מתכננים לתבוע? תתכוננו לאגרה מוגזמת

בשנות הששים של המאה הקודמת, החל בישראל מפעל חקיקה מקיף של קביעת הזכויות האזרחיות. במסגרתו חוקקו, בין היתר, חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, חוק המכר, חוק המקרקעין, חוק המיטלטלין, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), חוק החוזים (חלק כללי) ועוד.

• לטור הראשון בסדרה: איך בתי המשפט שוחקים את מעמד הביניים?
• לטורים נוספים של יוסף פריצקי   
  

בנוסף, נחקק בשנות ה-90 , חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שנועד להגן על הזכויות הבסיסיות של אדם בישראל, ביניהן זכותו לקניין. נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק, סבור כי בכינונו של חוק יסוד זה ושל חוק יסוד חופש העיסוק - יצרו את "המהפכה החוקתית" בישראל מפני שהכנסת העניקה לשני חוקי יסוד את המעמד העל, מכוחו קיבל בית המשפט סמכות לבטל חוקים הסותרים חוקי יסוד אלה.

אחד ממאפייניו העיקריים של מעמד הביניים הוא הסחר בזכויות. מעמד הביניים רוכש, במהלך השנים, זכויות מוחשיות, נכסי נדל"ן למשל, וזכויות לא מוחשיות (כגון: זכויות יוצרים, פטנטים, ידע מיוחד וכיו"ב). יחידי המעמד הזה סוחרים בזכויות אלה. כך לדוגמה, סופר שכותב ספר, הוא בעל זכויות יוצרים ביצירתו. הוא סוחר בזכות הזו עם מוציא לאור ובגינה מקבל כסף. אדם קונה נדל"ן כלשהוא, משביח את ערכו ומוכר אותו במחיר גבוה יותר ממה שקנה. לפיכך היה צורך ברור בהגדרה מחודשת ומדויקת של הזכויות האזרחיות.

ואולם, זכויות אזרחיות אינן שוות את הנייר עליו הן נכתבו, אם לא ניתן לאכפן ולממשן. בכל המדינות הדמוקרטיות מערכת המשפט האזרחית היא זו האמורה לברר את הסכסוכים האזרחיים ולאחריו להעניק סעד לצד שיצא זוכה בדינו.

תביעות אזרחיות בישראל עשויות להתדיין בשלוש ערכאות:

1) בית משפט שלום: דן בתביעות בסכומים של עד 2.5 מיליון שקל. עלויות האגרה עומדות על 2.5% מערך הסכום הנתבע ולא פחות מ-744 שקל. זוהי המערכת המשפטית האזרחית העמוסה ביותר.

2) בית משפט מחוזי: דן בתביעות בסכומים שמעבר ל 2.5 מיליון שקל , וכן משמש כערכאת ערעור על פסקי דין של בית משפט השלום.עלויות האגרה עומדות על 2.5% מערך הסכום הנתבע ובנוסף 1% על כל סכום מעל 24,235,382 שקל.

3) בית המשפט העליון: דן בערעורים על פסקי דין של שתי הערכאות הנמוכות יותר.

(צילום: shutterstock)

בנוסף קיים גם בית המשפט לתביעות קטנות: סמכותו מוגבלת לתביעה שסכומה אינו עולה על כ-34 אלף שקל. ערכאה זו מאפשרת ניהול הליך שמתאפיין במהירות ופשטות. ערכאה זו אינה מתאימה לדיון בתביעות בעלות ערך או בתביעות מסובכות הדורשות מספר עדים, מסמכים רבים וכיו"ב.

אגרות בתי המשפט כמכשיר החוסם כניסה למערכת

אגרת בתי המשפט בישראל היא מבין הגבוהות בעולם. למרות שישנן שיטות משפט רבות בהן התובע משלם אגרה - הרי שברוב מערכות המשפט במדינות הדמוקרטיות, האגרה אינה כה גבוהה. כפי שצוין, בישראל, עלות האגרה היא 2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ו-1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל 24,235,382 שקל.

מחצית מהאגרה משולמת מיד עם פתיחת התיק, ומחצית שנייה לפני ההליך הראשון בתיק. כך, לדוגמה: על תביעה של 100 אלף שקל, ישלם התובע 2,500 שקל. על תביעה של 30 מיליון שקל - ישלם התובע הישראלי 750 אלף שקל ובנוסף 1% מן ההפרש בין 24,235,382 ש"ח ל-30 מיליון שקל. בסך הכל, ישלם התובע במקרה זה כ-808,000 ש"ח. יש לציין כי האגרות הללו אינן חלות בבתי המשפט לתביעות קטנות.

אמנם קיימת בישראל האפשרות לפטור (מלא או חלקי) מאגרה, אולם זו נתונה למעוטי יכולת (לא ל"מעמד הביניים") והיא ניתנת במשורה. ככלל, ניתן איפוא לומר שמדינת ישראל אינה רואה במערכת המשפט כשירות שיש עליה חובה לתתו לכל דכפין במחיר שווה לכל נפש - אלא כשירות בגינו היא גובה אגרה גבוהה מאוד.

(צילום: Shutterstock)

מה המצב בעולם? בארה"ב, בבתי המשפט הפדרליים, האגרה בגין פתיחת הליך בבתי המשפט המחוזיים הפדרליים היא בסך הכל 50$, ללא כל קשר לסכום הנתבע. בבית המשפט של מדינת ניו יורק, בעיר ניו יורק, האגרה בגין הגשת תביעה כספית היא פחותה אף יותר - 25$. מדינת קליפורניה ידועה באגרותיה הגבוהות (באופן יחסי). אך גם שם, תביעה לסכום מעל 25 אלף דולר מחוייבת באגרה של 435$ בלבד (1.75% בלבד) מתחת לסכום זה - ב-370$ (לא כולל תביעות קטנות עד עשרת אלפים דולר שאז האגרה היא זניחה לחלוטין).

ומה בבריטניה? בבריטניה נוהג הכלל הוא שככל שהתביעה מוגשת בסכום גבוה יותר - אחוז האגרה מסכום התביעה הוא נמוך יותר. ההגיון מאחרי קביעה זו הוא שעצם השימוש במערכת בתי המשפט עולה ממון ולכן כדאי להשתמש בה רק לתביעה "רצינית". ואולם, השיעור הנוהג בישראל של 2.5% מסכום התביעה (ויותר) חל על תביעה שסכומה כ-25 אלף ליש"ט (כמאה וחמישים אלף שקל). מעל לסכום זה - יורד שיעור האגרה באופן יחסי. כך, לדוגמה, לתביעה של 50 אלף ליש"ט - שיעור האגרה הוא כ-0.6% בלבד. בוודאי שאין "קנס" (כפי שקיים בישראל) על הגשת תביעה בסכום גבוה מאוד. 

וכדברי המשורר הלאומי: אם יש צדק - יופיע

יוסף פריצקי, שר לשעבר מטעם "שינוי"

סדרת המאמרים נכתבה בעקבות עבודות סמינריונית שהוגשו לפרופ' איתי סנד, ראש החוג למדיניות ציבורית באונ' תל אביב. שותפיו למחקר הם מיכל קרמר ועו"ד יוני רגב