך נגזר משיעורי הפיריון הנמוכים בארץ (תרומת העובד למשק). לעמדתם, השכר המשולם בארץ נמוך מדי גם ביחס לפריון בהשוואה למדינות ה-OECD. "פריון העבודה בישראל הוא אכן נמוך בהשוואה למדינות המפותחות, אולם השכר הממוצע ובמידה פחותה יותר גם שכר המינימום, רחוקים מהרבה שהיו צריכים להיות בה לו היו מתואמים עם התוצר לעובד", מצוין.
עוד הם מציינים, כי חרף הנטייה לראות בשיעורי התעסוקה הנמוכים את הגורם העיקרי לעוני, הרי שישראל נמצאת במקום טוב באמצע בהשוואה בינלאומית. "גם אם יש עדיין מה לשפר בתחום שיעורי התעסוקה ובמיוחד בקבוצות מסוימות (על פי הדעה המקובלת - נשים ערביות וגברים חרדים), העיסוק ברמת השכר בכלל ורמת שכר המינימום בפרת ובדיקת תרומת האפשרית למגמה זו, הוא חיוני", הם כותבים.
בבחינת ההשפעה של השכר על יציאה ממעגל העוני, ישראל ממוקמת כמעט בסוף הרשימה, עם מידת אפקטיביות נמוכה מאוד. "בקרב המדינות המפותחות, כ-70%-90% מהאוכלוסייה שהיתה ענייה ללא שכר העבודה, אינה ענייה בזכותו", נכתב. "בישראל נתון זה נושק לגבול התחתון של הטווח".
החוקרים מוסיפים כי אף ששכר המינימום בארץ גבוה בהשוואה בינלאומית, הרי שהשכר הממוצע נמוך ביחס למדינות המפותחות וביחס לרמות הפריון בישראל, מה שיוצר חשש כי הוא לא ממלא את ייעודו בהבטחת חיים בכבוד למשפחות עובדות שבתחתית התפלגות ההכנסות. "יש בסיס עובדתי תחושה כי השכר בישראל נמוך מדי וכי תרומתו של שוק העבודה הישראלי לחילוץ מעוני נמוכה", מצוין.
בין מסקנותיהם, החוקרים ממליצים לקבוע את שכר המינימום על בסיס מדדי כוח קנייה ורמת הפריון ולא לפי השכר הממוצע. כך למשל הם מדגימים, כי עלייה של דולר אחד לשעה בשכר המינימום במונחי כוח קנייה, מפחיתה את ההסתברות להיות עני בכ-8%.
"נראה כי העלאת שכר המינימום בעת הזו עשויה להיות כלי חשוב בצמצום העוני של משפחות עובדות ומשפחות בכלל", מצוין. "הגידול המתמשך בהיקף התעסוקה בישראל בשנים האחרונות, עשוי להפחית את החששות מהשפעה שלילית אפשרית של צעד כזה על התעסוקה".