הבושות, ההרחקות וההשתקות

המודל

חזן נכנס בשופטי אירופה

אם תציצו במקרה באתר אופ"א ותבדקו מי אימן את נבחרת הנערים עד גיל 17 במשחקה הרשמי האחרון, תגלו עובדה מפתיעה. זה קרה לפני חודשיים בדיוק, ישראל פגשה את קזחסטן בטורניר מוקדמות היורו בהונגריה, ועל הקווים עמד עוזר המאמן, בחור בשם לירון גלאט. לפי אתר ההתאחדות שלנו, המאמן במשחק היה אלון חזן.

אז זהו, שלא. חזן הורחק במשחק קודם מול קרואטיה לאחר שהתפרץ לעבר השופט האיסלנדי גונאר־יארל יונסון. המקרה הגיע לוועדת המשמעת של ההתאחדות האירופית, שהרחיקה אותו משלושה משחקים בגין "העלבת שופט". בהתאחדות מעטים שמעו על זה, והם העדיפו להעלים את המידע מהציבור.

(איור: אופיר בגון)

וזו לא הייתה הפעם הראשונה שחזן הורחק השנה. באפריל נערך באיטליה טורניר הידידות המסורתי "דלה נאציוני" לנערים עד גיל 16. גם שם, מתברר, המאמן הישראלי הורחק בגין התפרצות בוטה כלפי השופט. זה המודל שמקבלים שחקני העתיד שלנו. לא הולך? השופט אשם.

לפני ארבע שנים מונה חזן למאמן הנערים, ולא ברור על סמך אילו הישגים. עד אז הוא אימן קצת במ.ס. אשדוד, אותה עזב כשהייתה שקועה בתחתית. כבר שם, בעונה וחצי, גילה את הפוטנציאל הטמון בו בהעלבת שופטים. באחד המקרים העיד קוון כי המאמן אמר לו: "לך קיבינימט, אני אטפל בך". אותו דבר בנבחרת. הצלחות מרעישות אין, אך להרעיש הוא דווקא יודע ובהתאחדות יודעים להשתיק.

בשתי ההרחקות ישב לצידו על הספסל המנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות, מיכאל ניס הגרמני, שקולו לא נשמע. תנו לו להרוויח את ה־10,000 יורו החודשיים שלו ועזבו אותו בשקט. ומה עם ראשי ההתאחדות? לא ראו, לא שמעו, לא ידעו. לדברי אחד הבכירים, המידע על ההרחקה בהונגריה הגיע למנכ"ל, אך משום מה לא הועלה לדיון במזכירות. על ההתפרצות המבישה של חזן באיטליה הבכיר לא שמע.

התפרץ לעבר השופט. חזן(צילום: Getty Images Imagebank)

חזן הגיב אתמול: "במשחק מול קרואטיה, בדקה ה־90, שחקן שלנו שכב פצוע ואז אני והמאמן הקרואטי החלפנו מילים. אמרתי לו שהוא צריך להתבייש. הייתי נסער, זה היה משחק שידענו שאם היינו מסיימים בתיקו, אנחנו עולים כמעט בוודאות. הייתי מחוץ לאזור הטכני והשופט הרחיק אותי".

הוא דיווח שהעלבת אותו.

"לא צרחתי ולא השתוללתי. בסוף המשחק ירדתי למגרש ואמרתי לו 'שופט חייב להיות אובייקטיבי ולא לשרוק לצד אחד".

וההתפרצות באיטליה?

"שם צעקתי על השופט על איזו שריקה, הוא ביקש ממני לצאת מהמגרש וההרחקה הייתה בצדק. השופט היה איטלקי ופשוט עשה הכל כדי שאיטליה יבקיעו. זה היה כבר מחריד. אמרתי לו 'עזוב, אתה איטלקי, שרוק להם פנדל וזהו'. אבל זו הייתה הרחקה מוצדקת וגם אמרתי לשחקנים שטעיתי".

