קיצוץ בביטחון, אחרי ירי: בלי רבש"צ, בלי גדר
70 מיליון שקל יקוצצו מתקציב שנועד לתיקון גדרות, אחזקת מחסני נשק ותקנים לרכזי ביטחון אזוריים. האם יופקר ביטחונם של 50 יישובים בקו התפר בגלל מחלוקת בין משרד הביטחון למשרד לביטחון פנים לגבי אחריותם?
האם מ-1 בינואר תקלות בהפעלת גדר ההפרדה לא יטופלו, כלי הנשק יילקחו מהמחסנים ורכזי הביטחון כבר לא יוכלו לסייר בשטח 7 ימים בשבוע? ל-ynet נודע כי קיצוץ רוחבי במרכיבי הביטחון ב-50 יישובים על קו התפר עלול לצאת לפועל, ובמשרד הביטחון ובמשרד לביטחון פנים מתנערים מאחריות.
הקיצוץ, שמסתכם ב-70 מיליון שקלים במרכיבי הביטחון של 50 יישובים על קו התפר, נוגע לאחזקת גדר מערכת הביטחון, מחסני נשק, שערים ורכבי ביטחון במועצות האזוריות בני שמעון, לכיש, יואב, מטה יהודה, חבל מודיעין, דרום השרון, לב השרון וגלבוע. על פי ההחלטה, בחלק מהיישובים יבוטלו גם תקני הרבש"צים ובחלק הם יעברו לפעילות של חצי משרה. הקיצוץ לא יאפשר להמשיך בעבודות תחזוקה שוטפות של הכבישים או לתקן תקלות בהפעלת גדר ההפרדה - שההתרעות שהיא מספקת מונעות חדירות מדרום הר חברון למשל.
עבודת מטה משותפת של משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים העלתה כי יישובי קו התפר סובלים יותר מעבירות פליליות כמו גניבות חקלאיות ופריצות, ופחות מעבירות ביטחוניות. לפיכך, טוענים במשרד הביטחון, האחריות לתקצב את היישובים אמורה להגיע מהמשרד לביטחון פנים.
אבל שם טוענים את ההיפך, ואומרים כי האחריות עדיין מוטלת על משרד הביטחון. בינתיים, עד שבמשרדים יחליטו מי יקבל אחריות, הודיע משרד הביטחון לרשויות כי הוא מבטל את התקציב ליישובים הללו. ב-1 בינואר יבוטלו כל מרכיבי הביטחון והיישובים יישארו ללא הגנה בסיסית הן מפני איומים פליליים והן מפני איומים ביטחוניים.
גורמים במשרד הביטחון אמרו כי ב-50 היישובים שהועברו לאחריות המשרד לביטחון פנים "עיקר האיום הוא פשיעה פלילית וגניבות חקלאיות, לא איום פח"ע. לכן מדובר באחריות מלאה של המשרד לביטחון פנים. עבודת המטה נעשתה במשותף". עוד הסבירו: "הקריטריונים להקצאת מרכיבי הביטחון גובשו בשיתוף המשטרה, מג"ב והמשרד לביטחון פנים. הוחלט להעביר כ-50 יישובים לאחריות המלאה של המשרד לביטחון פנים, ובכלל זה תקציב. המשרד לביטחון פנים היה שותף לקבלת ההחלטה", הדגישו.
מאות שב"חים עוברים באין מפריע
אבל ההחלטה מעוררת זעם בקרב ראשי הרשויות. ראש מועצת בני שמעון, סיגל מורן, סיפרה: "באזור הדרומי גדר ההפרדה משטחי יו"ש פרוצה, ומאות שב"חים עוברים שם באין מפריע. מכיוון עזה יורים קסאמים, אז דווקא עכשיו מבטלים תקציב של תחזוקת מרכיבי ביטחון ביישובים. לא רק שהמדינה מפקירה את התושבים, היא גם לא נותנת להם כלים בסיסיים להגן על עצמם. זו איוולת".
לדבריה, "במהלך 'צוק איתן' זרמו לכאן מקבלי החלטות, כולל שר הביטחון, והצהירו קבל עם ועדה כי יפעלו לחיזוק תחושת הביטחון לתושבים. אך הצהרות לחוד ומציאות לחוד. אם חלילה יתרחש הפיגוע הבא לא יוכלו מקבלי ההחלטות לרחוץ שוב בניקיון כפיהם. הם ייאלצו לגמגם ממש כפי שהיה כאשר הוחלט ימים ספורים לפני 'צוק איתן' לבטל את תקני הרבש"צים בעוטף עזה". היא הבהירה: "לא ארשה שביטחון התושבים במועצה ייפגע. לא ארשה גדרות פרוצות או החשכה של תאורת ביטחון. ממשלת ישראל צריכה להתעורר ולהבין שללא ביטחון לא יהיו שם תושבים".
שמוליק ריפמן, יו"ר מרכז המועצות האזוריות, סיפר כי במשך השנה האחרונה פעלו הוא ואנשיו מול משרד הביטחון על מנת למנוע את הקיצוץ. "לצערי, אף שבסופו של דבר הוחלט לבטל את הקיצוץ בתקני כוח האדם, הקיצוץ במרכיבי הביטחון נותר על כנו".
ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) יו"ר השדולה החקלאית בכנסת, תושב קיבוץ שומריה שעל קו התפר, אמר: "לא שמענו ולא הרגשנו שהביטחון האישי השתנה ברחבי מדינת ישראל כולה וביישובי קו התפר בפרט. אינני מבין מניין האומץ לקצץ בתקציב החיוני של מרכיבי ביטחון המספקים מערכת הגנה היקפית ליישובים, וכך לסכן חיים של רבים מתושביהם באופן ניכר".
ממשרד הביטחון נמסר: "בהמשך לדו"ח מבקר המדינה התבצעה בשנתיים האחרונות עבודת מטה משותפת למערכת הביטחון, משטרת ישראל והמשרד לביטחון הפנים, שעל בסיסה הוחלט כי 50 יישובים יעברו לאחריות המשרד לביטחון פנים ולמשטרת ישראל החל מינואר 2015. זאת בהתבסס על ניתוח האיומים, פריסת כוחות צה"ל במרחב, הקמת גדר ביטחון ואמצעים טכנולוגיים נוספים בשטח".
מהמשרד לביטחון פנים נמסר כי אנשיו פנו כמה פעמים למשרד הביטחון כדי לסייע בנושא, "כולל פניות בדרג שר. פניות אלו לא נענו. ברצוננו להדגיש כי הנושא מצוי באחריות משרד הביטחון ופיקוד העורף".
Read this story in English
לפנייה לכתב/ת 
