זה מתחיל בפה: מחלות שרופא השיניים יכול לאבחן

מבט אחד במצב השיניים שלכם והרופא יכול לאבחן מחלות נוספות, מהן אתם סובלים. כן, מצב השיניים, הלשון ורירית הפה מעיד לעתים על מצבם של איברים בגוף ורופא השיניים שלכם לפעמים, עשוי גם להציל את חייכם.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

קיראו עוד

1. אסתמה

אסתמה חמורה בזמן הילדות פוגעת בגדילת הלסתות. בנוסף אצל אלה המשתמשים במשאפי סטרואידים קיימת שכיחות גבוהה של פטרת פה.

2. סוכרת

המחלה האוטוטימונית, ממנה סובלית כחצי מיליון ישראלים, פוגעת לא רק ברמות הסוכר בגוף, אלא גם בזרימת הדם ועלולה להגביר גם את שכיחותם של זיהומים. בתוך כך גורמת המחלה ליובש בפה, שהוא אחד מביטויי המחלה הראשונים. כתוצאה מכך עלולות להופיע דלקות חניכיים, אבצסים, פטרת כיבים בחלל הפה.

3. קרוהן וקוליטיס

עשרות אלפי ישראלים סובלים ממחלות המעי הדלקתיות קרוהן וקוליטיס. אחד מביטויי המחלה הוא

אפטות בחלל הפה, מצב שכאשר הוא כרוני, צריך תמיד לעורר סימן שאלה באשר למחלות אוטואימוניות.

4. כיב קיבה

עליית מיצי קיבה (רפלוקס) גורמת לא רק לכאבים, אלא גם לשחיקה של אמאייל השן, ואף לפטרת. מצב זה, צריך לעורר את השאלה האם נוצר כיב קיבה כתוצאה מחומציות היתר בקיבה.

5. היפרתירואידיזם

הקשר בין הפרעות בבלוטת התריס לבין זיהומים בחלל הפה אינו ברור, אבל התוצאה עשויה להיות ברורה מאוד וכוללת דלקת של הרקמות התומכות בשן ונסיגה של העצם, עששת, איבוד מוקדם של שיניים נשירות וצמיחה מוקדמת של שיניים קבועות.

מצב השיניים עלול להצביע על התפתחות כיב קיבה(צילום: shutterstock)

6. איידס

מחלת הכשל החיסוני הנרכש מלווה במצב חיסוני ירוד מאוד המשפיע על חלל הפה, גם כאשר לחולה אין תסמינים נוספים.

רופא השיניים עשוי לגלות פטרת, הגדלת בלוטות הלימפה הצוואריות, הגדלה של בלוטות הרוק, יובש בפה, אודם ספציפי בחניכיים הקרוי ג'ינג'יביטיס ליניארי, נמק של הרקמות התומכות בשיניים, הרפס, אפטות, דימומים ואף גידול סרטני מסוג קאפושי סרקומה.

7. דלקת מפרקים

מחלת ראומטואיד ארטריטיס מתחילה אמנם בנוקשות מפרקים וכאבים, אבל מתבטאת גם בחלל הפה וכוללת הפרעות במפרק הלסת הקרוי TMJ, יובש בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, דימומים ודלקות.

8.  אנמיה

מסיבות לא ברורות גורם חסר הברזל לאיבוד פקעיות על גבי הלשון, דימומים וזיהומים בחניכיים, ונימול.

9. סרטן הדם

לוקמיה נובעת מגדילה לא תקינה של תאי הדם במח העצם, כך נוצר מחסור בתאי דם תקינים כמו

תאי דם אדומים, תאי דם לבנים האחראים על מערכת החיסון, וטסיות דם האמונות על קרישת הדם. כתוצאה מכך עלולים להופיע דימומים וזיהומים בחלל הפה.

10. סרטן לימפה

לימפומה מתבטאת בין היתר בהגדלת בלוטות, וזה אחד הסימנים הראשונים למחלה, יחד עם אובדן משקל, הזעות לילה, וחומים ממושכים.

רופא השיניים עשוי לגלות הגדלה של בלוטות צוואריות, פטרת, יובש, דלקת של רירית הפה, עששת ונמקים. הטיפול הכימותרפי וההקרנות עלולים לגרום לפטרת, יובש, דלקת של רירית הפה, נוקשות לסתות, ודלקות חניכיים.

11. אפילפסיה

פרכוסים עלולים לגרום לחבלות באיזור הראש והצוואר. בנוסף, מטופלים הנוטלים את התרופה נוגדת הפרכוסים פניטואין סובלים מ שגשוג יתר של החניכיים.

כך, נוצר כיסוי של כותרות השיניים הפוגע לא רק אסתטית, אלא גם תפקודית בשן עד לצורך בניתוח להסרת רקמות החניכיים העודפות.

12. פרקינסון

המחלה עשויה להתבטא בריור יתר. בנוסף מתקשים החולים לצחצח את הפה והשיניים עקב נוקשות השרירים, ולפיכך היגיינת הפה עשויה להיות ירודה. הטיפול התרופתי הכולל תרופות המכילות דופאמין, עלולות לגרום ליובש בפה שעשוי אף הוא לגרום לעששת.

13. הפרעות אכילה

פעמים רבות מזהים בני נוער הסובלים מבולמיה לפי שחיקות של האמאייל באיזורים מאוד אופייניים בכיוון החיך, אף שכלפי חוץ הכל נראה תקין, אלה נגרמות בשל ההקאות. בתוך כך קיימת שכיחות גבוהה של עששת גם בשל אכילת של פחמימות.

ההרעבה אצל אנורקסים מגבירה את הסיכון לדלקת בצינוריות בלוטות הרוק ומכאן לסיכון גבוה יותר של עששת ומחלות חניכיים.

14. הריון

למרות שלא מדובר במחלה כרונית, השינויים ההורמונליים בחלל הפה מגבירים את הסיכון לדלקות חניכיים. רופא השינים עשוי לגלות דימום ספוטנטני מהחניכיים בזמן צחצוח או אכילה, תלונות על כאבים מפושטים, נפיחות ואודם של החניכיים ואף תזוזות של שיניים.

הריון. שינויים הורמונליים(צילום: shutterstock)

15. אוסטאופורוזיס

בריחת סידן לא תגרום לנסיגת חניכיים, אבל היא עלולה לגרום לאובדן עצם בלסתות. רופא השיניים עשוי להבחין בכך בצילום הרנטגן בו תיראה צפיפות ירודה של העצם.

במחקר שפורסם אשתקד בכתב העת Research in Medical Sciences וכלל נשים בגיל המנופאוזה, נמצאה התאמה בין הירידה בצפיפות העצם בעצמות הלסתות, לבין מצב האוסטאופורוזיס בעמוד השדרה. פירושו של דבר, שרופא השיניים עשוי להיות הראשון שמצביע על סיכון לבריחת סידן, השכיח כל כך ברחבי העולם.