סיכלה 24 מפגשים בין הגרוש לילדים - ותשלם

בית המשפט חייב אישה ב-12 אלף שקל בגלל מניעת מפגשים עם אביהם. היא ערערה אבל המחוזי דחה אותה: הילדים אינם הרכוש שלך

עו"ד אריה חגאגפורסם: 27.12.14 , 09:47

אישה גרושה שסיכלה עשרות מפגשים בין ילדיה לבין בעלה לשעבר חויבה על ידי בית המשפט לענייני משפחה לפצות אותו ל-12 אלף שקל. היא ניסתה לבטל את ההחלטה אך בית המשפט המחוזי בחיפה דחה אותה והבהיר: הילדים אינם רכושך הפרטי.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בינואר האחרון הורה בית המשפט לענייני משפחה לאם לקיים את הסדרי הראייה שנקבעו בהסכם גירושין, והודיע לה כי אם לא תעשה זאת היא תצטרך לשלם לו 500 שקל על כל מפגש שלא נערך.

תביעה

מנעה מהאב 38 מפגשים עם הבת - ותשלם

עו"ד שני אמרני זרח

במסגרת פרידה קשה העלילה אישה על בן זוגה שהוא "אלים ופסיכוטי", ונבצר ממנו לפגוש את בתו. נקבע שכל מפגש אבוד יעלה לה 500 שקל

מנעה מהאב 38 מפגשים עם הבת - ותשלם

ביוני 2014 הודיע האב לבית המשפט כי האם לא אפשרה קיומם של 24 מפגשים בינו לבין ילדיו ודרש לקזז 12 אלף שקל מהכספים שעליו להעביר לה לפי הסכם הגירושין. בית המשפט קיבל את בקשתו.

כחודש לאחר מכן הגישה האם בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בחיפה. היא טענה שהילדים פשוט מסרבים להיפגש עם אביהם בשל הנוקשות שהוא מגלה כלפיהם.

היא הוסיפה שהאב לא הוכיח את מספר המפגשים שסוכלו ולא הייתה הצדקה להטיל עליה את הקנס הגבוה. לדבריה היא בסך הכול דואגת לילדים שלה ואינה רוצה שאביהם יפגע בהם.

השופט סארי ג'יוסי קבע שהאם לא שכנעה אותו שנפלה טעות בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה. לשיטתו, האם לא מעודדת את הסדרי הראייה עם הילדים עוד מ-2011, מה שהביא לכך שהילדה הגדולה מסרבת לראות את אביה.

בנוסף, דיווח שהתקבל מיחידת הסיוע העלה כי האם לא מוכנה לעודד את ילדיה לפגוש באביהם. הובע חשש כי אם זה ימשיך כך, הנתק עם הילדה הגדולה יתרחב גם לשני הילדים הנוספים.

השופט הדגיש כי על האם להשתמש בהשפעה על ילדיה הגרים עמה דווקא כדי לאפשר את הקשר עם אביהם, אולם בפועל, כפי שהודיעה העובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה, היא מתקשה להפריד בין הרגשות שלה כלפי האב לבין צורכי הילדים להתראות עמו, ולא נותנת להם את ברכת הדרך.

השופט גם הבהיר כי גם אם האב אינו "טלית שכולה תכלת" – הוא נאות לקבל הדרכה הורית ולשפר את דרכיו. לעומתו, האם מתבצרת בעמדתה ומתנהגת כאילו הילדים הם רכושה הפרטי.

פסק הדין מבטא את עמדתם העקבית של בתי המשפט שלא לאפשר להורה המשמורן לפגוע בהסדרי הראיה עם ההורה האחר ו"לנכס" לעצמו את השליטה הבלעדית בחיי הילדים. התפיסה היא שעיקרון העל של טובת הילדים מחייב קשר טוב ושוטף גם עם ההורה הלא משמורן.