ואיפה הוא היה? מיכאל ניס(צילום: אורן אהרוני)

עד כאן ההסברים, ופה בדיוק הבעיה. מאמני הנבחרות הצעירות שלנו, כוכבי עבר למיניהם, אינם מבינים שיש להם שתי משימות: ללמד את הצעירים איך לשחק, וכיצד להתנהג במגרש ומחוצה לו. אבל הם, במקום לחשוב על שחקני העתיד, מנסים לזכות בטורנירי ידידות ומלמדים אותם לתרץ ולצרוח על שופטים.

הבהרה חשובה: המקרה החשאי הראשון היה בעידן אבי לוזון, שדוגל אף הוא בהתנפלות על שופטים, והמקרה השני בעידן עופר עיני, שלא אכפת לו מכלום.

הסוכן

בניון מקלל, נימני מהלל

זה שהסוכן אבי נימני משתמש בבמה שניתנת לו כדי לקדם את שחקניו, אינו חדש. אבל במוצ"ש נשבר עוד שיא בשמירה על אינטרסים ובניגוד עניינים.

נימני תיווך בין בניון למכבי חיפה(צילום: זהר שחר)

הדיון המביש התרחש ביציע הלקקנות, לאחר שהוצגו הצילומים של יוסי בניון מגדף אוהד של קבוצתו בסכנין. "לי זה אולי יותר קשה פה מכולם, אני הייתי עם יוסי בספרד", פתח ואמר עומרי אפק, היחיד בצוות שהעז להשמיע ביקורת נוקבת על קפטן מכבי חיפה. נימני הבין שזה מה שהולך לקרות, והתנפל עליו: "לא נראה שכל כך קשה לך. אתה רוצה להגיד משהו, אל תגן על עצמך לפני זה!"

אפק לא נבהל, וענה לו: "אתה מציג פה שחקנים על ימין ועל שמאל, אני לא צריך לשאול אותך מה להגיד". אבל הסוכן שתיווך בעסקה בין בניון לחיפה, היה ממש נסער. זאת העיתונות לפי נימני. לפרשן אסור "להגן על עצמו", לסוכן מותר להגן על לקוחו.

וההמשך היה לא פחות מביך ומתפתל. "לא ראיתי את האירוע ואני לא רוצה להביע דעה על המשחק הזה ולגבי האירוע עצמו", אמר האינטרסנט כשנשאל על הקללות, והוסיף: "אם אפשר יהיה להראות את האירוע, אוכל להביע דעה". איזה חוסר מזל, לא יצא לו לראות.

איזה חוסר מזל. נימני

והנה הדו־שיח המגוחך שהתפתח עם המגיש:

מאיר איינשטיין: "בניון גידף את האוהד שגידף אותו. מה אתה אומר על אירוע כזה?"

נימני: "אני מנסה לראות את זה. אני לא אומר אף פעם משהו שלא ראיתי אותו".

איינשטיין: "בוא נניח שבניון גידף. זה בסדר או לא?"

נימני (נע בחוסר נוחות): "אני חושב שגם יוסי חושב שזה לא בסדר. אבל אני לא יודע אם זה אמיתי".

בטח שזה לא אמיתי. הבמאי עשה פוטומונטז'. ואז הגיעו דברי הסיכום של הסוכן על מופע הקללות של לקוחו: "זה לא קל, כולנו בני אדם. זה לא סוף העולם, הלוואי שכל שחקני הכדורגל יהיו סמל ודוגמה כמו יוסי בניון. הלוואי, הלוואי".

אילו אדם ממדינה תרבותית (שבה סוכן אינו יכול לשמש כפרשן) היה עד לקרקס המעוות הזה, הוא היה אומר רק משפט אחד: "אני לא יודע אם זה אמיתי".

הטור מלא - היום במוסף הספורט של "ידיעות אחרונות".